פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום כנגד יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא לשעבר, בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור, הטרדת עד, עבירות מס ועבירות נוספות. כתב האישום הוגש באישורו של פרקליט המדינה שי ניצן, לאחר שנדחו טענותיו של בן חמו בהליך שימוע שנערך לו.

מאת: אירית מרק

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו”ד אורלי שרגנהיים, במהלך שנות כהונתו כראש העיר כפר סבא יצר בן חמו מנגנון הונאה במסגרתו קיבל  תרומות המיועדות לכאורה לנזקקי העיר, וזאת ללא שיתוף מחלקת הרווחה או גזבר העירייה. בן חמו הניע את אנשי לשכתו לפנות בסמוך לחגים לאנשי עסקים וקבלנים הפועלים בעיר כפר סבא, וביקש מהם לתרום באמצעות העירייה תווי קנייה לנזקקים בעיר. בתמורה לפניות קיבל בן חמו תווי קניה בסך כולל של כ- 607,500 ₪. בחלק מתווי הקניה עשה בן חמו שימוש לצרכיו האישיים, ואת חלקם חילק לאנשים שונים בהתאם לראות עיניו. בין היתר חילק בן חמו את התווים למקורביו, עובדי לשכתו, עובדת משק ביתו ולפעילי שכונות, לשימושם האישי או לחלוקה לתושבי העיר. בן חמו לא דיווח על התקבולים לרשות המסים ולא שילם את המסים הנובעים מפעילות זו.

בנוסף, במהלך כהונתו כראש עיריית כפר סבא קידם בן חמו את עניינו של חברו הקרוב, בעל עסקים בכפר סבא, באופן פעיל למול גורמי טיפול עירוניים, תוך שנמנע מלדווח לחברי הועדות או רשות הרישוי המקומית בהן שימש כחבר ויו”ר, על קשריו עמו ועל ניגוד העניינים בו הוא מצוי. בן חמו לא הדיר עצמו מעיסוק בעניינו של החבר ואף השתתף באופן פעיל בדיוני ועדות שונות שדנו בענייניו, חתם על היתרים בעניינו כיו”ר ועדה ועוד

בבקשה נכתב כי: “המשיב, במעשים המיוחסים לו בכתב האישום, ניצל לרעה את מעמדו, סמכויותיו, השפעתו הרבה והכוח הנובע מתפקידו כראש העיר והסמכות המוניציפלית העליונה בעירו, ועשה בכל אלו שימוש לרעה, לצורך עשיית רווחים אישיים על חשבון ציבור בוחריו וציבור נזקקי עירו. בנוסף עשה שימוש לרעה בכל אלו, לטובת קידום ענייניו של חברו הקרוב, העמיד עצמו וגורמי עירייה הכפופים למרותו במצב של ניגוד עניינים, ובכך פגע פגיעה מהותית באמון הציבור ובביטחונו במערכת השלטונית ובמוסדותיה.”

החקירה נוהלה בידי משטרת ישראל בסיוע רשות המיסים – חקירות מס הכנסה מרכז.

כתב האישום נגד יהודה בן חמו נחשף כאן לראשונה במלואו

המאשימה : מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז

– נ ג ד –

הנאשם : יהודה בן חמו

כתב אישום
חלק כללי:
1. החל מחודש אוקטובר 2003, ובכל המועדים הרלוונטיים לכתב אישום זה, כיהן הנאשם כראש עיריית כפר סבא. בתפקידו זה היה הנאשם עובד הציבור.
2. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש הנאשם, מכוח היותו ראש עיריית כפר סבא, גם כיושב ראש הועדה המקומית לתכנון ובניה בכפר סבא (להלן: “יו”ר הועדה” וה”ועדה” בהתאם). מתוקף חברותו בועדה היה הנאשם חבר מוסד תכנון מקומי. מתוקף תפקידו כיו”ר הועדה שימש הנאשם, ביחד עם מהנדסת הועדה המקומית, כרשות הרישוי המקומית לעניין מתן היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה תשכ”ה – 1965.
3. במסגרת תפקידו כראש עיריית כפר סבא, שימש הנאשם, עד לשנת 2012 ולהקמת הרשות הארצית לכבאות והצלה, גם כיושב ראש איגוד ערים השרון לשירותי כיבוי והצלה (להלן: “יו”ר האיגוד”). במסגרת מינוי זה היה הנאשם ממונה, בין היתר, על ראש מדור מניעת דליקות באזור השרון.
4. החלק הכללי לכתב האישום מהווה חלק בלתי נפרד הימנו.

