משפטנים: סכסוכי גרושים על חינוך ילדיהם הפכו למכת מדינה – בעקבות השבר הפוליטי והאמוני הפוקד חלקים נרחבים מהחברה הישראלית

"התהפוכות הפוליטיות והכלכליות בישראל משפיעות באופן ניכר גם על סכסוכי בני הזוג המגיעים לפתחם של בתי המשפט ובתי הדין בישראל", טוען עו"ד אבי גפן. לדבריו הדבר ניכר בעומס הדיונים סביב חינוך ילדים – בעיקר בקרב גרושים וגרושות שעברו שינוי אמוני ניכר.

לאחרונה פסק בית דין רבני, שאישה חרדית אשר חזרה בשאלה, לא רק שלא תוכל לגדל את ילדיה במשמורתה, אלא שיותר לה להתראות עמם רק בלבוש צנוע, ובבית בעלה הגרוש – החרדי באמונתו ובאורח חייו.
מנגד, הוציא בית המשפט למשפחה מידי אישה שחזרה בתשובה, את המשמורת על בנה, לאחר שסירבה לרשום אותו לחטיבת ביניים חילונית – בניגוד לרצונו.

במקרה נוסף התבקש בית המשפט למשפחה להוציא משמורת מידי האם, לאחר שהבעל טען שהיא מגדלת את הילדה המשותפת על ברכי הנצרות, מקיימת את חגי הנוצרים, ומדברת עמה אך ורק רוסית.
על שינויי אמונה בלב הורים, ועל שדה הקרב הניטש ביניהם על חינוך ילדיהם – בכתבה הבאה.

הדוגמאות סביב מלחמות הדת בין גרושים עוד רבות ומגוונות. באחד מהמקרים, סירבה האם לקיים את הסדרי ראייה, מפני שהאב אינו שומר שבת, ובכך גורם לילדיהם לחלל שבת. בחג הפסח האחרון, למשל, התנגדה האם שהילדים יעשו בבית האב את ליל הסדר, מפני שהוא אינו מקפיד על אי אכילת חמץ.

על אף פסיקת בית המשפט העליון כי לא ניתן לאלץ הורה לשמור מצוות במידה שטובת הילדים אינה נפגעת – החליט בית המשפט לענייני משפחה שהילדים יוכלו לבקר את אביהם רק אם הוא ישמור על הלכות היהדות. האב ערער לבית המשפט המחוזי, שטרם הכריע בסוגיה.

במקרה אחר, בית הדין הרבני פסק בניגוד לחוות הדעת של רשויות הרווחה. האב החל להתקרב לדת ובפנייה לבית הדין דרש שבתו, העולה לכיתה א’, תלמד בבית ספר ממלכתי-דתי לבנות.
האם המשמורנית מנהלת אורח חיים חילוני וטענה כי כבר רשמה את הילדה לבית ספר ממלכתי. עוד היא טענה כי הגיוני יותר שהילדה תתחנך באותו זרם חינוכי שעולה בקנה אחד עם אורח החיים בבית שבו תתגורר.

בית הדין ביקש חוות דעת מרשויות הרווחה, שהמליצו על חינוך חילוני –אך חרף זאת, בית הדין הרבני קבע כי הילדה תלמד בבית ספר ממלכתי-דתי, כשהוא מסתמך על העיקרון שהענקת המשמורת לאחד ההורים, לא גורעת מזכויותיו של ההורה האחר.

בתי המשפט מתקשים לעמוד בעומס

"מכת מדינה", כך מגדיר עו"ד גפן את ריבוי סכסוכי הגרושים והגרושות סביב נושא חינוך ילדיהם עקב שינוי אמוני של אחד מבני הזוג.

בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, הוא אומר, מוצפים בדיונים בנושא. "הסיבה לכך", טוען עו"ד גפן, "היא השבר הפוליטי, הכלכלי והאמוני הפוקד חלקים נרחבים מהחברה הישראלית".

מלחמת הדת ניטשת בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, שמתקשים לעמוד בעומס המקרים. "שינוי האמונה הדתית", אומר עו"ד גפן, "יכול להיות הגורם לגירושין, ויכול להתבצע גם לאחר הגירושין. בשני המקרים, בתי המשפט ובתי הדין נאלצים לשמוע, לבדוק ולהחליט אודות עתידם של עשרות אלפי ילדים בשנה. איזה חינוך יספגו? באלה מוסדות חינוך ילמדו? אלו מנהגים יקיימו? כיצד תיראה הופעתם החיצונית? לאלו אירועים ותכנים ייחשפו? ועוד ועוד".

שינוי אמוני – גורם מרכזי לגירושין

שינוי אמונה דתית בקרב אחד מבני הזוג הוא גורם מרכזי לגירושין בישראל, טוען עו"ד גפן. אחד ההורים חוזר בשאלה או בתשובה, או מקצין את דעותיו הקודמות בנושא הדת, והדרך לחילוקי דעות, לעימותים חוזרים ולפתיחה בהליך גירושין – כואבת וקצרה.

הליך הגירושין עצמו עלול להתארך. לדברי עו"ד גפן, ההכרעה בנושא המשמורת תשפיע אם הילד יגדל כחילוני או כדתי, ולכן ההחלטה תהיה מורכבת מהרגיל.

במקרים רבים הגירושין לא קשורים לעניין הדתי, והנושא מתעורר רק לאחר הפרידה, כשאחד מבני הזוג משנה את דעותיו בנושא הדת. כאן, המאבק המשפטי עלול להתגלות כסבוך יותר, אומר עו"ד גפן. הרי כבר התקבלה החלטה לגבי המשמורת ואופן גידול וחינוך הילדים. "בעקבות הנתונים החדשים", אומר עו"ד גפן, "רבים פונים שוב לבית המשפט ודורשים שהילדים לא ייפגעו עקב השינוי באמונה הדתית".

מה משקלו על הילד בסיפור?

"ברור שטובת הילד קודמת לכל", מבהיר עו"ד גפן, "כמו בכל הליך גירושין. אלא שכאן אופן ההכרעה שונה לגמרי. איך ניתן לקבוע מה טוב יותר? הרי אין תשובה לשאלה: ‘מה עדיף – חינוך חילוני או חינוך דתי?’".

כאשר הילדים קטנים, תסקיר הרווחה ינסה לענות על השאלה ויבדוק מה עדיף עבורם, בכפוף לבדיקת המסוגלות ההורית. פקידי הסעד כמובן שאינם יכולים להכריע איזה חינוך – חילוני או דתי – טוב יותר, אבל הם מנסים להכריע על דרך שתיצור כמה שפחות מהפכות בחיים אליו הורגל הילד עד עתה.

כשהילדים גדולים יותר, מציין עו"ד גפן, דעתם תכריע במרבית המקרים. "בדרך כלל מתחשבים בדעת הילדים כשהם מגיעים לגיל 12", אומר עו"ד גפן, "אך היו לא מעט מקרים שבהם ילדים צעירים יותר, כבני 10, נקראו לשוחח עם השופט. בלשכתו, בליווי אנשי מקצוע מיחידת הסיוע".

השיחה, מציין עו"ד גפן, מתועדת בפרוטוקול חסוי, שאינו חשוף אפילו לעיני ההורים, ונפתח פתח לילד להכריע על דרכו החינוכית והאמונית.

עו"ד אבי אבי גפן מתמחה בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, ניהול עזבונות, ירושות ועוד. משרדו של עו"ד אבי גפן במגדל ב.ס.ר 3 בקומה 17 באזור העסקים החדש בבני ברק. www.avigeffen.com