מעשה מגונה, עבירת מין, תקיפה מינית או הטרדה מינית גם אם הגדרותיהן שונות, משמעותן זהה. זו פגיעה באחר ואין הדבר מקובל במדינה מתוקנת כישראל ובכלל.
”זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין..“ כך נפתח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זוהי זכות בסיסית של כל אחד ואחת מאיתנו. להרגיש בטוחים וחופשיים וכאשר נעשית פגיעה בזכות זו, כמו עבירת מין, הדבר חמור מאין כמותו.
בסעיף השני לחוק היסוד, מציינים כי “אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם“. האדם המבצע עבירות מין באחר כמו זרק את חוק היסוד לפח, התעלם וביטל את היסודות עליהם מושתתת המדינה.
אילו מעשים נכללים בקטגוריית עבירת מין?
המחוקק הגדיר מספר מעשים תחת עבירת מין ופירט את התנאים השונים לסיוע בהבחנה מבחינת גיל, סוג היחסים (למשל יחסי מרות או תלות), חומרת המעשה. מדובר על אינוס, בעילה אסורה (מתייחס לקטינות מגיל ארבע עשרה ועד שמונה עשרה), מעשה סדום, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, יחסי בין בין כהן דת לאדם, מעשה מגונה, ומעשה מגונה בפומבי.
סעיף נוסף משמעותי הוא מעשה המוגדר כעבירת מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע שמהווה פגיעה מהותית בחירות האדם שכן חסר הישע אינו יכול להגן על עצמו, חסר שיקול דעת והפוגע מנצל את היחסים ואת האמון שרכש חסר הישע. מטרת החוק היא להגן על החלשים ולשמש קול עבורם מתוך הבנה כי כל פגיעה באחר הנה הפרה של זכות חופש הבחירה והחיים ובעלת השלכות מרחיקות לכת וארוכות שנים על הנפגע. קל וחומר פגיעות בגוף בעלות מאפיינים מיניים.
המסר שמאחורי הענישה
תחת המקרים המוגדרים כעבירת מין, המחוקק הגדיר רמות חומרה שונות ובהתאם לכך גם את טווחי הענישה. עבירות הללו חמורות עד כדי כך שהן יכולות להביא למאסר בפועל ארוך שנים. לדוגמא, במקרים בהם היה מקרה אינוס תוך ניצול מצב נפשי או לקות שכלית הענישה יכולה להגיע ל-16 שנים ואם מדובר על קטינה ושהמעשה נעשה באיום פיזי או תוך כדי פגיעה פיזית דין האונס יהיה עשרים שנה.
הנושא כה רגיש עד כי אפילו במקרה ה“קל יחסית“ בו אדם יתחזה להיותו פנוי למרות היות נשוי על מנת לבצע את זממו צפוי הוא למאסר של שלוש שנים. יש כוונה ברורה להרתעה והמסר הוא שאסור לפגוע באחר ויהיה על כך עונש חמור. מעבר לכך, שמדובר על קריאה חשובה לכל מי שנפגע או נפגעה שהחוק הוא לצידם ומיועד כדי להגן עליהם עד כמה שניתן. כמובן הדעות הן חלוקות לכאן ולכאן ויש עוד שיפורים ותיקונים אך ישנה הכרה וישנה כוונה בצורך להגן ובצורך להרתיע ובכח שזכות האדם על גופו שלו.
