הדברים נאמרים בתגובה לדברי השופט בדימוס, אריאל בן ארי, שתמך בסדבון בעבר והבוקר הוציא הודעה כי הוא מסיר תמיכתו “אינני חושב שטעיתי, כשכתבתי שליוסי סדבון יש נסיון רב יותר מניסיונם של מתחריו, בכל הקשור לניהול מוצלח של מערכות רחבות היקף. אבל, לא הבעתי כל דעה באשר לאישיותו, לתבונת המעשה שלו, לרגישותו ולערנותו לרחשי הציבור. לא התייחסתי כלל לשאלת יכולתו לנווט בין רוחות סוערות. לא שקלתי את יכולתו לאחד ולא לפלג. לא בחנתי את אמינותו ואת דבקותו בהתחייבויות אשר נתן. לא עשיתי כל זאת כי לא היו לנגד עיני כל נתונים על כך.
לא היו בידי כלי מדידה. משקל מילותיו של יוסי סדבון היה טוב בעיני כמשקל הצהרותיהם של כל מתחריו. כשיוסי סדבון הכריז (וכתב (!) ראו לעיל את הצילום של דבריו) שישמור על הסטטוס קוו, ועל היחסים הטובים בין הציבור הדתי לבין הציבור הלא דתי, היה בעיני משקלה של הכרזה זו, כמשקל מילותיו של עילאי הרסגור, אשר הבהיר שילחם בכל מה ‘שמֵריחַ’ מהדתה ומדת. אז הם אמרו! אז מה?! אדרבה! במפורש כתבתי שמבחנם של כל המועמדים יהיה, ברגע שיהיה עליהם להרכיב קואליציה עם הדתיים. רק אז יגיע מועד הפרעון של השטרות שהם פיזרו ברוחב יד. אבל! הדברים השתנו. עתה יש בשטח עובדות, וניתן לנתחן ולהסיק מהן מסקנות”.
בן ארי כותב כי מסקנתו הראשונה היא “אם סדבון מפרסם הסכם שנכרת בינו ובין הרסגור, ולפי הסכם זה –
- יופעלו בשבתות ובחגים הסעים שימומנו מתקציב העירייה;
- תורחב בשבת פעילותו הציבורית של היכל התרבות;
- יתוקן החוק, ותותר פתיחת חנויות בשבת;
- לא תותר “הדתה” בבתי הספר החילונים (לא שמעתי שיש תופעה שכזו);
- מרצ, בראשות הרסגור, תקבל את תיקי התחבורה, התרבות, הפלורליזם היהודי (מה זה??)
- מרצ תמנה שני נציגים מטעמה למועצה הדתית;
- בכל נושאי הדת שידונו במועצה, לא תופעל חובת המשמעת הקואליציונית. היינו – אף כשראש העיר עצמו ירצה לשנות/לתקן/להוסיף, יוכלו נציגי מרצ (בראשות הרסגור) להתנגד או לטרפד את תכניותיו;
- עצם מינויו של הרסגור כסגן ראש העיר בשכר, וכממלא מקום ראש העיר, מקנה למרצ כח רב, ויכולת כמעט בלתי מוגבלת לממש את כל הנ”ל, על אפה וחמתה של הקהילה הדתית שבעיר;
“מכל אלה דברים מובנים לי 4 דברים: יוסי סדבון נבון דיו להבין שאף דתי שפוי (כמעט) לא יתן לו את קולו בסיבוב הבחירות השני. ליוסי סדבון לא איכפת אם כל הדתיים (כמעט) יתנו את קולם לרפי סער. יוסי סדבון אינו מסמיק מול הראי, כשהוא נזכר שהבטיח לשמור על הסטטוס קוו. ?SO WHAT יוסי סדבון יודע שיש בעיר אוכלוסין שאמנם אינם מקפידים על שמירת כל המצוות, ואפילו לא על חלק ניכר מהן. ובכל זאת, כמיטב מסורת ארצות מוצאן, לא יאהבו את הכרזות המלחמה כנגד כל צביון יהודי של העיר. אבל, גם מאוכלוסיות אלה, שעלולות “לברוח” ממנו, יוסי לא מתרגש.
“כלומר – יוסי סדבון אומר לאוכלוסיה הדתית: “אתם משעממים”. “אתם לא מעניינים אותי!”
יוסי סדבון אומר לאזרחי העיר הדתיים: “נכון, אני לא קשוב לצרככם. נכון, אני נראה כראש-עיר שמכריז שאינו ר’ העיר של כולם! אז מה? אתם הרי אינכם מאיימים עלי! “אם נותנים את הדעת לכך שבאמתחתו של סדבון נותרו מעט מאד ‘מתנות’, שיוכל לפייס בהן את נפגעי ‘פעולות האיבה’ שנקט, כמעט ומתחייבת המסקנה: יוסי סדבון כלל לא מעוניין באוכלוסיה הדתית.
“מסקנתי השניה: שאלתי את עצמי, מה הייתה המחשבה (שבעיני נראית קנטרנית), לצאת לציבור, עם כל ההכרזות מנקרות העיניים, עוד לפני ההצבעה? איני מבין מה ‘בער’ ליוסי ולהרסגור, לפרסם דברים שמקוממים כל כך את הדתיים? הן יכולים היו להתאפק עד למחרת הבחירות?! האם אני טועה כשנדמה לי שאני שומע את קולו של לואי ה-14 המכריז: “המדינה היא אני” ?? האם איני שומע הכרזה בומבסטית ופומפוזית: “העירייה זה אני ” ?? יוסי סדבון אינו קשוב לרחשי לבם של אותם שהוא רוצה שיהיו נתיניו. המטרה (הכֵּס) היא העיקר, ולא טובת העיר. יוסי סדבון כלל לא מעונין באוכלוסיה הדתית.
מסקנתי השלישית היא: כפר סבא שלי היתה רגועה. לא היו בה מלחמות עולם. לא היתה בה פַּלגנוּת לשמה. האם תבונת המעשה של יוסי אינה יודעת שלפַצֵל, להקצין, להטיח ראש בראש, הן מלאכות קלות מאד? לאחד, להיות סובלן, להבליג – אלה הן המומחיות שמצריכות נשמה גדולה, נשימה עמוקה, ראיית אופקים רחבים, אוזן כרויה לכאבו של הציבור? נדמה לי שמבעירים בעירי אש מחלוקת מיותרת, שלא לצורך. האין סדבון יודע שגם אם יכבו את האש, האדמה תישאר חרוכה? מטרידה אותי שמא אין אלה מחשבות המטרידות את הקואליציה, שנחפזה להתגבש בטרם עת. דומני ש -: את יוסי סדבון וּמְרֵעַיו כלל לא מעניינת האוכלוסייה הדתית. כבר העדתי על עצמי כי איני מתרגש מהיסעים בשבת. כבר התוודיתי שלא אשב שבעה אם בקניון-ערים תיפעלנה חנויות נוספות בשבת. כבר הבהרתי שאיני אב לילדים קטנים הנזקקים למערכות החינוך הדתי לזרמיו השונים. ובכל זאת – : אני שונא כשמתעלמים ממני. אני מתרגז כשמתכחשים להבטחות שניתנו לי. אני נעלב כשמזלזלים בתחושותיי ובצרכי. אני פגוע מכך שחושבים שאני שקוף, שלא סופרים אותי! ועל כן – לא אצביע ליוסי סדבון”.
