ימים אלו יוצא לאור “עם הלילה הזה” – הסינגל הראשון של המוזיקאית והזמרת ליאת גוריש מאלבומה השלישי והחדש. השיר נכתב על ידי המשוררת לאה גולדברג לפני יותר מ-50 שנה, וליאת גוריש שהלחינה ומבצעת אותו הקדישה אותו לזכר שלושת הנערים החטופים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, שמחר, 12.6.17, ימלאו שלוש שנים לרציחתם, שבעקבותיה החל מבצע “צוק איתן”.

 ניתן להאזין לשיר בקישור הבא:

לפני חמש שנים נתקלה ליאת גוריש מכפר סבא בשיר “עם הלילה הזה” בספרה של לאה גולדברג, הנושא שם זה. היא  קנתה את הספר עם כרכים נוספים של שירי גולדברג, שהכריכות הישנות שלהם תפורות עם חוט. השיר מדבר על שלושה כוכבים שאבדו בין עצים ועל שתיקה קודרת ומצמררת. בעקבות פיגוע הטרור, שבו נרצחו שלושת הנערים שנחטפו ביוני 2014 על ידי מחבלי החמאס מצומת אלון שבות, החליטה גוריש להלחין את השיר ולהקדישו לזכרם של שלושת הנערים. היא גם יצרה קשר עם אופיר ובת גלים שער, הוריו של גלעד שער ז”ל, והשמיעה להם את השיר, לפני שליחתו לתחנות הרדיו ברחבי ישראל.

היא השמיעה אותו לראשונה לזמרת ולמוזיקאית קורין אלאל, ומאז לקח זמן לשיר “להתבשל” אצלה בראש. השיר עבר עיבוד מוזיקלי של צח אגסי וראובן חיון, ומופיע באלבומה השלישי החדש של ליאת גוריש שייצא בקרוב ומוקדש לשירי משוררים – ידועים ואנונימיים. “כששלושת הנערים נחטפו, השיר הזה התעורר אצלי לחיים, וזה קרה בלילה. היה לי ברור שאני צריכה להקדישו לשלושת הכוכבים הצעירים שאבדו ושחייהם נגדעו. מהשיר הזה יצאו ממני קולות אחרים ומשהו חזק וחדש הדהד בתוכי”.

אביה של גוריש, אבנר כורש ז”ל, שהיה מוזיקאי וכתב שירים רבים, נהרג בגיל 35 בתאונת פגע וברח. עד היום לא נתפס הנהג הפוגע. ליאת, שהייתה רק בת 12, התחילה לכתוב שירים – רובם מכתבים המוקדשים לאביה שדרכם התמודדה עם מותו הטראגי. אבנר כורש, שלא הספיק לממש את חלומו להוציא לאור את שיריו ולעסוק במוסיקה, עודד את בתו ליאת ללמוד נגינה על פסנתר.

גוריש זוכרת כיצד בלילות הייתה מתעוררת לצלילי המוזיקה שניגנו אביה וחבריו. אביה, ששמע סגנונות מוזיקליים רבים ובהם: ביטלס, לד זפלין, תימנית וזהר ארגוב, השתתף בפסטיבל הזמר של תל אביב 1970 עם השיר “בעיר ירושלים” בניצוחו של אלברט פיאמנטה. לפני כשנתיים גוריש התרגשה מאוד לגלות את השיר ששר אביה המנוח מתנגן ביוטיוב.

במקביל להיותה מוסיקאית פעילה ושדרנית בתחנה האינטרנטית “רדיו סול”, גוריש עובדת מזה 20 שנה באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. בתוכניתה השבועית, המשודרת מדי יום שלישי בשעה 20:00, היא מקפידה להשמיע שירים ויצירות מוזיקליות של זמרים, זמרות ולהקות מישראל – ובעיקר כאלו שאינם מושמעים בפלייליסט של גלגלצ. גוריש: “כיוצרת אני יודעת כמה קשה לשרוד ומכירה מקרוב את ההצפה של יוצרים, מפיקים ואולפנים ביתיים, ולכן החלטתי ליזום תכנית הנותנת במה ליוצרים ישראלים ולהשמיע ולספר על שירים חדשים שיוצאים. זאת בהשראת חברתי הזמרת והיוצרת סי היימן”.

בילדותה הייתה גוריש ילדה שובבה על גבול ה’טום בוי’ – היא רכבה על אופניים, סקייטבורד וסקטים, השתתפה בחוגי בלט, ציור וקרמיקה, ושרה במקהלת בית הספר. חלומה הגדול היה להופיע על הבמה. בגיל 13 הצטרפה למקהלת צעירי כפר סבא, שהופיעה בכל אירוע בעיר, כולל מופע בכורה בהיכל התרבות. את שירה הראשון “אני חושבת עליך” הקליטה באותה תקופה, בליווי נגינת גיטרה של חבר מלהקת צעירי כפר סבא.

