“השיבוץ לגני הילדים הוא תהליך מורכב ורגיש, וטוב שכך”, כך החלה ד”ר ספורטה, את הסברה המלמד על ההתרחשות השבוע והודתה “לשקיפות יש מחיר והשבוע שילמתי אותו”.

טור אישי / מאת אירית מרק

השבוע היה סוער במיוחד. זה התחיל במחאה ברשתות, של הורים שהכריזו ששמעו על סגירת 10 גני ילדים בעיר, בשל מיעוט נרשמים. וההורים זעמו, והיה כמובן מי שהסית אותם עוד יותר, “יאללה הפגנות”..וכדומה.

כל מי שמכיר אותה, גם מרחוק כמוני, כי מעולם לא פגשתיה אישית, יודע שהוא יכול לסמוך על דבריה של ד”ר ספורטה. היא לא תמרח, לא תערבב, לא תספר סיפורים, ואני אומרת וקובעת במאה אחוז. כבר היתה לה “פדיחה”, נקרא לזה איתי, כשנתנה לי תגובה ישרה מדי, ישרה כל כך, שפוליטיקאי לא אמור לתת…

מוזמנים להצטרף לקבוצת הדיון המובילה בכפר סבא, לכפרסבאים בלבד - כפר סבא שלנו

אז נכון. בסיפור הזה של ההורים יש סימני שאלה. יש פשלה. ואם היה תלוי בי, הייתי מטפלת במלוא החומרה במי שאחראי להפיץ הידיעה עוד טרם הוחלט סופית, עוד טרם נקבע, עוד טרם ישבו עם הגננות או ועד ההורים העירוני. נכון, ההורים צודקים. פשלה ואסור שזה יקרה.

אבל. מה שמחמם את הלב, זו התגובה של אוסנת ספורטה. עזבו אתכם מהתארים שלה כרגע, מהמעמד..צריך להיות בן אדם. והיא הוכיחה כמה אכפת לה. צלחה ובגדול את מבחן האש הציבורי. תראו כאן בסרטון, היא איך לבד, מול עשרות הורים, אמהות זועמות, עומדת ומסבירה באורח רוח, בסבלנות >>

ואוסנת לא מרחה. וגם הודתה בפה מלא שהיו תקלות, כמו מבוגר אחראי. ושוב אני חוזרת לסרטון ההוא. הסתכלתי עליה עומדת, מסבירה, עומדת בגו זקוף, לבד מול רבים סופגת את כל האש, מעמד קשה, לא פשוט. לא ראיתי את שאר חברי הקואליציה וגם לא את חברי האופוזיציה, אלה שבעיקר עודד והלהיב ליאללה “הפגנות” וכו…לא ראיתי אותם עומדים ומסבירים שהנושא אולי יבדק, אולי לחכות ולראות כמה גנים יסגרו, מי יסגר בכלל וכו. הרי כל גננת וכל מנהל אגף חינוך מבין מרגע כניסתם לתפקיד שאם אין ילדים שנרשמו, אין גן. נכון, כואב מאוד על הגננת שעבדה 15 שנה. אבל מה הפתרון? אין ממש פתרון, אולי ימצאו לה גן אחר, אולי אין מספיק נרשמים לגן מסוים כי מעדיפים אחר? הכל יכול להיות.

וכך מסבירה ד”ר ספורטה את הסיכום הראשוני של את שארע השבוע :  “בפגישת עבודה משותפת עם הצוות המקצועי והנהגת הורי הגנים שקיימנו לפני כחודשיים קיבלנו החלטה עקרונית שכל ההחלטות יתקבלו משיקולים מקצועיים ושל טובת הילדים (ולא משיקולים פוליטיים, כפי שהיה בעבר), לרבות החלטה על סגירת גנים מעוטי רישום. החלטה שאינה פשוטה, אולם לא נימנע מלקבלה אם נגיע להבנה שהיא ההחלטה הראויה. החלטנו גם שלא נכון לקבוע מספר מינימלי של ילדים לפתיחת גן, ושיש לבחון כל מקרה לגופו. זו המשמעות של מקצועיות והוגנות! החלטה נוספת שקיבלנו מבוססת על הנחת העבודה שההורים יודעים הכי טוב מה טוב לילדיהם, ולכן נעשה כל שביכולתנו להיענות לבקשות ההורים בשיבוץ. לאחר ששיבצנו בהצלחה 95.5% מתוך כ-5,000 הילדים, קיימנו שיחות טלפוניות עם הורי הילדים שלא הצלחנו לשבץ בהתאם לבקשתם ולאלו שנרשמו לגנים מעוטי רישום (בין 2 ל-19 ילדים). מטרת השיחות היתה לשתף אותם ולבחון יחד איתם חלופות. בכל מקרה, ההחלטה הסופית על איחוד גנים תוכננה להיעשות לאחר סבב השיחות, ולאחר פגישות נוספות עם הנהגת הורי הגנים. היה ברור לכולם שהשיחות הללו עלולות ליצור “רעש”. ולמרות זאת חשבנו (ואני בטוחה גם היום) ששיתוף ההורים והתייעצות עימם, בהחלט מצדיקים את ה”רעש” הזה. כן, מסתבר שהיו תקלות בדרך. חלק מהשיחות לא נעשו בהלימה להנחיות, וגורם שאינו עובד עירייה “הודיע” לחלק מהגננות שהגן צפוי להיסגר. ועל כך אנחנו לוקחים אחריות ונפעל שהמקרים לא יישנו. לא, עד לרגע זה לא התקבלו החלטות חלוטות לגבי איחוד הגנים. לצערי, יש מי שניצל את הבחירה שלנו בשקיפות ובשיתוף התושבים ואת הרגישות של ההורים לניסיון ליצירת הון פוליטי. וחמור מכך, ניסה לחבל במערכת האמון ויחסי העבודה שלנו עם הנהגת הורי הגנים, תוך הפצת השמועה שהעירייה החליטה באופן חד-צדדי אילו גנים יסגרו. ואני בהחלט מבינה את תגובת הנהגת ההורים לנוכח שמועה זו. אין לי ספק שאיש אינו חף מטעויות, וכך גם אנחנו. האם יש דעות שונות בין השותפים? ודאי. וגם יהיו. וטוב שכך. ויחד עם זאת, אני משוכנעת לחלוטין (!) שכל השותפים שלנו לעשייה החינוכית עושים זאת מתוך תחושת שליחות, מקצועיות וניקיון כפיים. אני מאמינה בשקיפות ובשיתוף, וברור לי שהם הופכים אותנו ל”פגיעים”. ולמרות זאת, אני חושבת שזה מחיר שנכון ושווה לשלם”.