חוקר פרטי הפך בשנים האחרונות למקצוע מבוקש ונדרש ביותר בישראל לצד הצורך הגובר בחקירות פרטיות בתחומים שונים אם במציאת עדויות למעקבים, חקירות כלכליות, איתור נוכלים ורמאים, איתור נכסים ומסמכים חשובים, מעקב בחשד לבגידה של בן/בת הזוג, מעקב אחרי בני נוער וכו’.
חוקר פרטי מנהל חקירות ומעקבים באמצעים פרטיים אך כפוף לחוקי המדינה ולאישורים ותקנים מדוקדקים של משרד העבודה ומשטרת ישראל בנושא. כך למשל חוקר פרטי מחויב בחידוש הרישיון שלו בכל שנה מחדש, על מנת להבטיח שאם בשנה החולפת התקבלו תלונות מטעם מוסדות החוק או אנשים פרטיים אשר התלוננו מסיבה כלשהי על פעילותו, יישלל רישיונו המקצועי.
מעקבים של חוקר פרטי – מה מותר ומה אסור?
מעקבים הם תחום שנדרש בו מקצועיות והשקעה רבה מצד החוקר הפרטי המבצע. על החוקר בעת מעקב לצלם את ההתרחשויות הרלוונטיות בכל האמצעים העומדים לרשותו, כדי שיוכל להציגם בבית משפט באופן קביל וחוקי.
החוק מציג נהלים מרכזיים אשר על החוקר חובה להקפיד בעת ביצוע מעקב:
1. אין להטריד את האובייקט פיזית או להפריע למהלך חייו התקינים.
2. אין לאיים על האובייקט בשום דרך, מטעם המעקב ובאישור החוק.
3. על החוקר לבצע רישום מדויק, הן של כל פרטי המעקב ותנועות האובייקט, והן של פרטי הציוד אשר השתמש בו.
4. אין לבצע מעקב שבו משתתף רק חוקר אחד, מטעמים של מעקב יעיל אחר האובייקט, מבלי שהסחת דעת או צורך כלשהו, יגרמו לחוקר לאבד את האובייקט בעת המעקב.
>> קראו כאן עוד איך מנהלים מעקב על פי החוק.
החוק שומר על החוקר, אבל גם על הנעקב…
עד שלא הוכחה אשמתו של אדם, אין החוק מכיר בו כמי שניתן לפגוע בזכויותיו כאדם חופשי ללא אשמה. לכן, כל מעקב הוא קו דק בין זכותו הלגיטימית של אדם לחקור את אשמתו של אדם אחר, אך זאת מבלי להפריע למהלך חייו התקין, כל עוד לא הוכחה אשמתו – הוא אדם חופשי הזכאי לכך. החוק הישראלי מגן על האדם הנתון למעקב, כמו על יכולתו של אדם אחר לעקוב אחריו, במידה ויש חשד סביר לעילה להבאתו בפני משפט.