גוריש ניסתה להתקבל ללהקה צבאית, אבל בסופו של דבר שירתה בחיל הקשר בבסיס תותחנים סגור ומרוחק, שם נהנתה מהווי מוזיקלי וחברתי. לאחר שהשתחררה, טיילה במשך חצי שנה במזרח הרחוק, ולאחר מכן למדה במשך שנה בבית הספר למוזיקה רימון ברמת השרון. “לא הייתי בשלה ללימודים ברימון והאווירה שם הייתה לחוצה עבורי, אחרי השאנטי של הודו ונפאל. ברימון קראו לי ‘פוקהונטס’, אהבו את השירה שלי וניסו לחזק אותי, אבל הרגשתי שאני דועכת שם, ולקראת סוף השנה עזבתי. לימים התברר לי שמיקי קם השחקנית, אשתו של המוזיקאי יהודה עדר שהקים את רימון וניהל אותו במשך שנים רבות, הופיעה בזמנו עם אבא שלי בפסטיבל הזמר של תל אביב. לפני שלוש שנים נפגשנו וסיפרתי לה על פרויקט אלבום השירים של אבי, והיא הצטערה מאוד לשמוע על מותו”.

לאחר סיום לימודיה בבית הספר רימון, גוריש הייתה בטוחה שתמשיך לכתוב שירים למגירה, אך בעקבות סדנה לכתיבה יוצרת בבית הסופר בתל אביב שבה השתתפה התגודדו סביבה מעריצים, שמאוד אהבו את כתיבתה.

אלבומה הראשון יצא אחרי לידת בנה הראשון, והופק על ידי אסף איילון – זמר יוצר ומפיק מוזיקלי של אמנים כמו: עלמה זהר ומוש בן ארי, ואילן פוסטו – כיום מפיק בחו”ל. “קחי את זה ככה” – השיר הראשון ממנו הושמע רבות על ידי הזמרת סי היימן בתוכנית הרדיו שלה, אותה העריצה גוריש כנערה מתבגרת. סי היימן אף התארחה במופע השקת האלבום. “סי פשוט התאהבת בשיר הזה ונתנה לי ולו חשיפה רבה. מאז אנחנו שומרות על קשר חברי ומקצועי. תמיד אהבתי קלאסיקה, ולכן באחד המופעים אירחתי את אריק סיני, שהיה בינינו חיבור טוב כשאירח אותי בתכניתה רדיו שלו”.

באלבומה השני הלחינה גוריש שירים שכתב אביה המנוח במחברות, והפעם היא חברה למפיק וליוצר המוזיקלי עובד אפרת, לשעבר חבר להקת ‘הקליק’ שעבד עם טובי המוזיקאים בארץ ובהם: אהוד בנאי, חווה אלברשטיין, אתי אנקרי וריטה.

צילום: טלי תמיר

גוריש מספרת כי אלבום זה נוצר בעקבות חסרונו של אביה. “כשהגעתי לגיל שבו אבי נהרג, היכו בי מחשבות וחרדות, ובאותו הזמן גם דוד שלי נפטר ממחלת הסרטן. כל זה השפיע עליי. באלבום הראשון שלי התחלתי להתמודד עם המוות של אבי עם השיר “אתה חסר לי” המדבר על אהבה וגעגוע. לאחר שמצאתי בבית אמי מחברות שירים שכתב אבי, החלטתי להוציא לאור את שיריו ולהגשים לו ולי חלום. עובד אפרת הרגיש לי הכי מתאים בעיקר עקב הניסיון המוזיקלי הרב שלו. הוא מעין דמות אב לאלבום שלי – האב שלא איתי”.

כמשוררת, המקריאה את שיריה באירועי שירה שונים, גוריש מתעניינת ומעריכה כותבים, ואף רוכשת  ספרי שירה רבים. בעקבות החיבור שלה לשיר “עם הלילה הזה” של לאה גולדברג, החליטה לחבר לחנים לשירים של משוררים אחרים. מכאן נוצר הרעיון לאלבומה השלישי הכולל שירי משוררים – ידועים ואנונימיים. גוריש: “האלבום השלישי הוא תהליך מרגש ומדהים בעיני, ובמסגרתו הגיעו אליי משוררים ומשוררות, שביקשו שאלחין ואשיר שירים שלהם ואני כמובן התחברתי אליהם. זה מביא משהו אחר ליצירה ולקול שלי. זהו אלבום שירים שונה לחלוטין ממה שעשיתי לפני כן”.

השיר השני שהלחינה גוריש הוא “גלי חלומות”, אותו כתב המשורר והסופר יהורם גלילי, שאותו הכירה בערב הקראת שירים “שירת הנורמן” בפאב בתל אביב. לאחר מכן התברר לה שגלילי עבד באותה תקופה באגודת הסטודנטיות והסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, שמשרדיה נמצאים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. גוריש: “השיר ‘גלי חלומות’ מסמן המון עבורי: דרך ותלאות שנמצאים בגלים ובחלומות שצריך לממש פה ועכשיו. שיר נוסף שמופיע באלבום החדש הוא “ניחומים” שאותו כתבה אורית לבב לזכר נחצ’ה היימן ז”ל – מגדולי המלחינים בזמר העברי וחתן פרס ישראל. השיר ונחצ’ה היקר והמוערך עוררו בי רגש רב, וכך נוצרה עבורו מנגינה קסומה”.

צילום: יפעת לי