בשנים האחרונות , במסגרת היותי מוהל ורופא, אני פוגש שוב תופעה המצריכה ברכה ייחודית לברית מילה.
כידוע לכולנו, אחד הפתרונות לחוסר פוריות הוא רכישת ביציות. לפתרון זה השלכות על קיום מצוות המילה.
מכאן עולה השאלה, האם תינוק שנולד לאמא יהודיה מביצית מופרית שנקנתה מאישה שאינה יהודיה יימול כיהודי, היות שגדל, התפתח ונולד מרחם של יהודיה, או חייב מילה כחלק מגיור בשל ה"גנטיקה"? מה קובע את דת התינוק במצב ייחודי זה ? האם דתה של האישה היולדת או של האישה תורמת הביצית המופרית?
בדקתי תינוק לפני ברית. האמא בת עדות המיזרח, התינוק ואחותו בלונדינים ובעלי עור בהיר, מראה מזרח-אירופאי טיפוסי. שאלתי בעדינות לפשר העניין, והאמא ספרה כי קנתה ביצית מופרית מאישה אוקראינית, הביצית הושתלה ברחמה ונולדו בן ובת תאומים.
הסברתי לה כי עלי לברר אם יש למול את הבן כרגיל או כחלק מהליך גיור ובקשתי רשותה לפנות לבית הדין הרבני. בבית הדין הופתעו לשמוע על כך וציינו שמעולם לא נתקלו בספור דומה.
עודי מחכה לתשובת בית הדין, קראה לי אישה נוספת למול את בנה. כאן, האמא בת ליוצאי תימן ושוב – בן ובת בהירים ובלונדיניים. כשטלפנתי לבית הדין, הרב – מזכיר בית הדין לא האמין למשמע אזניו ושאל אותי "תגיד, אתה רציני או שאתה צוחק?" הסברתי לו כי אני רציני למדי. הרבנים דנו בעניין ולבסוף העלו את השאלה לגדולי הדור, הרב אלישיב זצ"ל והרב עובדיה זצ"ל.
שני הרבנים לא הגיעו להסכמה והוחלט למול את התינוקות כחלק מהליך גיור לחומרא. כלומר, היות שאין אנו בטוחים אם מדובר בתינוקות יהודים לפי ההלכה, הוחלט למול אותם כחלק מגיור מחמת הספק שמא אינם יהודים.
אכן, מלתי את התינוקות לשם גרות, עם ברכה שחוברה במיוחד למצב זה: ברכה המשלבת בין הברכות של מילה רגילה ומילה הנעשית כחלק מתהליך הגיור. בכך זכיתי להיות היהודי הראשון שברך (פעמיים רצופות) ברכה חדשה שנתחברה עבור ברית המיוחדת….
כעבור כחודש מהבריתות קרא לי אחד הדיינים להיות נוכח בטכס טבילת התינוקות במקווה (לסיום תהליך הגיור לחומרא). הוא הסביר לי כי על אף שטבילה תינוקות אינה נדירה, בהיותי מוהל שהוא גם רופא, יעדיף שהטבלת התינוקות תתבצע בנוכחותי לתוספת בטיחות. הטכס היה מאד מרגש, בעיקר למשפחות, כמובן, אבל גם לי, מעין סגירת מעגל לעניין שהחל בגלל תשומת לב שלי לעניין לא שיגרתי אבל ניתן ל"פספוס" בקלות – לידת מהשתלת ביצית מופרית מאישה אחת ברחמה של אישה שניה.
