אין כמעט מי שלא מכיר את נבכי מערכת הבחירות האחרונות בכפר סבא על צדדיה האפלים. בואו נסתפק במידע הקטן שאוציא כאן, לפיו המשטרה הייתה מעורבת וחקרה ביסודיות, התלהבות יתר של מספר פעילים שגדשו את הסאה. ואכן גדשו את הסאה, ללא ספק. עד כדי כך, הגדישו את הסאה שהיו כאלה שחששו ממש להחמרה והסתה נגדם.
מאת: אירית מרק / טור אישי
הבחירות בכפר סבא היו נוראיות. בכל קנה מידה. סיקרתי לפחות 4 מערכות בחירות בעיר ומעולם לא נתקלתי ברמות טינופת כאלו.
כמנהלת הקבוצה הגדולה ביותר בכפר סבא, עם למעלה מעשרים אלף חברים > כפר סבא שלנו, הרגשתי היטב את המעמסה. לא אכנס כאן לפירוט, כי גם לי יש גבולות במה שיכולה אני לשאת ולהעלות מהאוב ולהיזכר, אך אקצר ואסכם, שמעולם לא נתקלתי בבליל כה רב של מלל קשה, אכזרי, רע ואפל. אנשים, פעילים של מועמדים מסוימים, שעשו כל אשר לאל ידם לפגוע, לזרוע הרס, ולוודא שלנפגע אין מילוט. זה התחיל עם אחד הסרטונים המזעזעים ביותר שנתקלתי בהם, בו רואים צעיר משתין על תמונה של אחד מהמועמדים המובילים.
הדבר הכי נורא וקשה היה לראות שאין מנהיג מאחורי מספר פעילים נבזיים ואיומים אלו. לא ראיתם קריאה של מועמד הקורא לפעיליו לא לקחת חלק בהסתה, בקמפיין הרע שהובילו בדהרה תוך הידרדרות.
מנגד, קמו קפצו להם כמה פעילים של המועמד יובל לוי, ועשו לינצ’ תקשורתי על המועמד אורן כהן. עשו לינצ’! לא היתה פסקה בפייסבוק שבה לא ראיתם, פעילים אלה כותבים נגד אורן כהן, משתלחים בו, מנסים לפגוע בתדמיתו עם כל הרוע ובכל הכוח. מחזה אימים היה לראות את זה. כמובן שפעילים אלו סולקו ללא מחשבה יתרה מקבוצתי. בלתי ניתן היה לשאת את שובל האכזריות שהותירו אחריהם בכל שרשור בפייסבוק ולכן לא היה מנוס כאמור, אלא לסלקם לאלתר. אגב, פעילים עם שיטה דומה של ניסיון רמיסה היו למועמדים נוספים ולכן אותם פעילים גם הם סולקו לאלתר מהקבוצה.
מה לדעתכם קרה לאחר מכן? כל הפעילים שסולקו, לא הבינו מדוע סולקו. מדוע, אני, כמנהלת קבוצה לא נתתי להם אפשרות “דמוקרטית”, להמשיך בשיח המכוער שלהם בקבוצה. כי לי יש אפס סובלנות לאלימות. מכל סוג. אז החלו לתקוף אותי. שאני בעד אורן כהן, שאני בעד יובל לוי, שאני בעד רפי סער, או בעד סדבון וכן הלאה. כמעט לא היה מועמד שלא הובלתי ורוממתי אותו לפי גרסת מספר פעילים בריוניים.
הכי הזוי היה ביום הבחירות וזכור לי סנריום אחד מיוחד. ידוע לכל שמשרדי נמצא בחנות החברתית שהקמנו מתנדבים רבים ואנוכי בראשם. חנות המסייעת למעוטי יכולת וחיילים . מאחר וקראתי למתמודדים כולם להגיע אלי להתראיין ביום הבחירות בניסיון לעזור לכל אחד מהם לומר עוד כמה מילים לציבור, הגיעו אלי המתמודדים בזה אחר זה לראיון מוסרט. כל המתמודדים הגיעו והראיונות עלו לאתר השרון פוסט. בשעת אחר הצהריים, סביב 1600, הגיע גם אורן כהן עם כבודה גדולה מהכנסת. כהן הגיע עם משפחתו ומספר חברי כנסת לראיון תוך סיור שערך עמם בעיר.
