בראיון מיוחד עם חבר מועצת העיר בכפר סבא, ממה שיינפיין לפורטל השרון פוסט, חושף שיינפיין לראשונה בין השאר, מדוע התפטר מתפקידו כמ”מ יו”ר דירקטוריון החברה הכלכלית, דעתו על הנעשה בעיר ומדוע לא יתמודד מטעם מפלגת העבודה. הראיון המלא לפניכם.
נמאס לממה שיינפיין מהשחיתות, השקרים והתככים בפוליטיקה המקומית, כל כך נמאס, עד שהוא החליט שהגיעו מים עד נפש. לאחרונה הודיע על פרישה מהמירוץ לראשות מפלגת העבודה ועל רצונו לשקול המשך דרכו הפוליטית. ישבנו איתו לראיון נוקב, שבו תקראו על דברים המתרחשים בפוליטיקה מאחורי הקלעים, שעוד לא שמעתם.
יומיים לפני מעצרו המתוקשר של יהודה בן חמו ניסח ממה שיינפין את הודעת ההתפטרות שלו ממועצת העיר, קדמו למכתב זה פגישות רבות עם בכירים בעירייה שניסו להניא אותו מהחלטתו. שיינפיין, אחד שהמילה כפר סבא דבוקה, לטוב ולרע, בדי.אנ.איי המשפחתי (סבו היה ראשון מתיישבי העיר, ואביו היה בין שלושת הילדים הראשונים שנולדו בכפר סבא ) התלבט. “אני לא יכול עם הפוליטיקה המאוסה הזו”, פיזר לכל מי שפגש, ” אנשים משקרים, מסכמים דברים וחוזרים בהם, החלטות מגיעות רק על רקע אינטרס אישי, הצביעות חוגגת, אני פשוט מתבייש שאני צריך להתמודד עם זה כל יום מחדש”.
יומיים כאמור לפני שחתם על ההודעה, התפוצצה פרשת בן חמו, ומעצרו המתוקשר פשוט היממו אותו. “אני חושב כמו כל תושבי העיר, אוהביו ושונאיו של בן חמו”, משחזר שיינפיין, “ראשית, חשבתי על הפן האישי של בן חמו, יש לו אמא מבוגרת, ילדים, בת זוג, משפחה. ורדה, רעייתי שהיא רגישה מאוד, התקשתה לצפות בו במקרן הטלוויזיה מובל להארכת מעצר. היו ביני ובין בן חמו עליות ומורדות, אבל צריך לב אכזרי במיוחד לראות דברים כאלו ולא לכאוב אותם. שנית, כאב לי על כפר סבא. ראי, סבא שלי, יצחק שיינפיין ז”ל, היה המתיישב הראשון בעיר, חלק מהשטחים שהיו לו נתרמו על ידו למען תושבי העיר. השטח עליו יושב בניין העירייה עצמו זה תרומה של סבי ע”ה. סבתי ע”ה, אבא שלי ז”ל ואחותו יחדיו תרמו את השטח שעליו נבנה השוק המרכזי לעיריית כפר סבא ולרווחת התושבים. אני כבר לא רוצה לדבר על אימא שלי, הדסה ז”ל, שנתינה והתנדבות היו השם הנרדף שלה. כפר סבא בשבילי היא לא עיר שיש לנו בית בתוכה, כפר סבא היא הבית. וכשהבית מותקף זה כואב. כשאני פותח גוגל וכותב כפר סבא: ומה שיוצא זה חשד ל.. שחיתות, מעצרים, חשודים, זה כואב.. ממש”.
- ואז, בגלל המעצר החלטת שאתה בסוף לא פורש ממועצת העיר?
“כן. זה לקח יום יומיים, אבל החלטתי שאני לא מפקיר ספינה שטובעת. שאני כאן כדי שהעיר הזו תמשיך להתנהל כמו שצריך”.
- אז מה קרה עכשיו, ‘העננה’ הרי עוד לא התפזרה?
“אני לא עוזב את מועצת העיר ואסיים קדנציה שלמה, וכפי שהחלטתי, העירייה צריכה וחייבת יציבות, למרות כל היריבויות הפוליטיות”.
- אבל אתה שוקל את המשך דרכך הלאה, למה? לך תדע, אולי בסיטואציה שנוצרה יש לך סיכוי להיות ראש עיר.
“אולי כן ואולי לא. וזה ממש לא מעניין אותי כעת. אני יודע שזה מעניין הרבה מאוד חברי מועצה, אני לא שם. את שואלת למה אני מתלבט?
- שואלת
“עוד לא החלטתי סופית, אבל תני לי לשאול אותך: אובייקטיבית, את חושבת שאדם הגון אינו יכול להיות פוליטיקאי? אז אני אומר חד משמעי , כן. הוא יכול להיות, זו משימה קשה, לא פשוטה, אבל יחד עם אנשים טובים ומקצועיים ניתן”.
- ממפלגת העבודה החלטת לפרוש מהמירוץ לגמרי.