אישום ראשון:
א. העובדות (פל”א 42246/15 יאח”ה):
1. תווי קניה הנמכרים על ידי רשתות השיווק הינם שוברים, באמצעותם ניתן לרכוש, בחנויות הכלולות בהסדר, מוצרים בערך הנקוב בשקלים על גבי התווים (להלן: “תווי קניה”).
2. לאורך השנים חילקה מחלקת הרווחה בעיריית כפר סבא תרומות שונות, ביניהן גם סיוע כספי ותווי קניה, לנזקקי העיר, שהוגדרו על פי קריטריונים מקצועיים סוציו-אקונומיים (להלן: “נזקקי העיר”).
3. במהלך שנות כהונתו כראש העיר יצר הנאשם מנגנון הונאה במסגרתו קיבל תרומות המיועדות לכאורה לנזקקי העיר, וזאת ללא שיתוף ועירוב של מחלקת הרווחה או גזבר העירייה.
שיטת המרמה והגניבה:
4. לאורך שנות כהונתו, החל משנת 2004 ואילך, עובר לחגי תשרי וחג הפסח, פנה הנאשם, באמצעות מי ששימשו כעוזרי ראש העיר, לקבלנים ואנשי עסקים שונים, הפועלים בעיר כפר סבא, וביקש מהם לתרום באמצעות עיריית כפר סבא תווי קנייה ל”נזקקים” בעיר. בכך יצר הנאשם מצג שווא כלפי התורמים כי כל סכום התרומה יועבר לנזקקי העיר.
5. בשל מצג השווא של הנאשם, ותוך שהוטעו לחשוב על ידי הנאשם ושלוחיו כי תרומותיהם יועברו כולן לנזקקי העיר, העבירו הקבלנים ואנשי העסקים, לאורך השנים, לידי הנאשם תווי קניה בסך כולל של כ- 607,500 ₪, והכל כפי שיפורט להלן באישום זה.
6. בחלק מתווי הקניה עשה הנאשם שימוש לצרכיו האישיים, בעוד שאת יתר תווי הקניה חילק לאנשים שונים בהתאם לראות עיניו. בין היתר חילק הנאשם את תווי הקניה, שקיבל כמתואר לעיל, למקורביו, עובדי לשכתו, עובדת משק ביתו, ולרבות לפעילי שכונות, עבור עצמם וכן לצורך חלוקה לתושבי העיר.
7. בין השנים 2004-2006 קיבל הנאשם לידיו, באופן המתואר לעיל, תווי קניה, ובחלק מהמקרים כספי מזומן, בסך כולל של כ- 16,000 ₪ מקבלנים שונים שעבדו בתחומי העיר כפר סבא. חלק מן הכספים חולקו כראות עיניו, על ידי הנאשם ועוזרו, וחלק מהכספים, בסכום שאינו בידיעת המאשימה, נותרו בידי הנאשם לצרכיו האישיים, כאמור בסעיף 6 לעיל.
8. בין השנים 2009-2016 קיבל הנאשם לידיו, באופן המתואר לעיל, תווי קניה מחברת “יינות ביתן בע”מ” בסך כולל של 420,000 ₪. מתוך הסכום האמור נטל הנאשם כ- 180,000 ₪ לצרכיו האישיים, והיתר חולקו כראות עיניו.
9. א. בין השנים 2011 ועד חג הפסח 2016 קיבל הנאשם לידיו, באופן המתואר לעיל, תווי קניה בסך כולל של 70,000 ₪ מחברת הבנייה “י.נ.ו.ב בניה ופיתוח בע”מ” (להלן: “ינוב”). מתוך הסכום האמור נטל הנאשם לפחות 1,200 ₪ לצרכיו האישיים, והיתר חולקו כראות עיניו.
ב. לקראת חג ראש השנה 2016, קיבל הנאשם לידיו, באופן המתואר לעיל, תווי קנייה בסך כולל של 10,000 ₪ מינוב, ומתוכם עשה שימוש אישי ו/או הותיר בידיו לצורך שימוש אישי עתידי תווי קניה בסך כולל של 8,800 ₪, והיתר חולקו כראות עיניו.
10. בין השנים 2011-2015 קיבל הנאשם לידיו, באופן המתואר לעיל, תווי קניה בסך כולל של 91,500 ₪ מגורמים שונים וביניהם, חברת “בנייני א. זיתוני 2002 בע”מ”, חברת הבנייה “נוה מרום חברה קבלנית לבניין בע”מ”, חברת “אמנון שאול קרמיקה בע”מ”, חברת “ק. ברון בע”מ”, רשת המזון “ויקטורי”, איש העסקים חזי שבת, והקבלן רמי שבירו. חלק מן הכספים חולקו כראות עיניו, על ידי הנאשם ועוזרו, וחלק מהכספים, בסכום שאינו בידיעת המאשימה, נותרו בידי הנאשם לצרכיו האישיים, כאמור בסעיף 6 לעיל.
11. במעשיו המתוארים לעיל, קיבל הנאשם, בין השנים 2004-2016, תווי קנייה בשווי כולל של כ- 607,500 ₪, במרמה בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות נובעות: ממשך התקופה, מגובה הסכום, מריבוי הגורמים אליהם פנה, מניצול מעמדו לצורך קבלת תווי הקניה ומהשימוש הציני בשמו של הציבור הנזקק לשם קבלת תווי הקניה.
12. במעשיו המתוארים לעיל, עשה הנאשם במילוי תפקידו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור בכך שהשחית את המנהל הציבורי, וגרם לציבור נזקקי העיר פגיעה כלכלית בכך שחלק מתווי הקניה שיועדו עבורם הועברו ליעדים פסולים. זאת ועוד, במעשיו יצר הנאשם מנגנון גבייה וחלוקה משחית הפועל על בסיס קרבה אישית לנאשם ולא על סמך קריטריונים סוציו-אקונומיים ברורים ושוויוניים.
13. במעשיו המתוארים לעיל, בהיותו עובד ציבור, גנב הנאשם תווי קניה שהגיעו אליו מכוח עבודתו בסך של לפחות 190,000 ₪.
ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם :
1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל”ז – 1977 (להלן: “החוק”) (ריבוי עבירות).
2. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק (ריבוי עבירות).
3. גניבה בידי עובד הציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק (ריבוי עבירות).

