מרק בריל, תושב השכונה מספר “פקח ממחלקת הארנונה ביקר בנחליאלי 11 בו מתגורר שמחה זיסמן ואנוכי. מדובר בגינת גן שמתחת לביתי, לא שלי. ביציאה מהסלון לגינה יש שם שטח מרוצף, ללא מעקה אפילו, חלק מהגינה, זאת, כדי שמי שיוצא בחורף מהסלון לא ישקע מיד בבוץ. הדירה שמעל-(זו ששלי) יש לה מרפסת החורגת מקו הבינין של דירת הגן, על פי שרטוטי הקבלן שבנה אותה, מזה 21 שנים”.
לטענת הפקח רצפת המרפסת של הקומה שמעל דירתו של שמחה זיסמן מהווה “חיפוי” לכן הוא מחויב לשלם על הבלטות הללו ארנונה.
מנהלת באגף הארנונה ששמה דינה באוור הסבירה לי, ששטח מחופה קבוע חייב – בארנונה, נקודה. חלה טעות של העיריה של 21 שנה והעיריה פשוט תיקנה.
יצויין שמדובר רק בגני השרון, בכמעט 100 דירות מהסוג הזה, ובכ”ס במאות מרובות, אולי 1000. על כן ברור שהעיריה “עלתה” על דרך לשפר את הכנסות הארנונה של ע”ח ועל גב דיירים שבסה”כ יש להם 8 מ”ר של גינה מרוצפת.
חברי האופוזיציה יובל לוי, אלי כהן וענת קלומל מבקשים הסבר לסעיף על פיו הוצאו תוספות ארנונה, אשר לא חוייבו מזה 21 שנה למספר רב של בתים, "למה העירייה נזכרה אחרי כל כך הרבה שנים? על פי איזה נוסחת חישוב ארנונה עיריית כפר סבא פועלת?
השטח הנוסף שחוייב בתשלום, האם הודעות הארנונה שנשלחו לתושבים,האם שטח זה צויין ואם כן מדוע לא גבו אז ולמה נזכרו עכשיו?
בפסק דין שניתן בשנת 2010 קבע השופט יונה אטדגי ששיהוי רב ובלתי סביר של הרשות המקומית באכיפת גבייתו של חוב ארנונה עשוי לשלול ממנה את הזכות לפעול לאכיפתו האם עיריית כפר סבא ידעה על השטח המדובר ולא גבתה ארנונה? ה"פ (תל-אביב-יפו) 200021-07 – נאוה רבין ואח’ נ’ עיריית תל-אביב-יפו (29.4.10).
האם היה פטור לשטחים אלה מתשלום ארנונה? במקום שהיה קיים פטור מפורש בצו ארנונה לשטח מסויים (כגון חניות, מרתפים וכד’), לא ניתן לתקן את צו הארנונה ולפעול בניגוד לפטור זה. במקום שלא היה פטור מפורש כזה, רשאית העירייה לגבות ארנונה, בלא שדיני ההקפאה מגבילים את סמכותה בעניין זה.
עע"מ 10864/07 גלבר הלן ו- 229 אחרים נ’ עיריית אשדוד (09/02/2011)
בית משפט זה איבחן לא אחת בין המצבים השונים בהם רשות מקומית משנה את נוסח צו הארנונה וכתוצאה מכך את חיוב הארנונה על-ידה וקבע לאיזו קטגוריה בתקנות ההסדרים יש לשייך את השינוי שנעשה. כך, למשל, בפרשת סלע נקבע כי הוספת חיוב בארנונה בעבור רכיבי שטח שלא חויבו בעבר, ואשר צו הארנונה "שתק" בעניינם, תיחשב כשייכת לקטגוריה של הטלת ארנונה לראשונה. בפרשת יבנה לעומת זאת, קבע בית המשפט כי הוספת חיוב ארנונה בעבור רכיבי שטח אשר הוחרגו מפורשות בצווי ארנונה קודמים תיחשב לשינוי שיטת חישוב, אשר כאמור, הרשות המקומית איננה מוסמכת לעשותו. בדומה נקבע בפרשת יעקובוביץ כי אי התייחסות מפורשת לרכיב שטח מסוים בצו הארנונה אינה מובילה בהכרח למסקנה שאותו רכיב הוחרג מגדר החישוב לצרכי הארנונה.
עקרונות אלה, אשר הותוו בפסיקה, מצאו את ביטויים בנוסח ההחלטה בענייננו ובעקרון המנחה בה, אשר ביסודם עומדת ההבחנה בין חיוב בארנונה של רכיבי שטח אשר הוחרגו מפורשות בצווי ארנונה בעבר, דבר אשר הוכר כאמור בפרשת יבנה כשינוי אסור של שיטת חישוב, אל מול רכיבים אשר לא הוחרגו ולא חויבו בעבר, דבר אשר הוכר כאמור בפרשת סלע כשינוי מותר השייך לקטגוריה של הטלת ארנונה לראשונה (להלן: העקרון המנחה).
האם לאור הכתוב בסעיף 6 בצו הארנונה של עיריית כפר סבא השטח המדובר היה בחזקת "שתק" או "בעבור רכיבי שטח שהוחרגו בצו הארנונה".
גלית שניידר מימרן מנהלת אגף הכנסות העירייה, "לא מדובר במדיניות חדשה או בשינוי שטית החישוב, אלא בביקורת שגרתית שעשו גורמי המקצוע בעירייה. במהלך הביקורת נתגלו שטחים שלא חויבו בעבר וכעת נעשה התיקון. צו הארנונה ושינוי שיטת חישוב לא השתנה משנת 1992 ולכן פסקי הדין המצוינים בשאילתה של יובל לוי אינם רלוונטיים ולא קשורים למקרה."
צילום: תומר דואק
