ראש העירייה חי אדיב לא אהב את העצמאות של כוכבי ואת העובדה שכוכבי נהג לומר לו את דעתו בכל עניין ולכן השבוע הודיע לו כי הוא שולל ממנו סמכויותיו
הנה מה שכתב כוכבי ביום חמישי השבוע, רגע לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים
"יום חמישי. היום הראשון של השנה החדשה התחיל עבורי מוקדם בסבב בין בתי ספר. אתמול בלילה חגגתי עם הפקת י"א של תיכון הדרים. אחרי מספר פגישות בעיר יצאתי לביקורת רפואית. במהלכה קיבלתי סמס טיפה מוזר מחי אדיב ראש העירייה שמודיע לי שהוא שלח לי מכתב. הרמתי גבה אך עניתי לו וקיבלתי מיד תשובה נוספת לבריאות ושת"פ מוצלח. שכחתי מהעניין עד שחזרתי לעיר. קפצתי למשרד לראות איזה מכתב היה לחי אדיב כל כך חשוב לשלוח למשרד מתחת למשרד שלו, שהוא גם טרח וסימס.
שנה פחות שבוע ימים. זה מה שלקח לו להחליט שסולם הערכים שלנו בסיעת קצב מרצ ושלו, פשוט אינם נפגשים.
שנה פחות שבעה ימים, עד שבלע את הגלולה והקשיב ליועציו ובעיקר ליועצתו. שנה פחות שבעה ימים והעצה הייתה לאיום. איום רציני. גברי. כזה שכנראה חשבו שם בסביבתו שיקפל אותנו. יחזיר אותנו על 4. יגרום לנו להפסיק לחקור מנהל לא תקין וחצאי שקרים ורבעי אמיתות בניהול העיר. יגרום לנו להפסיק לשאול שאלות בנושאי ארנונה, שטחים ציבוריים שנחמסים תוך מתן אינפורמציה מוטעית למליאת הועדה, שנה מינוס שבעה ימים של סחבת בכל הקשור לתנועות הנוער, השבטים, הקינים, אפילו החשמל. שנה מינוס שבעה ימים של מתן סמכות ביד אחת ושלילתה בדרך לא דרך באמצעות יד נעלמה בכל נושא שמתגלה שהמערכת מתנהלת בחוסר יושר ובעיקר בפחד. באימה. מהמקורבים. מהלוחשים על אוזנו.
את האיום אגב, פחד חי לשלוף פנים מול פנים. רק השבוע נפגשנו לשעת וחצי של שיחה. על ועדת שמות. על ארנונה. בסופה גם התמרמר על התנהלות חברת המועצה יעל ברזילי שלא באה לישיבת תקציב. זיהיתי את הטונים ואת הכיוון אליו כיוונו היועצים ואמרתי לו "עזוב חי, 15 שנה אנחנו מכירים. רק תגיד ואני מחזיר לך את המפתחות. אל תתאמץ לתפור תיק. סגן זה תפקיד של אמון ואם אין לנו אמון זה בזה, ניפרד כידידים." הוא היה מופתע. מלמל שלא ושיחשוב על איך עוד נעבוד ביחד.
אז היום במכתב שהונח על השולחן, הוא שלל לי סמכויות. סמכויות שנתנה לי מועצת העיר פה אחד. מתוך אמון. אולי רצה שאזחל חזרה. שאבקש סליחה. אבל אני יודע שאני ויעל באנו למועצה כדי לתקן. כדי לעשות טוב לעיר שאנחנו אוהבים. לאנשים שהם הפנים והלב של העיר הזאת הרבה יותר מכל אסופת נבחרים. ואדם שבטוח שמשכורת ציבורית אותה מועצת העיר מעניקה מתוך אמון, תזכה אותו בשקט, אינו ראוי לאמוני. מי ששולל סמכויות לסגניו ולא רוצה שיעבדו, בין בהיחבא ובין במוצהר, לא ראוי כלל לסגנים.
מילה על עובדי העיריה.
אם יש )ויש( סיבות בגינן איני מצטער אף לא לרגע קט על החלטותינו הפוליטיות בשנה האחרונה,הרי שהיכרותי עם עובדי העירייה היא אחת מהן. נחשפתי בשנה האחרונה לעובדים מסורים, ראויים, שרוצים בטובת העיר ותושביה ורחוקים מהשכר המתפרסם תמיד בעתונות כמרחק מזרח ממערב. אני מודה לעובדים אלה, על עבודתם המסורה למען תושבי העיר, שהיום אני יודע להעריכה פי כמה וכמה.
חי. מילה אישית. אמרתי לך פעם, דווקא מהאופוזיציה, הצלחתך היא הצלחתנו. העיר הזאת, של כולנו היא. לא נשאר לך עוד הרבה, בקצת שנשאר, "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב" האזן מדי פעם לאלה שרוצים בטובתך כשליח ציבור ולא בטובתם כנוגשי ציבור.
ועזוב שטויות. שלילת סמכויות היא פאסה. אני מתפטר. הייתי אומר לך את זה בטלפון, אבל לא ענית".