אישום שני:
א. העובדות (פל”א 42246/15 יאח”ה):
1. בהמשך למתואר באישום הראשון לעיל, במהלך השנים 2009-2016, קיבל הנאשם 591,500₪ (להלן: “התקבולים”).
2. הנאשם לא דיווח על התקבולים לרשות המסים ולא שילם את המסים הנובעים מן הפעילות המוזכרת לעיל.
3. הנאשם עשה את האמור תוך שימוש בערמה ותחבולה עת קיבל את התקבולים וחילקם לצרכיו הפרטיים והכל במסווה של תווי קניה עבור נזקקי העיר.
4. במעשיו המתוארים לעיל השתמש הנאשם במזיד במרמה, ערמה או תחבולה, בכוונה להתחמק ממס – ביחס לשמונה שנות מס.
ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם:
מרמה, ערמה או תחבולה – עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (8 עבירות).

אישום שלישי:
א. העובדות (פל”א 42246/15 יאח”ה):
1. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, ואף לפניה, היה רפאל כחלון (להלן: “כחלון”) חברו הקרוב של הנאשם. חברותם הקרובה כללה שיחות טלפון מרובות, פגישות קבועות מספר פעמים בשבוע בבית הקפה רולדין בכפר סבא או במקום אחר, נסיעות משותפות לחופשות משפחתיות ועוד.
2. במהלך התקופה הרלוונטית היה כחלון בעל מניות בחברת “עוז משא בע”מ”.
3. במהלך התקופה הרלוונטית היו כחלון וחברת “עוז משא בע”מ” בעלים של מספר מגרשים באזור תעשייה בעיר כפר סבא המכונה “כ”ס 50” (להלן: “המגרשים בכ”ס 50”).
4. במהלך התקופה הרלוונטית היו כחלון וחברת “עוז משא בע”מ” בעלים של מגרש בפינת רחובות יוחנן הסנדלר והמנופים בכפר סבא (להלן: “המגרש ביוחנן הסנדלר”), הידוע כגוש 7607 חלקה 58. כחלון השכיר את המגרש האמור לחברת “גלי ליסינג מכירת רכבים בע”מ” בבעלותו של מר יאיר סנדלר (להלן: “גלי ליסינג”).
5. על אף שהנאשם ידע, כי בקשות שונות המוגשות לעירייה הינן מטעם כחלון והחברות והעסקים שבבעלותו, נמנע הנאשם מלדווח לחברי הועדה ורשות הרישוי המקומית בהן שימש כחבר ויו”ר, על קשריו החברתיים עם כחלון ועל ניגוד העניינים בו מצוי עקב חברות זו. הנאשם אף השתתף באופן פעיל בדיוני ועדות שדנו בענייניו של כחלון, וקידם באופן פסול את ענייניו והכל כמפורט בסעיפים 6-11 להלן:
התערבות פסולה של הנאשם בקידום ענייניו של כחלון אצל גורמי העירייה בנוגע למגרשים בכ”ס 50:
6. בתאריך 4.12.14 השתתף הנאשם בישיבת רשות רישוי מקומית, בין היתר, בנוגע לבקשה מס’ 20140269 שהגישה חברת “עוז משא בע”מ” בנוגע לתוכנית מתאר מקומית כס/50/1/א, בה התבקש היתר לחפירה ודיפון עבור מבנה תעשיה. בהמשך לאמור, בתאריך 8.12.14, או בסמוך לכך, חתם הנאשם כיו”ר הועדה על ההיתר המבוקש.
