שחר כהן, בן 21, כבר מגיל קטן התעניין בפוליטיקה. הוא מתגורר במרכז העיר. בזוגיות מזה 3 שנים. בן למיכאל ואביגיל ואח לשקד (חיילת בשירות חובה)
עתודאי, סטודנט למשפטים שנה שלישית ועתיד להתגייס בעוד כשנה לפרקליטות הצבאית. בזמנו החופשי  מתנדב בארגון ׳נדן׳ שמטרתו לעזור לחיילים מבחינה משפטית. בנוסף מלמד בחטיבת ביניים מתמטיקה ולשון. למד בבית הספר היסודי ברנר ובהמשך בחטיבת הביניים שרת ובתיכון למד בתיכון הרצוג

“אני קורא עיתונים ושומע חדשות עוד מימי בית הספר היסודי”, הוא מספר לשרון פוסט. כשגדל, התחיל להבין שחשוב לו לעזור לאנשים ולהביא צדק ולא משנה באיזו דרך. לכן, כשנודע לו כי קיים מסלול שמכשיר משפטנים ועורכי דין כחלק מהשירות הצבאי, החליט לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ועשה מסלול שרוב בני גילו לא עושים אותו.

כהן, התחיל, ללמוד באוניברסיטת בר אילן משפטים כעתודאי, בגיל 18. אבל גם אז הרגיש שאינו ממצה את תחושת הצדק שלו “הרגשתי שבתור עורך דין אוכל לעשות צדק עם אנשים יחידים וספציפיים, אבל בער בי לעשות מעבר, לתרום לשאר החברה שמסביבי”.

במקביל, לפני מספר חודשים החל לעבוד במטה של הדר לביא מתוך אמונה בדרכה. לאחר עבודה ממושכת במטה, החל להשתתף בישיבות הצוות הראשי ושם התחיל להתפתח הקשר בינו לבין לביא. הקשר הוביל בהמשך להצעה להצטרף לרשימתה בעשירייה הראשונה, על מנת שיוכל לקדם את האינטרסים של הדור הצעיר בכפר סבא. “שמחתי לקחת חלק בעשייה והרגשתי שאני מתחיל לממש את הרצון שבי לתרום. אך לאחר מספר ימים, הודיע לי מנהל המטה של הדר כי ישנה בעיה עם הרישום משום שביום הרישום לרשימה, עליי להיות בן 21. את ההודעה קיבלתי בתחושת פספוס עצומה מכיוון שמה שהבדיל ביני לבין הגיל המיוחל היו שבועיים בלבד”.

מה עשית?

“סירבתי לוותר, והחלטתי לחשוב על דרך משפטית שבעזרתה אוכל לעקוף זאת. לאחר מספר ימים של עבודה ומחשבה, הצעתי למנהל המטה של הדר להגיש אותי בכל זאת בתואנה כי אומנם לפי התאריך הלועזי אני עוד לא בן 21, אבל לפי התאריך העברי ביום הרישום אני כבר בגיל המתאים. בעקבות הגילוי פנינו ביחד ליועץ המשפטי שטען שהוא לא מכיר טענה כזאת ולדעתו הסיכויים קלושים, אך שוב הרגשתי שאני חייב ללכת עם האמת שלי ובדיעבד זה השתלם. מנהל הבחירות המרכזי היה מופתע לשמוע את הטענה אך אישר אותה, מה שהפך אותי באופן רשמי למועמד הכי צעיר שהתמודד בבחירות למועצה המקומית בישראל. אין מועמד שהיה צעיר ממני, משום שיצרתי תקדים שלא היה כמותו באף מערכת בחירות. הסיבוך בעניין הרישום רק הגביר את הרצון שלי להיכנס לעולם הפוליטיקה שבו על פניו הכל שחור ולבן, אבל דווקא האדם הקטן יכול לבוא ולשנות את הדברים מבפנים. להיות נבחר ציבור זו זכות ולא חובה. אני יודע שמבחינתי הסיפור לא נגמר, אומנם לא נבחרתי כחבר מועצה מן המניין אבל אמשיך לפעול למען הצעירים ואני מקווה להביא לשינוי מרענן וצעיר לעיר שלנו”.