דן בן יהודה מגיב לראשונה לסערה שעורר והתגובות הקשות בעקבותיה "נפלתי קורבן לשיימינג מתוכנן מראש"

מאת: דן בן יהודה
"היום נפלתי קורבן לשיימינג מתוכנן מראש. היום גיליתי איך מרגיש להיות בצד שמותקף, כי מישהו פשוט החליט לפגוע בשמי הטוב. יש מי שעומדים מאחורי זה, תכננו את זה בקפידה, השקיעו בזה מחשבה", כך, בפוסט מטעמו, מנסה בן יהודה להסביר את התגובות ששרשר בתגובה לפוסט שהעלתה יו"ר רשימתו עדי לוי סקופ "גיליתי איך מרגיש מי שזרים כותבים עליו "גזען", "מהיום לא תוכל להסתובב בשקט בכפר סבא" , "איפה הוא רוצה להיקבר", " עילג", "מכוער מבפנים ומבחוץ", וכן הצעות שונות לגירוש מהעיר. (מבחר קטן). כבר מזמן אני חשוף ציבורית. זו בחירה שלי. אני מאמין שחשוב שאנשים יהיו אכפתיים ומעורבים במתרחש סביבם. אני מודע לסיכון שלוקח כל מי שפעיל חברתית או פוליטית החל מוועד הבית והכיתה ועד הרמות הגבוהות ביותר בעשייה הציבורית. זה מחיר שאני מוכן לשלם. והיום המחיר גבוה".

"אז מה שהיה כך היה: אני פעיל בשכונה הירוקה בהנהגת ההורים של בית הספר של ילדיי וכן הקמתי יחד עם עו"ד עדי לוי סקופ את "הרשימה שלנו" , הרשימה של השכונות הירוקות. ראינו איך הנהגת ההורים העירונית מונעת הקמת חטיבה בירוקה בטענות שזה על חשבון מישהו אחר. ואיך שבקיץ הם גרמו למועצת העיר הקודמת לשגת מההחלטה להקמת חטיבה.

"הקמנו את הרשימה מתוך הבנה שרק על ידי כוח פוליטי במועצת העיר, שרק אם נשב בשולחן מקבלי ההחלטות, נוכל לשמור על האינטרסים של תושבי השכונה שלנו (מתקרבים ל 20,000 איש, עיר קטנה). שרק ככה נוכל למנוע מצב בו יבחר ראש עיר שיפעל תחת האמירה שהירוקה קיבלה מספיק ועכשיו נייבש אותה. מנענו את זה בדיוק. וועד שכונה לעולם לא היה משיג את זה

"היה לנו ברור שיש הבדל תהומי בין בקשה של ועד שכונה להקים חטיבה, לשדרג מתקנים, לפעול בכל נושא שדרוש, לבין הסכם קואליציוני חתום וישיבה בהנהלת העיר. לא עוד בקשות של ועד שרוב חבריו אמנם פועלים באמונה, אך הם אינם נבחרי ציבור,אין להם כוח פוליטי, אין להם סמכות ולכן גם לא אחריות על מעשיהם. אין ביקורת על פועלם ואף אחד לא "יעניש" אותם בקלפי אם לא יעשו את עבודתם.

"הקמנו רשימה עצמאית למועצה, פרסמנו מצע והבטחנו לפעול בשורה של נושאים. והצלחנו בענק. חצי מהבוחרים בשכונה הצביעו ל"רשימה שלנו" והכנסנו נציגה (כמעט שתי נציגות) למועצת העיר.
אנחנו מחוייבים להבטחות. וכול ההבטחות רשומות הן במצע והן בהסכמים הקואליציוניים.