7. בתאריך 29.1.15 וכן בתאריך 19.4.15 השתתף הנאשם בישיבות רשות רישוי מקומית, בין היתר, בנוגע לבקשה מס’ 20130316 שהגישה חברת “עוז משא בע”מ” בנוגע לתוכנית מתאר מקומית כס/50/1/א, בה התבקש היתר להקמת נגריה ומוסך להתקנת מנופים למשאיות. בהמשך לאמור, בתאריך 5.5.15, או בסמוך לכך, חתם הנאשם כיו”ר הועדה על ההיתר המבוקש.
8. בתאריך 30.3.15 השתתף הנאשם בישיבת רשות רישוי מקומית, בין היתר, בנוגע לבקשה מס’ 20150044 שהגישה חברת “עוז משא בע”מ” בנוגע לתוכנית מתאר מקומית כס/50/1/א, בה התבקש היתר לתוכנית שינויים להיתר מס’ 20140269, בקשה הכוללת חפירה, ביסוס למבנה וקירות עד מפלס 0.00. בתאריך 2.4.15, או בסמוך לכך, חתם הנאשם כיו”ר הועדה על ההיתר המבוקש.
9. א. בתאריך 3.1.16 השתתף הנאשם בישיבת רשות רישוי מקומית, בין היתר, בנוגע לבקשה מס’ 20150269 שהגישה חברת “עוז משא בע”מ” בנוגע לתוכנית מתאר מקומית כס/50/1/א, בה התבקש היתר להקמת גדר היקפית בגבולות החלקה (להלן: “הגדר”). בתאריך 2.2.16, או בסמוך לכך, חתם הנאשם כיו”ר הועדה על ההיתר המבוקש.
ב. במהלך החודשים שקדמו לחתימה על ההיתר האמור, נעשתה במקום בנייה החורגת מההיתר הראשוני שניתן בעבר ומהנדסת העיר אף הוציאה ביום 8.3.15 צו הפסקת עבודה מנהלי בגין כך. בהמשך לאמור לעיל, ביום 30.4.15 פנה כחלון לנאשם, עדכן אותו כי גורמי העירייה דורשים ממנו להנמיך את גובה הגדר וכי הוא אמור להיפגש בעניין זה עם מהנדסת העיר. כחלון ביקש מהנאשם כי: ‘ידאג לו’ והנאשם הבטיח שיעשה כן. בהמשך לאמור פנה הנאשם למהנדסת העיר מספר פעמים והורה לה לסייע לכחלון במציאת פתרון ולאור זאת קידמה המהנדסת את תוכנית השינויים להקמת הגדר כאמור לעיל.
התערבות פסולה של הנאשם בקידום ענייניו של כחלון אצל גורמי העירייה בנוגע למגרש ביוחנן הסנדלר:
10. בתאריך 30.3.15 השתתף הנאשם בישיבת רשות רישוי מקומית, בין היתר, בנוגע לבקשה מס’ 20150064 שהגישה חברת “עוז משא בע”מ” בנוגע לתוכנית מתאר מקומית כס/25/1, בה התבקש היתר להריסת מבנים קיימים. בהמשך לאמור, בתאריך 20.8.15, או בסמוך לכך, חתם הנאשם כיו”ר הועדה על ההיתר המבוקש.
11. בתאריך 3.5.16, או בסמוך לכך, חתם הנאשם על היתר להכשרת מגרש לחניה למכירת רכבים, כולל גידור החלקה, יציקת אספלט והנחת מבנה יביל, בבקשה מס’ 20150217 של “גלי ליסינג” בנוגע למגרש ביוחנן הסנדלר. בהמשך לחתימה על ההיתר התברר כי המבנה היביל נבנה תוך חריגה מקו בניין וכי הגדר הוקמה על שטח עירוני (להלן: “החריגות”). על אף החריגות מההיתר לא בוצעה במקום אכיפה מטעם אגף הנדסה בעירייה.
התערבות פסולה של הנאשם בקידום ענייניו של כחלון במדור מניעת דליקות:
