השיר המרגש “חייב שיהיה שוב שמח” שכתב הבמאי והתסריטאי רועי יבין מהוד השרון, שנפטר ממחלת ה-ALS, מככב באלבומו החדש של המוזיקאי והזמר שחר כהן

הבמאי והתסריטאי רועי יבין מהוד השרון שנפטר לפני כשבוע וחצי כתוצאה ממחלת ה-ALS הותיר אחריו מורשת מפוארת ביותר של תסריטים, מחזות ואלבום מוזיקלי מוצלח בשם “שירים מהמיטה”. באלבום שיצא לפני כשנתיים השתתפו מוזיקאים כמו: להקת הדג נחש, דן תורן, שחר אבן צור, מיקי קם, דפנה ארמוני, סגול 59, אלי זולטא והמוזיקאי והזמר שחר כהן, שהלחין לחן קצבי ומרגש למילות השיר “חייב שיהיה שוב שמח” שאותו כתב רועי יבין ז”ל.

חלק מהשירים באלבום מספרים על המחלה ועל ההתמודדות איתה – לעתים בהומור ולעתים יותר בכובד ראש. את כל הכנסות האלבום תרם יבין לעמותת “ישראלס”, במטרה להעלות את המודעות למחלה הקשה. יבין בחר דווקא בשיר שחותם את האלבום “חייב שיהיה שוב שמח”, לקליפ הראשון מתוכו, שאותו ביצע המוזיקאי והזמר שחר כהן יחד עם הזמרת דניס סקורפיץ הזכורה לטוב מהתוכנית”The Voice” .

לפני שבע שנים החל יבין לצלוע מבלי סיבה נראית לעין. רק לאחר שנתיים אבחנו הרופאים שמדובר במחלת ניוון השרירים ALS. בהמשך יבין היה כבר מרותק למיטה ומחובר למכונות ומונשם, אך זה לא מנע ממנו להמשיך וליצור. בסדרת הרשת שהוא כתב השתתפו שחקנים מפורסמים כמו: טל פרידמן ומשה פרסטר. כאמור, לפני כשבוע וחצי הוא נפטר כתוצאה מהמחלה.

השיר “חייב שיהיה פה שמח” מופיע גם באלבומו החדש של כהן, הנקרא: “20 40”, שבימים אלו הסינגל מתוכו “כל עוד נפשי”, שאת מילותיו כתב המשורר והפזמונאי המוערך אלי אליהו, מושמע רבות בתחנות הרדיו ברחבי הארץ. אליהו כותב לזמרים כמו: דודו טסה ושי צברי. בקרוב יתארח אליהו באירוע ההשקה החגיגי ל”20 40″ – אלבומו החדש של כהן, שבו יבצעו שניהם יחד את השיר “גבעת עמל” שכתב אליהו במחאה על הפינוי הצפוי בקרוב לתושבי שכונת גבעת עמל בתל אביב.

“בראשית” – הסינגל הראשון מאלבומו החדש של כהן יצא לפני כשנה כמחווה לזמר גבי שושן ז”ל, וזכה לביקורות ולהשמעות רבות בתחנות הרדיו. השיר הוא גרסת כיסוי לקלאסיקה של גבי שושן, אותו הכיר כהן מעט לפני הולדת בתו, כאשר היה אמור ללוות את שושן. זה לא קרה בסופו של דבר, אבל השיר ששר כשיר ערש לבת חלחל להופעותיו, ושבועיים לפני התאבדותו של שושן סיים כהן את הקלטת השיר. כאשר שושן נפטר, החליט כהן להוציא מיד את השיר לזכרו וזכה למחמאות בתקשורת ומאחיו של גבי – דני שושן, מהלהקה האגדית “הצ’רצ’ילים”.

הסגנון המוזיקלי של האלבום החדש הוא רוק-פולק אוריינטלי. החיבור של כהן לשורשים ולעירוב צליל מזרחי ברוק נוצר הודות למוצאם של אמו אילנה מעיראק ואביו יצחק מטורקיה, וזה התגבר עם מות האב יצחק ממחלה קשה, סמוך להשקת האלבום הראשון בסוף 2014. בעקבות מותו כתב כהן את השיר “סוף”, שגם מופיע באלבום החדש ומדבר על הגעגועים לאב, על היחסים ביניהם וגם על הולדת בתו של כהן שנה לפני מות סבה. כהן: “באלבום החדש מופיעים שירים אישיים יותר שכתבתי, שבהם יש השפעות ספרדיות – הודות לאספניולית שדיבר אבי, והכל מתערבב עם מוזיקת הרוק והגיטרות שלי המשולב עם כלים אתניים-מזרחיים אותנטיים”.

שיתוף הפעולה המוזיקלי בין כהן לאליהו ובינו לבין משוררים נוספים כמו רוני סומק – ובהמשך גם רועי יניב – החל במסגרת קבוצה שנקראת: “גרילה תרבות”, שבה היו פעילים קבוצת משוררים, סופרים ומשוררים ומוזיקאים. בפעם הראשונה שיתף כהן פעולה עם קבוצה זו באירוע “רעב” בשנת 2009, לאחר פרסום דוח העוני השנתי, במסגרת “לילה לבן” של עיריית תל אביב. מחוץ לחנות האוזן השלישית בתל אביב הוקראו שירי מחאה ושירים העוסקים במצב החברתי, וכהן הופיע עם ההרכב “לואי”, שביצע שירים מקוריים שלו ושירי משוררים. משם החל הקשר של כהן עם משוררי מחאה. למעשה, קבוצה זו הייתה פעילה באירועי המחאה החברתית עוד לפני שזו פרצה רשמית בקיץ 2011.

בתקופת המחאה החברתית של קיץ 2011 הופיעו כהן וחבריו ל”גרילה תרבות” בפני יושבי המאהל ברחוב רוטשילד בתל אביב, בכיכר אורידאה ברמת גן, במאהל המחאה בצפת, ובכיכר המדינה בתל אביב בפני פעילים רבים של המחאה – יום לפני הפגנת המחאה הענקית. בחנוכה האחרון הופיע כהן באירוע, שבו התאחדו מנהיגי שכונות, פעילים חברתיים ותושבים, ושם ביצע, בין היתר, את השיר “כל עוד נפשי”, שכאמור, מושמע בימים אלו בתחנות רדיו רבות בישראל. זהו סינגל מאלבומו השני “40 20”, המסכם תקופת חיים ומשלב רוק פולק וצליל מזרחי, עטוף בעושר כלים אותנטיים שבאים לידי ביטוי בשיר היפיפה “כל עוד נפשי”, שבו מהדהד סיפורו של יונה הנביא. שפת התנ”ך יחד עם הרגשת השחרור והקריאה לחופשי, שמצא כהן בשיר, הובילה אותו ללחן קצבי, מקצב “בלאדי” משולב עם פולק-רוק.

אלבומו החדש של כהן גויס במלואו בהדסטארט, ומלווה אותו הרכב נגנים עשיר ואקלקטי, שרובו מופיע עמו: נגן העוד הבינלאומי עמוס הופמן, בכלי הקשה יעקב לב שמח (אהוד בנאי, עמיר בניון), על התופים ליאור זוסייב (ברי סחרוף), אילן רביבו בבס, מושיקו ג’יואן בכינור, טל בביצקי בפסנתר. כהן עצמו מנגן בגיטרות והפיק מוזיקלית את האלבום.

כמו אמו של שחר, גם המשורר רוני סומק שעימו הוא משתף פעולה בשיר “סולו ערק” ולעתים בהופעות ואף מופע משותף שהתקיים בתיאטרון גבעתיים, עלה לארץ מבגדד כשהיה בן ארבע. בלחן ובעיבוד השיר החל כהן בשילוב בין מוזיקת רוק לצליל מזרחי, וכאמור העמיק את החיבור בין מזרח למערב גם באלבום החדש. ההיכרות בין שניהם החלה כאשר כהן הציע לסומק להתארח בהופעתו, וזה הסכים לכך בתנאי ששחר ילחין שיר שלו. התוצאה הייתה הלהיט “סולו ערק”, שבטקסט שלו יש חיבור חזק לשורשים המזרחיים של שניהם – בטקסט, בלחן ובביצוע.

כהן, מהנדס מחשבים בהכשרתו, ויתר בסיום לימודיו על קריירה בהייטק לטובת העיסוק במוזיקה בו החל עוד בגיל 16. שנה לאחר מכן כבר הופיע במועדון רוקסן עם הרכב רוק שהקים בשם: “הארדי ויינברג”. הוא היה הגיטריסט והמלחין של ההרכב. כהן, יוצר עם אג’נדה חברתית, הוא גיטריסט וירטואוז שלמד סאונד והפקה בבית הספר מיוזיק, והוא משתף פעולה עם כותבים ומוזיקאים שונים: רוני סומק ודודי בוסי, ברוך פרידלנד, סגול 59 ועוד. הוא מופיע במועדונים ואירועי תרבות, ובמקביל מלחין ומפיק לאמנים שונים. לפני מספר חודשים הופיע בערב משותף עם הסופר דודו בוסי (המוכר מתוכנית הטלוויזיה “מחוברים”) באולם הספרייה העירונית קרית אונו.

אלבומו הראשון של כהן “פה לאחרים”, בהפקתו של המוזיקאי דודי לוי (לשעבר להקת “נוער שוליים”),  הוקדש לשירי משוררים, מחאה חברתית וחלקם נוגעים בנושאים שמתקשרים לאנשים השקופים שחיים בינינו. כהן: “התחברתי לנושאים החברתיים שהם כתבו עליהם והתחלתי לתרגם את זה למוזיקה”.

 

 

 

תגובות