השגנו הסכם נהדר. בתוכו דבר ראשון החטיבה. קיבלנו אחריות וסמכות אמיתיים על השכונה ועדי מונתה למחזיקת תיק השכונה הירוקה וכן ליו"ר מועצת הנשים ומחזיקת תיק התרבות של כלל העיר.
לצערי, בתקופת הבחירות, כמה פעילים פוליטיים של מועמד אחר , החליטו לפעול נגדנו . הם הפיצו שקרים, הפחדות ואיומים. אמרו שרשימה עצמאית תהיה "בכיה לדורות" , אסון לשכונה. שלא נקבל אפילו קול, שאף ראש עיר לא יתייחס אלינו ויכניס אותנו לקואליציה.
אבל כאמור קרה ההפך הגמור. בראש האג'נדה של "הרשימה שלנו" עמדה הקמת חטיבת ביניים בשכונה הירוקה. בדגש על בתוך השכונה הירוקה. עמדה זו איננה נובעת בשום פנים ואופן מרצון להתנתק, להתבדל ולהתנשא על ובטח ובטח לא מגזענות בה הואשמתי. איך גזענות קשורה לעניין בכלל….עמדה זו של "ללמוד קרוב לבית" היא גישה ערכית אידאולוגית וחינוכית חשובה ביותר. מחקרים מראים שנכון יותר לילדים לפני תיכון ללמוד בתוך הקהילה. שהמעבר לחטיבה טראומתי פעמים רבות ומיותר ומכאן שמעבר לחטיבה מחוץ לאזור המגורים קשה אף יותר. מעבר לכך, בשכונה יש ארבעה בתי ספר יסודיים, כאשר בית לאה גולדברג לבד יגיע בעוד שנה לכ- 840 תלמידים!!! מקום ראשון בעיר במספר התלמידים, כאשר במקור תוכנן לכ- 550 .
"איך ולמה אמורים אלפי תלמידים מהירוקה לצאת למרכז העיר לחטיבה? כבר היום הצפיפות באוטובוסים בלתי נסבלת. מה מצפים, להסעות יקרות, במקום הליכה ברגל? לנסיעה באופניים חשמליים מסוכנים?
סיבה נוספת היא קהילתיות:
"לטעמי קהילה חזקה היא כזו שהילדים ובני הנוער שלה שותפים בחיי הקהילה. מבנה חטיבה כמו מבנה יסודי מהווה מרכז כובד שמושך אליו פעילות קהילתית . כך גם תנועות הנוער.
יש חשיבות רבה לדעתי שהנוער יישאר בשכונה ויעזור לחזק אותה. חשוב להזכיר שוב. השכונה מונה 20,000 איש , גדולה ממרבית המועצות המקומיות בארץ.
"יש בשכונה שלנו את כלל ציבור ישראל. חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, זוגות חד מיניים וחד הוריות, לשמחתי יש גם ערבים.
"השכונה איננה הומוגנית יותר משאר חלקי מרכז כפר סבא, רעננה, הרצליה או הוה"ש. הטענה שתושבי השכונה עשירים, אמידים, מורמים מעם, אשכנזים כולם, היא שיקרית ומטופחת על ידי בעלי אינטרס להחליש ולפגוע בשכונה. לצערי יש מי שמשתף פעולה עם אמירות אלה והפצתם כאילו היו אמת.
"זו לא פעם ראשונה שאנשים אלה קוראים לי גזען. כבר לפני שנתיים בישיבה באגף החינוך כשאמרתי בדיוק את המשפטים בפסקאות הקודמות, הם התנפלו עלי בטענה זו של גזענות. למה? גזענות כלפי מי בדיוק?
האם גם לילדים דתיים שלומדים בנפרד משאר האוכלוסייה בכל עיר ועיר הם גם קוראים גזענים?
"כל מה שאמרתי יפורט במדויק בצילום המסך להלן.
1. תלמידים צעירים מתחת לגיל תיכון ראוי שילמדו קרוב לבית בקהילה שלהם. זה נכון לכל תלמידי העולם.
2. החטיבה המתוכננת לא צפויה להספיק לצורך של תושבי השכונה יש צורך ב כ 50 כיתות ובונים מחצית מזה. ולכן במצב כזה לא יכול טכנית להתאפשר לילדים מחוץ לשכונה ללמוד בחטיבה זו. זה פשוט לא מעשי ולא הגיוני להסיע אותם לכאן כשיש ילדים כאן שירצו ללמוד קרוב לבית. אם היו בונים 70 כיתות, ניתן היה לעשות זאת. או להפך, אם יבחרו רבים מתלמידי השכונה ללמוד רחוק מהבית. מבחירה , לא מכפייה. אז יתפנה מקום גם לתלמידים מאזורים מרוחקים יותר.
"מה מציגים כאילו שאמרתי:
בחטיבה החדשה שתיבנה לא ילמדו תלמידים מחוץ לשכונה
מה באמת נאמר: "לא יבואו תלמידים מבחוץ" – לא יבואו , כי אין מקום. לא כי לא רוצים אותם.
?
השתמשתי במילה "התערבבות" כמענה למישהו שהשתמש בזה. לא בחירה שלי המושג הזה".
שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות