“ויאמר אליהם ישראל אביהם… קחו מזמרת הארץ” [בראשית מ”ג 11]. בפרשת “מקץ” נמצאת משפחת יעקב אבינו במצוקה. הרעב בארץ נותן אותותיו, והבנים מבקשים ללצאת למצרים לשבור אוכל. יהודה מצליח לשכנע את יעקב לצרף את בנימין למשלחת :”אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו…” [בראשית מ”ג 9].
יעקב מנחה את בניו לקחת עמם מנחה לממונה המצרי [יוסף]. “… מעט צרי ,ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים”. יוסף מבקש לרצות את הממונה המצרי בגידולים ארץ-ישראליים. רש”י מפרש את “זמרת הארץ”-“שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם”. גידולי השדה בארץ ישראל משובחים בערכם ובאיכותם-“והם בהיכלי מלך” [ספורנו,בראשית מ”ג 11].
יציאתו של יוסף למצרים היתה עם “…ארחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט…” [בראשית ל”ז 25]. אחיו הבאים למצרים מביאים לו טעם וריח מנופי ילדותו. פרשת מקץ נקראת בחנוכה. עץ הזית שהוא סמל לגדולת יוסף,הוא גם סמל חג החנוכה.חנוכה היא סוף עונת המסיק. מן הזית בא השמן, ומןהשמן בא האור. [פרשה ארץ ישראלית]
