סיעת “כפר סבא בראש” בראשות יוסי סדבון וסיעת “כפר סבא מתקדמת” בראשות הדר לביא חתמו על הסכם עודפים
הסכם עודפים הוא כלי טכני שמאפשר החוק במטרה להעלות את סיכוייה של מפלגה לזכות במנדט נוסף, ע”י זכות צירוף עודפי הקולות בינה לבין רשימה אחרת. להסכם העודפים שותפות שתי מפלגות המסכמות ביניהן כי במצב שבו עודפי הקולות של שתיהן יצטברו לכלל מנדט נוסף – תזכה במנדט זה המפלגה שלה יהיה עודף קולות גדול יותר מבין השתיים. בעזרת ההסכם יכולה תנועה לזכות במנדט, שאילמלא הסכם העודפים לא היתה זוכה בו. שיטת החישוב המשמשת בהסכם עודפים בבחירות מקומיות היא שונה מ”שיטת באדר-עופר” המשמשת בבחירות לכנסת.
בבחירות לרשויות המקומיות, את ההסכם יש לחתום ולהגיש לפקיד הבחירות ביום א’ בשבוע – 9 ימים לפני יום הבחירות, ואפשר לבטל אותו עד יום למחרת. למרות לוח הזמנים הזה, מדובר במשחק כיסאות מוסיקליים, שבו כדאי להקדים ולתפוס מקום, ולמנוע מצב שברגע האחרון – נגלה שאנחנו נשארנו המפלגה האחרונה, שלא נותר לה פרטנר פנוי וראוי, לחתום איתו על הסכם עודפים.
על מנת לזכות במנדט נוסף כתוצאה מחתימה על הסכם עודפים צריכים להתקיים כל התנאים הבאים:
א. כל אחת משתי המפלגות השותפות להסכם חייבת לעבור את אחוז החסימה, שהוא: סך הקולות הכשרים, חלקי מספר המנדטים במועצה, כפול 0.75.
ב. חיבור העודפים של שתי השותפות להסכם צריך לעבור את הקולות הדרושים למנדט נוסף.
ג. העודפים שלך הם יותר מהעודפים של שותפך להסכם.
היה ומתקיימים שלושת התנאים הללו, תזכה המפלגה במנדט נוסף שלא היה ניתן לה אילמלא ההסכם. מאחר ושני התנאים האחרונים הם עניין של הימור לכל דבר, שאין לצפות מראש, הרי שבבחירת פרטנר להסכם עודפים מומלץ להתמקד בתנאי הראשון. מסיבה זו, פרטנרית טובה להסכם עודפים היא תנועה בעלת סיכוי גבוה לעבור את אחוז החסימה. הסכם עודפים עם מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה הוא בטל וחסר ערך, שכן קולותיה נמחקים מהמניין כאילו היו פתקים פסולים, ואז כמובן שגם אין לתנועה זו עודפי קולות ומתבטלת משמעותו של הסכם העודפים עימה.
מעבר לשאיפה שהשותפה להסכם העודפים תהיה מפלגה שעוברת את אחוז החסימה, ורצוי גם את מחסום המנדט הראשון (כיוון שפחות ממנדט אחד ישאיר לה עודפים גדולים מידי מכדי לעבור אותם), רצוי שזאת תהיה מפלגה ידידותית, בעלת תדמית חיובית בציבור, וכזו שבשיתוף הפעולה הסמלי עימה – לא יהיה טמון קושי הסברתי. במצב כזה ניתן לפרסם את דבר הסכם העודפים כ”ביג-דיל”, ובמקרים מיוחדים אף לנצל את ההזדמנות לתמונה משותפת וחייכנית בין ראשי התנועות שמצהירים על ידידות, שיתוף פעולה ושלום אזורי.
לעומת זאת, אם נחתם הסכם עודפים עם פרטנר שתדמיתו הציבורית מוטלת בספק – כדאי להותיר את הסכם העודפים כפרט טכני זניח שלא מדברים עליו, ולא נותנים לו פומבי, על מנת למנוע מבוכה שעלולה להיווצר כתוצאה מהסכם זה.
מתי עלולים להפסיד מנדט בשל הסכם עודפים שעשית?
כאשר עודפי שתי מפלגות שחתומות על הסכם מצטברים למנדט נוסף, מקבלת המפלגה ברת המזל את המנדט הזה, ובאותו זמן, מפלגה אחרת מבין סיעות המועצה הנבחרת מפסידה את המנדט שהיה נשאר בחזקתה אלמלא אותו הסכם עודפים. אותה מפלגה שמפסידה מנדט יכולה להיות כל אחת מהסיעות במועצה, לרבות זו השותפה להסכם העודפים. כך יכול להיווצר מצב אבסורדי, בו קולותיה העודפים של מפלגה, יכולים לגרוע מנדט מעצמה! במילים אחרות, עם ספירת קולות החיילים, עלולה למצוא את עצמה מפלגה מתפללת שלא לקבל קולות נוספים לעצמה, כי אז תזכה שותפתה להסכם העודפים בקולות אלה, שעלולים לבוא על חשבון מנדט אחד שלה. הסיכוי למצב אבסורדי זה הוא לא גבוה במיוחד, ושווה לסיכוי לקבל מנדט נוסף כתוצאה מהסכם העודפים, חלקי {מספר התנועות במועצה פחות 1}. מכאן שהסכם עודפים, מבחינה סטטיסטית, הוא מהלך נכון ואף מתחייב, שכן הסיכוי לזכות במנדט נוסף הוא גבוה בהרבה (בהתאם למס’ הסיעות הנכנסות למועצה) – מהסיכוי להפסיד מנדט קיים, ובכל מקרה אפילו כשרק שלוש סיעות במועצה – עדיין קיומו של הסכם עודפים עדיף על אי קיומו.
