מחקר חדש שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי הליון בינואר 2019 מגלה כי ככל שאדם משתמש יותר בפייסבוק ותופס אותו כחלק מחייו, כך הוא מרגיש חולה יותר ומדווח על יותר סימפטומים בריאותיים. מדובר במחקר חלוצי בתחומו שעוסק בשאלה כיצד משפיע המידע שאנו מקבלים בפייסבוק על הדרך בה אנו מבינים את מצבנו הגופני ומצב בריאותינו.
מאת: אלעד דהן
גלישה בפייסבוק מלווה כמעט תמיד בהשוואה שלי אל האחרים. אנו משווים את עצמנו לאחרים בכדי להעריך את עצמנו. זהו תהליך מנטלי / נפשי שכולנו עושים, בעיקר כאשר איננו בטוחים במידע שיש לנו לגבי עצמנו או בתפיסות שלנו את עצמנו.
קיימים שני סוגים של השוואות חברתיות: השוואה כלפי מעלה מול מי שאנחנו חושבים שהוא טוב יותר מאיתנו והשוואה כלפי מטה, מול מי שאנחנו תופסים כפחות טוב מאיתנו.
ההשוואה החברתית באמצעות המדיה החברתית כמעט תמיד תהיה השוואה כלפי מעלה, מכיוון שברשתות החברתיות אנשים מפרסמים בדרך כלל (אם לא תמיד) דברים טובים שקרו להם וחדשות טובות שקיבלו וכמובן רק תמונות אטרקטיביות ומוצלחות שלהם ושל קרוביהם.
במחקר השתתפו 165 אנשים שגילם הממוצע 31, כשני שליש מהם נשים. כול המשתתפים משתמשי פייסבוק וליותר ממחצית מהם היו מעל 400 חברים בפייסבוק. המשתתפים מילאו שאלון אינטרנטי שבדק כמה משתנים וביניהם מידת השימוש בפייסבוק, שביעות רצון מהחיים, חרדה ודיכאון, הערכה עצמית, השוואה חברתית בפייסבוק ובריאות גופנית.
ממצאי המחקר היו די מפתיעים והראו כי כיוון ההשוואה אינה המשתנה החשוב ביותר אלא הדרך בה אתה מפרש את המידע שאתה מקבל מההשוואה הוא המשמעותי.
על פי המחקר, גם אנשים שדיווחו על השוואה כלפי מעלה וגם אלו שדיווחו על השוואה כלפי מטה, דיווחו על יותר סימפטומים גופניים ועל מצב בריאותי פחות טוב וכן על יותר חרדה ודיכאון. גורם ששינה את התוצאות הוא ערך עצמי גבוה ותחושת סיפוק מהחיים. אנשים שדיווח על סיפוק ועל ערך עצמי גבוה יותר, דיווחו על פחות סימפטומים גופניים, כלומר, מצב בריאותי טוב יותר.
ממצא משמעותי נוסף הוא כי ככל שאנשים תפסו את הפייסבוק כחלק משמעותי יותר בחייהם, כך הם חוו ודיווחו על יותר סימפטומים גופניים ומצב רפואי פחות טוב.
גם אנשים שדיווח על נטייה להשוואה כלפי מעלה, אשר עוררה תחושה טובה, תקווה או השראה, גרמה למודעות גבוה יותר למצבים רפואיים בעייתיים ולתשומת לב גבוה יותר למצב הגופני.
אז איך נשמרים?
הרבה מאד תלוי בפרשנות: תחילה חשוב להבין כי מה שמשפיע על מה שאנחנו מרגישים זו לא המציאות עצמה, אלא הדרך בה אנו מפרשים את המציאות. הרי איך תסבירו את העובדה שמול אותו אירוע בדיוק שני אנשים שונים ירגישו אחרת לגמרי?
התשובה היא שההרגשה תלויה בפרשנות שלנו את המציאות שלנו ואת החוויות שלנו.
לצורך העניין, המידע שאנו חשופים אליו בפייסבוק הוא המציאות. אם נראה תמונה של חבר מהפייסבוק כשהוא מבלה בחופשת סקי עם אשתו ועם חברים, זה לא חייב להעלות את השאלות הקבועות כמו: האם גם לי יש קשר כל כך טוב עם אשתי או בעלי? או איך יש לו את הכסף להיות בחופשה עכשיו? או למה אני לא יודע ליהנות מהחיים שלי כמו שהוא נהנה?
ועוד שאלות כאלו ואחרות שאני בטוח שכל אחד ואחת מכם מכירים.
חשוב מאוד לזכור את העובדה שלפייסבוק מעלים לרוב תמונות מוצלחות ומתעדים כמעט תמיד רק חוויות חיוביות ופרצופים מחייכים ומאושרים, אך החיים הם לא רק מה שרואים בפייסבוק..
מעבר לכך חשוב לזכור כי אתם יכולים להחליט איך אתם מפרשים את המידע שאתם נחשפים אליו. אתם יכולים לשאול את עצמכם את השאלות הללו, אך אתם גם יכולים להגיד לעצמכם איזה כיף לו וכל הכבוד, האם אני עושה את המקסימום כדי להפיק הנאה מהחיים שלי? מה אני יכול לעשות כדי להיות מאושר?
את אותו הרעיון כדאי ליישם כאשר אתם מרגישים לא טוב או חווים סימפטומים גופניים כלשהם – במקום לפנות לגוגל או לפייסבוק, בדקו אובייקטיבית האם באמת יש לכם בעיה רפואית. אחרי ששללתם בעיות רפואיות, זכרו כי לא כל כאב בהכרח מעיד על בעיה, תחושות גופניות שונות ומידת הכאב או אי הנחת תלויה גם היא בדרך בה תבחרו להתייחס אליה או לפרש אותה
קחו אחריות על החיים שלכם! אם לא טוב לכם, קחו את הזמן לחשוב מה לא טוב ומה אתם רוצים לשנות והחליטו כיצד אתם הולכים לעשות את זה. גם אם לא טוב לכם, הישיבה בבית מול הפייסבוק לא באמת תקדם אתכם ועדיף שתנסו באמת לחשוב מה החלק שלכם באיך שהחיים שלכם נראים ומה הייתם רוצים לעשות עם זה. תזכרו שמצבכם הרגשי ושביעות הרצון שלכם מחייכם משפיע מאד על הרווחה הנפשית וגם על התחושה הגופנית והבריאות שלכם.
צאו מהפייסבוק. עשו דברים שאתם אוהבים, היפגשו עם אנשים אמיתיים, עם חברים, פנים אל פנים. לכו לראות סרט, בלו עם בן או בת הזוג, הזמינו חברים הביתה. מפגשים אמיתיים עם אנשים הם הרבה יותר מספקים ומעניינים.
ואם אתם דואגים לבריאות שלכם, קחו אותה לידיים, עשו ספורט, הקפידו על תזונה, לכו לעשות בדיקות.
אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני, מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי, מנהל “רימון – מרכז מומחים לטיפול רגשי” בפריסה ארצית.