באותו הרגע, עבר ברכבו סמוך אלינו, אחד הפעילים של יובל לוי ברכבו והחל לצרוח ברחוב לעבר הכבודה ‘ כן, לך לאירית מרק, עכשיו הבנו, אירית מקדמת את הליכוד, עוזרת לך, לך, לך לאירית מרק’. אותו האיש הפעיל, הוא חלק מזוג שאני לא מהססת לומר, קיבלו ממני כעזרה כסף בכל חג וריהוט מלא ויוקרתי כמובן בחינם לבתם החיילת. ועוד פריטי ריהוט נוספים לביתם. כך בכל פעם שפנו, קיבלו עזרה ומכל הלב. אנסה בהמשך, לצרף לכאן צילומי מסך כדי שתבינו את שמנסה אני להמחיש. איני רושמת שמם, אך איני יכולה להימנע מלספר את הסיפור הזה שהיה אחד הנוראיים מבחינתי. הייתי אחוזת הלם לראות את הנבזיות הזו של הזוג הזה במיוחד ושל עוד כמה פעילים שהפכו ממש לאובססיביים נגד מועמדים מסוימים, אלה סולקו כמובן מהקבוצה והחלו גם הם להשמיץ.
בעניין הזוג ההוא, היה מחמיץ לב לראות ולחוות את זה. להאשים אותי בקידום הליכוד? לפתוח ברחוב בצווחות שוק ? כי במקרה ראית רק את אורן מגיע להתראיין ופספסת את כל השאר כולל המועמד שלך? זה סיפור המוכיח ביתר שאת עד כמה הרוע, רוע צרוף, הטיפשות, חוסר הבינה וכל מילה אחרת שתמצאו אתם מוזמנים לייחס לפעילים אלו. זה לא נגמר כאן. פעילים אלו גם צרחו בכל מקום בפייסבוק. השפה: שפת רחוב. הרמה: מערת שבט.
היכן היו פעיליו הבכירים של יובל לוי בכל אותה עת? מנהל מטה? מנהל קמפיין? כל אותם חסודים ונעימים שלא הבינו מדוע מטה כהן וסער אשימים את מטה יובל לוי ?מדוע לא עצרו את הפעילים שהפיצו הנבזות הזו בכל מקום ללא גבול? זו הסיבה שאורן כהן, כינה את מטה יובל לוי “מטה השנאה”. הפעילים האלו, חשבו בנבערותם כי הם מסייעים ליובל לוי. והמשיכו, ביתר שאת, לזרוע את הארס, הרעל, משפטי האופל החשוכים בכל מקום אפשרי. בקבוצות פייסבוק. קבוצות ווטסאפ, בשרשורים, בפוסטים, וסולקו בזה אחר זה מכל קבוצה. פעילים אלו ללא ספק הרסו למועמד יובל לוי. לוי, שהיה אחד המועמדים הבולטים והמובילים בבחירות, היה עסוק כמו שאר המועמדים בקמפיין הבחירות. לא ניתן וכל מי שמאשים אותו בהרס שזרעו פעיליו טועה. ברם, כן היה מצופה מבכירי מטה הבחירות של המועמד יובל לוי להוביל התנערות. לצאת ולומר בקול גדול, ברור ונהיר :”אין לנו קשר לפעילים אלו, אנו מגנים התנהגות זו”. זה לא קרה.
זה באמת רק חלק קטן מאוד, מאירועי הבחירות הקשות האלו שעברנו. היו עוד אירועים הזויים כמו סרטונים מחפירים שהוצאו על מועמדים מסוימים, פליירים מומצאים מגוחכים עד אימה, סטיקרים ששונו ופליירים שעוותו, והרשת המשיכה לגעוש ולבעור מריסוס הרעל לכל עבר.
ייאמר לזכותו של אורן כהן, כי התעלה על עצמו ויזם סולחה עם יובל לוי ואף בישיבת מועצת העיר האחרונה קבל עם, נוכחים ושידור חי, הביע התנצלותו מכל הלב בפני לוי.
אגב, התנצלות זו התקבלה בניכור ומורת רוח ע”י חבר המועצה החדש אמיר סילבר, מסיעת הדר לביא (בנאום שהעלה בישיבה האחרונה).
בשבוע האחרון, למרות שחשבתי שסיימנו עם זה, החלו 2 פעילי הדר לביא לבוא אלי בטרוניות. הייתי מכבדת אילו היו פונים אלי ומבקשים הסבר. אך לא, שני אלה החליטו כי דבריהם הם אמת צרופה, כך בלי לברר, לשאול ולחכות לתגובה. הטענה שלהם בגדול היא : מדוע איני תוקפת את העובדה שאורן כהן עם מנדט אחד קיבל סגנות בשכר? מדוע “איני מרימה גבה”, כלשונם, מדוע אני לא אופוזיציה? מדוע אני מגנה על דני הרוש? האם אני חברה של דני הרוש? וכאלה. הטענות היו אוויליות, צורבות. פניתי להדר לביא שענתה לי שאין לה אחריות והם לא הילדים שלה. והחלטתי להגיב כאן במאמר אישי מורחב.
