הנאשם בן 39 נתפס על חם פורץ ביום 21.5.14 לבית ברחוב אבן עזרא בכפר-סבא. הנאשם נכנס דרך החלון בסלון. מיד לאחר מכן, הבחין בנה של בעלת הבית, אשר מתגורר בחצר הבית, בדמות לא מוכרת אשר נכנסת לבית אמו. הוא נכנס לבית והבחין בנאשם בחדר השינה כשהוא מחטט במגירות.
בית המשפט החמיר בעונשו “עבירות התפרצות ועבירות רכוש בכלל הפכו זה מכבר ל”מכת מדינה” והן פוגעות ברכושם של אזרחי המדינה ובתחושת הבטחון והמוגנות שלהם. לא בכדי קבע בית המשפט העליון לגבי עבירות אלה – “בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו – אפשר לומר – למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קורבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד”. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם, כאמור, פגיעה בבטחון האישי והרכושי של אזרחי המדינה; פגיעה בפרטיות; ופגיעה בריבונות המדינה ובזכותה לקבוע את הבאים בשעריה”.
אין לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שמעשה הגניבה לא הושלם שכן, מנוסתו של הנאשם מהמקום באה בעקבות כניסתו של בנה של המתלוננת לבית ולאחר מכן, נעצר הנאשם על ידי סיור משטרתי. על כן, לעובדה כי לא נגנב רכוש ולא נגרם נזק ינתן משקל מועט בלבד.
לנאשם עבר פלילי מכביד, בין היתר בעבירות רכוש, והוא ריצה מספר מאסרים, כאשר האחרון ביניהם היה לתקופה של 14 חודשים, והוטל עליו במסגרת הסדר טיעון ובהמשך להסכם עד מדינה.
הנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום המתוקן זמן קצר לאחר שחרורו מן הכלא וכאשר תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים על תנאי – האחד בן 13 חודשים והשני בן 5 חודשים.
הנאשם הודה והביע התחרטות על מעשיו אך בית המשפט החליט להחמיר לנוכח דפוס העבריינות של הנאשם ואף הטיל עליו קנס כספי בסך 2500 שקלים.
