“סינדרלה הייתה נערה יפה, טובת לב ועדינה. אבל הגורל התאכזר אליה…” כך מתחילה אגדת סינדרלה. משפט פתיחה לסיפור פשוט לכאורה, עם התחלה רעה וסוף טוב. קריאה מעמיקה של אגדת סינדרלה מעלה תהיות ושאלות רבות הנוגעות להיבטים קיומיים שונים: מעמד האישה, מוסד המשפחה, יחסים בין אדם לאדם, מעמדות, ניסים וגורל, כיעור ויופי, עושר ועוני, אושר ודכדוך.
סינדרלה, מה הסיפור שלך?! מי את?! מה המסר שלך?! האם את בחורה כנועה ופסיבית? או שמא פמיניסטית-אקטיבית, אשר לקחה את גורלה בידיה המלוכלכות מאפר ובתהליך של חשיבה חיובית, אמונה עצמית, העצמה נשית, ‘woman self-made’, שינתה את גורלה עם יוזמה ותעוזה. האם את מודל לחיקוי לנשים בכלל כמו גם לאלה שגורלן לא שפר עליהן והחליטו לשנותו? רבות הנשים שסיפור חייהן מכונה “סיפור סינדרלה“.
השם Cinderella הינו נגזרת של המילה cinder שמשמעו אפר ובשפה העברית “לכלוכית”. שני השמות מבטאים באופן הנמוך ביותר, מילולית ופיזית, את ניראותה ומיקומה של הנערה/אישה שעלתה מריצפת ביתה לאריחי השיש בארמון. מהיותה משרתת מושפלת עד נקודת המפנה הדרמטית, בה הפכה לנסיכה זוהרת, אשר תזכה לחיי מעדנות ופינוקים, במרום מעלה מדרגות הארמון.
הנערה האומללה בעלת הנפש העדינה, הופיעה לה בנשף וזכתה לכבוש את לב הנסיך. האם המסר של ‘תהיי יפה וטובה מצאי לך גבר עשיר ותתחתני’ תקף בעידן המודרני? המונח “סינדרום סינדרלה” מתייחס לתופעה של פסיביות נשית ולהמתנה נעדרת יוזמה למהפך בחיים באמצעות אהבה רומנטית שתתקיים לעולמי עד. וכך הסיפור מתפתל בין קריאה פמיניסטית לשוביניסטית, בין הערכה לחמלה בין מושא לחיקוי או ביזוי.
ל‘סינדרלה קיימות מאות גרסאות בתרבויות שונות. יש המחשיבים את הסיפור היווני על רודפיס מהמאה ה-7 לפנה”ס לגרסה הקדומה ביותר. זו אחת המעשיות הקלאסיות והאהובות ביותר. הגרסאות הכתובות הראשונות שפורסמו הן של ג’מבטיסטה באזילה (1634) והאחים גרים(1812) .
התערוכה מציגה את סיפור סינדרלה מנקודות מבט שונות ומתייחסת למוטיבים מרכזיים העולים מתוך הסיפור באופן ישיר או מרומז. האמניות/נים הוזמנו ‘להיכנס לנעליה של סינדרלה‘ ולתת ביטוי אישי למחשבות ורגשות שהסיפור מציף. ישנם מספר מוטיבים בסיפור הבאים לידי ביטוי ביצירות:
השמלה – לבוש נשי מובהק בכל הזמנים והתרבויות. כאן עוברת השמלה מטמורפוזה: משמלת סחבות מלוכלכת מאבק ואפר הופכת לשמלת נשף בצבע תכול שמימי – רוחני ובסוף תהפוך לשמלת כלה לבנה ומפוארת.
הנעליים – מנעלי עבודה בלויות, תיכנס כף רגלה אל נעל זכוכית נוצצת ואלגנטית, נעל שקופה ושבירה, בעלת עקב גבוה ושפיץ צר. נעל שאף יכולה להיות מסוכנת ואלימה. הזו הנעל הנוחה לליל ריקודים סוערים? ולא ירחק היום, יופיע הנסיך, יכרע ברך למדוד את הנעל כמו מבקש את ידה של האחת.
המדרגות – המדרגות כסימבול למעבר מארץ לשמיים, מחול לקודש, מעולם תחתון לעליון, כמו במבני קדושה והיכלי כבוד. מדרגות אלה אף מהוות ‘מכשול’ בבריחתה במורד. האם סינדרלה ‘ידעה לאבד’ את הנעל, בכוונתה להשאיר סימן מזהה לכף הרגל היחידה שתתאים ובזכותה לשוב לארמון כמנצחת?!
הנסיך – דמות המושיע חסר האפיון. האם יש לראותו כהחפצה של הדמות הגברית היחידה בסיפור? גבר הנושא בתואר שקבל בירושה, ממלא אחר מסורת בית המלוכה ותו לא?
הבית – מה מקומו של הבית שאמור לתת הגנה וחום? מה מקום הוריה בגיבוש אישיותה? אמה נפטרה בילדותה והורתה לה לשמור על טוב ליבה וחביבותה לבריות. אביה נעדר מהבית בשל עבודתו ומת בהמשך. היא נותרה עם אמה החורגת ושתי בנותיה הרעות.
הדלעת – האם נבחרה לשמש ככרכרה בשל צבעה הכתום אש, ואולי בשל המנהג של פיסולה כמנורה ‘בליל כל הקדושים’?
התערוכה מזמנת חוויה של התבוננות, קריאה מחודשת של האגדה הקלאסית והצבת שאלות אישיות וחברתיות. האם בכולנו מסתתרת לעיתים ‘סינדרלה’? מה משמעות המושג ‘סינדרלה’ לנשים? מהי עמדתם של הגברים?
“סינדרלה” הינה אגדת ילדים. האומנם היא ראויה להיות כזו? המציאות מלמדת שהחיים נמצאים בטווח, על סקאלה רחבה שבין הנמוך לגבוה, המאפשרת לכולנו למצוא את מקומנו.
בית האמנים – רח’ גלר 4 כפר סבא
שעות פתיחה: שישי 13:00-10:00, שבת 10:00 – 14:00, 19:00-17:00
אוצרת: רונית סנפיר