הרקע אגב לטרוניות 2 פעיליה של הגברת לביא: שיחה שהתקיימה בווטסאפ בקבוצת “פורום כפר סבא”, כאשר שאלתי את הדר לביא מדוע מצאה לנכון להתנגד למינויו של דני הרוש כאשר באותה נשימה הפליגה עליו בשבחים ודברי הלל. בעיניי זה היה מוזר ושאלתי הייתה לגיטימית. או אז, פצחו תומכיה של הדר לביא, במעין מעטה הגנה, ובאמת שלא ברור היה למה משום שבקבוצה אנו דנים בנושאים שונים כאשר כל חבר מעלה תהיותיו, גם אני ולא כעיתונאית אלא כאזרחית. שאלתי את הדר לביא משום שלא הבנתי. אם הייתה לי ביקורת קרוב לוודאי שהייתי מעלה כתבה עם דברי הדר לביא, ותגובה של הצד השני.
אז הערה בקטנה להדר לביא: לפעמים כן כדאי להתערב בפרובוקציות זולות וחסרות ערך, שמעלים פעילים, ובמיוחד בתקופת אחרי בחירות.
והערה לשני הפעילים המלומדים: אני אמנם עיתונאית. 20 שנה. אני לא עיתון אופוזיציה, כזה יש לכם כבר אחד, חבקו והללו אותו, אני מפרגנת לכל בחירה שלכם. מאז ומתמיד הייתי ואמשיך להיות עניינית. כאשר יש ביקורת אעלה וכאשר יש צורך לפרגן, אעשה זאת בפה מלא. על פי שיקול דעתי. לא חייבים לקבל, להסכים, אך יש לכבד.
לעניינינו..אם ראש העירייה רוצה סגן שיש לו מנדט אחד, זו זכותו. לא ראיתי את המועמדת שלכם תוקפת את הבחירה, לכן טעיתם בכיוון כשחיפשתם עיתונאי שיעשה עבורכם את העבודה. באתם בטענות שאני חברה של דני הרוש כאילו איזה סקופ גיליתם. אכן כן, אתם צודקים ומוזר שגיליתם זאת רק עכשיו. אגב, חברות מיוחדת וקרובה יותר או פחות יש לי עם לפחות חצי מהמועמדים, חברות הנרקמת מתוך הערכה הדדית.
ובכן, מעולם לא יצאתי לבלות עם דני הרוש, אבל אני בהחלט מחבבת מאוד, מעריכה אותו וגאה לקרוא לו חבר. החברות הזו צמחה במהלך השנים והיא מתחילה ונגמרת בהערכה, כבוד ויחס חם האחד לשני, כבר 15 שנה או יותר. כמעט שאין אזרח או למצער אזרח מעורב שאינו יודע מזאת. כאשר דני הרוש פוטר ע”י בן חמו, הקמתי קול זעקה, פרסמתי מודעות בעיתונים והובלתי קו מחאה חובק ציבור גדול. כל זה בשל העוולה שנעשתה לו. ונעשתה לו.
כיף לפרגן לדני הרוש. למה? כי יש מעין קונצנזוס בכל הקשור אליו. אכן, צדקה הדר לביא כשאמרה “יש לך שם כ”כ טוב דני, כולם כ”כ אוהבים אותך”. אכן. הוא תמיד נכון לעזור, לסייע, בכל שעה ובכל יום. נעים הליכות, צנוע, ענו, תמיד מחייך, תמיד עם סבלנות, אדם אהוב הוא דני הרוש. גם עלי.
בבחירות אגב, לא הקלתי ולא עשיתי הנחות ויעידו על כך עשרות פעילי הרוש ורפי סער שסולקו מהקבוצה וטענו שאני בעד יובל לוי, יוסי סדבון, הדר לביא וכן הלאה…ההתבטאויות שלהם היו מזוויעות, פוגעניות ולכן הורחקו ללא היסוס מהקבוצה, ממנה עד היום הם מורחקים.
שבת מבורכת חברים יקרים. המאמר האישי הזה שלי בסוף השבוע הזה, חושף רק במעט את שקרה בשנה החולפת, שנת הבחירות, מאמר שבקושי ואף לא בזעיר אנפין מתאר את תחושת הקבס שעלתה בי בכל יום מחדש מקריאת הפוסטים והתגובות הנוראיות, המזלזלות, הארסיות, של הפעילים האחד בשני. האמת שהמאמר גם החזיר אותי אחורה ועשה לי צובט קמעה בלב לכן, נראה לי שעם אירועי הבחירות נסיים בטור זה, לפחות עד הבחירות הבאות.
שלכם,
אירית מרק