12. מר אהרון מוסלי (להלן: “מוסלי”) שימש בתקופה הרלוונטית כראש מדור מניעת דליקות באזור השרון, ובמסגרת תפקידו זה היה אחראי על מתן אישור כיבוי אש לצורכי חתימה על היתרי בנייה, וכן על מתן אישור לצורכי אכלוס וקבלת טופס 4 לאחר סיום הבניה, בהתאם להיתר.
13. בתאריך 8.3.15, בהמשך להוצאת צו הפסקת עבודה מנהלי, כמפורט בסעיף 9 לעיל, נזקק כחלון לשירותיו של מוסלי, במסגרת תפקידו כראש מדור מניעת דליקות. בהמשך לאמור פנה כחלון לנאשם בבקשת סיוע והתערבות, והנאשם פנה למוסלי והנחה אותו לקדם את הטיפול בעניינו של כחלון.
14. בתאריך 29.6.15 התקשר כחלון לנאשם וביקש ממנו לתאם עבורו פגישה עם מוסלי במהלך השבוע העוקב לצורך קבלת אישורו לגבי מאגר מים בשטחי כ”ס 50. בהמשך לשיחה זו התקשר הנאשם למוסלי ועשה כבקשתו של כחלון. הנאשם המשיך וביקש כי מוסלי יסייע בידי כחלון במבוקשו.
15. עובר לתאריך 20.10.13, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, פנה הנאשם למוסלי וביקש ממנו לזרז תהליכים בנוגע לבקשה מס’ 3180 של כחלון וחברת עוז משא בע”מ במגרש ביוחנן הסנדלר. בשל פניית הנאשם קידם מוסלי את הטיפול בבקשה זו וביצע ביקורת מהירה.
16. בכל המקרים המתוארים באישום זה, עשה הנאשם במילוי תפקידו כראש העיר מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור. הנאשם העמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים אישי הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור, במערכת השלטונית ובטוהר הליך קבלת ההחלטות במוסדות הרשות המקומית.
הנאשם קידם את ענייניו של חברו הקרוב תוך ניצול תפקידו ומעמדו כראש עיר אל מול הכפופים והעובדים איתו. כך עלול היה להתקבל הרושם בעיני הציבור, כי המנהל הציבורי מושחת, וניתנות העדפות למקורבים לבעלי השררה.
בעצם מעורבותו ואי הימנעותו של הנאשם מטיפול בענייניו של כחלון, השחית הנאשם את המנהל הציבורי התקין בעירייה ופגע בעבודתם התקינה של הכפיפים לו, שהיו מודעים לחברותו עם כחלון.
17. במעשיו האמורים לעיל, בהיותו חבר מוסד תכנון, ועל אף שהיה לו באמצעות חברו הקרוב כחלון חלק וטובת הנאה, בעניין שעמד לדיון בוועדת המשנה המקומית, לא הודיע על כך הנאשם לחברי הועדה ונכח בדיוני המוסד או הועדה באותו עניין.
ב. הוראת החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:
1. מרמה והפרת אמונים – עבירה לפי סעיף 284 לחוק (ריבוי עבירות).
2. חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתוכנית – סעיף 47(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965 (ריבוי עבירות).