“כן. הכי קל היה לי להתמודד בסניף המקומי, יש הרבה אנשים שרצו אותי בראש, ויש לי סיכויים טובים, ואפילו טובים מאוד. שלא לדבר על הנהגת המפלגה הארצית, שלא מפסיקה להתקשר אליי ולשכנע אותי לחזור בי מאז שהם שמעו על החלטתי. אבל במקרה הזה אני נחוש. במסגרת התפקדויות למפלגה צריך להבטיח לאנשים דברים מסוימים, צריך לשכנע אותם, צריך לשקר ביודעין, ולך תדע יש כאלו שרוצים אפילו שתשלם להם. זה לא אני. יש כאלו שבנויים לזה, זה בא להם בטבעיות, אני לא מסוגל לשחיתות ולסיאוב הזה גם אם יהפנטו אותי”.
- כיהנת כיו”ר החברה הכלכלית, אתה חבר קואליציה, יגידו שגם אתה שותף, אפילו בשוגג, בכל ההחלטות.
“זהו שיש לך טעות גדולה. כיהנתי בהתנדבות כממלא מקום יו”ר החברה הכלכלית והתפטרתי מיד כשזיהיתי שמשהו שלא מסתדר עם עקרונותיי”.
- מה זיהית?
הייתי מגיע למשך שעות לחברה הכלכלית מדי יום מתוקף תפקידי, מעיין וקורא ומדקדק בכל מסמך, וכשצריך הייתי משהה חתימה עד לבירור, באחד הימים הוזמנתי להשתתף בפתיחת בית האומנים בעיר, שהחברה הכלכלית מימנה את שיפוצו, ובמסכת הברכות שנישאו דיברו בשבחו של בחור בשם עופר כהן שהיה אחראי על השיפוץ, תוך כדי וכבדרך אגב מעירים לי שהוא היה מקום עשירי ברשימתו של יהודה בן חמו. הופתעתי. איני מכירו ומעולם לא פגשתיו מה גם שנושא התקשרותו לפרויקט הוסתר מפני ובמידה והיה עולה על שולחני הנושא הזה חד ממשמעית לא הייתי מאשרו. יום למחרת הגשתי את התפטרותי. אני לא יודע אם זה היה תקין או לא, אם שחיתות או לא, אני יודע דבר אחד, יש לי בעיה כבדה עם ריחות לא טובים, האף שלי מאוד רגיש, אולי כדי להצליח בפוליטיקה מעל המשוער הייתי צריך להיות תתרן”.
- ומה עם כל אישורי הנדל”ן בעיר
“הופה, הופה.. לפני שאת ממשיכה. אני הצהרתי בבחירות האחרונות כאשר התמודדתי לראשות העירייה, שאני לא אשב בוועדת המליאה לתכנון ובנייה. לא מעוניין להיכנס לזה בכלל. ואכן, כשאני מצהיר אני מקיים. לא ישבתי בישיבה אחת של ועדת המליאה ולא חתמתי על שום מסמך בוועדה המדוברת. אמר לי פעם חבר כנסת אחד, לא אנקוב בשמו כמובן, ‘ממה, שמעתי שאתה לא יושב ומצביע על החלטות בוועדת תכנון ובניה בעיר, זה נכון?’, אמרתי לו, כן: הוא ענה לי ‘אז למה לך להיות חבר מועצת עיר למען השם, אתה חייב את הכוח הזה אם אתה לא בתפקיד’. את מבינה, מה הבעיה. אם קבלנים לא משחרים לפתחך, אז אתה לא נחשב..אבל אני במעט שהיה לי הצלחתי לעשות מהפכות, אם זה בתחום התרבות והקמת הקתדרה, אם זה במסגרת הרווחה, ועוד מספר פרויקטים למען רווחת תושבי העיר .ארגוני המתנדבים אם זה בגמלאים’ הצלחתי מעבר לכל הציפיות לעשות והרבה, בלי לאשר אפילו מרפסת”.
- אז למה שלא תמשיך ?
“אי אפשר להמשיך ככה. אם אין לך כוח כראש עיר ואין לך מפלגה גדולה, מה אתה יכול לעשות? אני עשיתי מעל ומעבר למנדט שהיה לי.. זו תקרת הגג שאליה יכולים להגיע חברי מועצה. רק השבוע נודע לי שתכנית דיור לבניה לזוגות צעירים בראשונים שתכננו אותה בחברה הכלכלית, הגיעה לידי העירייה וזו ביטלה את החלטת יעוד קרקע שהייתה אמורה להיות לזוגות צעירים, אלא למכור את הקרקע בשוק החופשי. דברים כאלו מרתיחים את דמי. גם לגבי האופוזיציה יש דבר ביקורת. הגישה הזו שחבר אופוזיציה צריך תמיד להתנגד לכל החלטה גם אם היא טובה זה מכעיס”.
- לסיום..?
“כל סיום הוא גם התחלה, נקייה יותר.”
