“פרשת המכנסיים בחטיבת בר לב העלתה לסדר היום הציבורי את הוראות תקנוני בתי הספר העוסקות בלבוש התלמידים. אין מחלוקת על כך שלבוש מכובד תורם לאווירת לימודים תקינה, אך השאלה מהו לבוש מכובד גלשה מהתחום החינוכי והפכה לוויכוח על ברכיים, סנטימטרים וסרגלים.
“הגיע הזמן לעבור מדיבורים ריקים מתוכן על לבוש לדיון על ערכים: מהי אווירת הלימודים הרצוייה בבתי הספר? כיצד להפגין כבוד ללימודים ולמורים? מהו הביטוי האישי שתלמידות ותלמידים יכולים לבטא באמצעות הופעתם החיצונית? האם ראוי שמערכת חינוכית תעניש בנות על לבוש זהה ללבושם המקובל של הבנים?
“משטר המדידות אינו משיג את מטרתו המוצהרת, אלא מהווה גורם לחוסר נוחות בקרב הורים ותלמידים, אפליה בין בנים ובנות ועימותים שהיה אפשר למנוע בקלות עם גישה קצת שונה. לא רק זאת, אלא שהמציאות מוכיחה שאותם תקנונים נוחים יותר עבור בנים, שמוצאים בקלות רבה יותר מכנסיים קצרים המגיעים עד הברכיים, לעומת בנות המתקשות למצוא פרטי לבוש מקבילים בחנויות. כך הלכה למעשה נפגע עיקרון השוויון. התוצאה היא שהבנות נאלצות ללכת עם מכנסיים ארוכים, לומדות שלבוש קצר יותר טומן מסרים לסביבה ומקבלות תכנים חינוכיים פסולים בבית הספר – המוסד החינוכי שאמור ללמד אותן להיאבק בכל אותם סטראוטיפים ודעות קדומות.
“חוזר מנכ”ל משרד החינוך קובע כי “ההחלטה בדבר סוג התלבושת האחידה, צבעה, הסמל והכיתוב שיופיעו עליה תתקבל באמצעות תהליך חינוכי משתף שיהיו שותפים לו הצוות החינוכי של בית הספר, התלמידים וההורים.” באותה מידה יש לפעול לגבי פרטי לבוש שאינם כלולים בתלבושת האחידה. זוהי הזדמנות לדיון מעמיק בכל אותן שאלות, שיכול להתבצע בשיתוף כל הגורמים.
הנושא יועלה לדיון במועצת העיר אמור וחברי המועצה יאשרו או שלא את הצעתו של עילאי הרסגור הנדין “כללי הלבוש בבתי הספר יאכפו באופן שוויוני כלפי בנים ובנות, תוך הכרה מציאותית בפרטי הלבוש הקיימים בפועל בחנויות עבור כל אחד מהמגדרים. תוקם ועדה עירונית המורכבת מנציגי אגף החינוך, הורים, תלמידות ותלמידים אשר תקבע הנחיות לסעיפי התקנון בבתי הספר הנוגעים ללבוש”.