אישום רביעי:
א. העובדות (פל”א 42246/15 יאח”ה):
1. הליך מ.י. 27943-02-17 בבית משפט השלום בראשון לציון דן, בין היתר, בתנאי שחרורו של הנאשם במסגרת החקירה המשטרתית הנוגעת לכתב אישום זה (להלן: “החקירה”).
2. ביום 23.2.17 קבע כבוד השופט מיכליס מבית משפט השלום בראשון לציון כי כחלק מתנאי שחרור הנאשם נאסר עליו ליצור קשר עם מי מהמעורבים בחקירה, בנוגע לנושאי החקירה (להלן: “ההחלטה”).
3. מר אורי מועלם (להלן: “מועלם”) שימש במשך שנים בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כנהגו של הנאשם בהיותו ראש עיריית כפר סבא.
4. במסגרת החקירה מסר מועלם במשטרה מספר הודעות הנוגעות לתקופה הרלוונטית ולנושאים שנכללו בכתב אישום זה, ובפרט באישום הראשון.
5. בתאריך 5.9.17, או בסמוך לכך, העביר מועלם דואר מלשכת ראש העיר לרכבו של הנאשם שחנה בסמוך לביתו ברחוב ארלוזרוב 32 בכפר סבא, וזאת על מנת להימנע ממפגש ישיר בינו לבין הנאשם, כאמור בהחלטה.
6. בעת העברת הדואר, יצא הנאשם מביתו, הבחין במועלם והחל לשוחח עימו.
7. במהלך השיחה, ובניגוד לאמור בהחלטה, שוחח הנאשם עם מועלם על נושאים הקשורים באופן מהותי לחקירה כמפורט להלן:
א. הנאשם סיפר למועלם כי בידי המשטרה הקלטות של שיחות טלפון ביניהם, ופירט בפניו על שיחה שהושמעה לו במהלך חקירתו ובה הוא נשמע מנחה את מועלם לגבי חלוקת מעטפות עם תווי קניה.
ב. הנאשם שאל את מועלם מדוע סיפר למשטרה כי נושא חלוקת תווי הקניה נמשך כשבע שנים.
בסיום השיחה פנה הנאשם למועלם והטיח בו: “ציפיתי מהאנשים שלי שישמרו עלי”.
8. במעשיו המתוארים לעיל, הטריד הנאשם אדם בנוגע להודעה שמסר בחקירה על פי דין וכן הפר הוראה חוקית שניתנה כשורה מאת בית משפט.
ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם:
הטרדת עד – עבירה לפי סעיף 249 לחוק.
הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק.
הנאשם יכול לבקש שימונה לו סנגור ציבורי אם מתקיים בו אחד מהתנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18(א) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ”ו – 1995.
הודעה לבית-המשפט
בהתאם להוראת סעיף 15א'(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982 המאשימה מודיעה בזאת, כי קיימת אפשרות לפיה יתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע בתיק זה.