משפחת הוכמן עזבה את הבית ועברה לגור באוטובוס

לשירלי ושי הוכמן מכפר סבא נמאס להיות משועבדים ולשלם שכירות גבוהה כל חודש על בית מלא בחפצים שהם לא בהכרח צריכים. בצעד אמיץ, מלא בחששות אך גם בהתרגשות גדולה, החליטו הזוג לארוז את עצמם ואת שלושת ילדיהם ולעבור לגור באוטובוס.
שירלי ספרי לי קצת על עצמכם.

״אני בת 44, סטודנטית למשפטים ועובדת עם משרדי עורכי דין. בעלי שי בן 37 הוא נהג אוטובוס בחברת "בון טור", ככה שנושא המעבר לגור באוטובוס היה די טבעי בשבילו. יש לנו שלושה ילדים מקסימים, בנות בגיל 6.5 ו-4.5 ותינוק בן 1.5. הגדולות לומדות בחינוך הפורמלי בעיר והקטן כרגע בחינוך ביתי, כי אני עובדת מהבית״

משפחת הוכמן
איך נולד הרעיון של לעבור לגור באוטובוס?
"זה מכלול של כמה דברים במקביל. הרעיון נולד בזה שכשאבי נפטר, קיבלנו ירושה, שלא הייתה גבוהה מספיק בשביל לקנות בית נייח במחירים שיש לשוק להציע. מצד שני, זה לא היה סכום כסף שאפשר עכשיו לצאת ולבזבז, זה היה סכום כסף ראוי להשקעה כלשהי, אבל לא בשביל בית. במקביל בעלת הבית סיפרה לנו שהחליטה להעמיד את הבית בו אנו גרים למכירה ושיש לנו מספר חודשים להתפנות. ופה נכנסה הפנטזיה של שי לתמונה״.
הוא תמיד רצה לגור באוטובוס?
"בעלי תמיד היה טוב עם הידיים, ׳הנדימן׳ כזה והחלום שלו היה לבנות לבד אוטובוס למגורים. החלום הזה של לבנות לבד לא התגשם, אבל הוא שכנע אותי, שלעבור לגור באוטובוס זה הדבר הנכון בשבילנו. אני בהתחלה מאוד נרתעתי מהרעיון, והייתה תקופה בה הייתי ממש בחרדות ומתעוררת בבהלה מחלומות רעים על אוטובוסים, אבל לאט לאט התחלתי להבין שיש הרבה יתרונות בטיעונים שהוא הציג״.
מה היו הטיעונים שלו?
"הוא אמר שככה נפסיק לזרוק את כל החסכונות שלנו על דירות שכורות, שנפסיק להיות משועבדים לבית גדול שמצריך תחזוקה אינסופית. הטיעון העיקרי שלו היה שככה נעבור שיעור חשוב בחיים, שאפשר להיפטר מהרבה חומר ומהרבה פריטים לא בהכרח נחוצים. היום תרבות הצריכה חזקה כל כך, והכל נגיש ויחסית זול, ואנשים ממלאים את הבית בהמון פריטים. המעבר הזה לאוטובוס יכול ללמד אותנו לחיות במינימליזם צרכני ולהתמקד יותר בערכי המשפחה״.
איך נראה בית שהוא אוטובוס?
"זה כמו בית רגיל, מפנק מאוד עם כל המוצרים והאבזור שיש בבית רגיל, רק קטן יותר. החשמל של הבית מגיע מאנרגיה סולארית, שעתיים של שמש ביום מספקות חשמל לכמה ימים. כמובן שצריך להיות עם יד על הדופק לגבי החשמל ומצב המיכלים של המים. האוטובוס בו נתגורר יהיה בנוי משתי יחידות עיקריות, שהן יחידת השינה, בה יש את המיטות ואת חדרי השירותים והמקלחת, והיחידה השנייה שהיא בעצם המטבח, פינת האוכל וכל מכשירי החשמל כמו מקרר, מכונת כביסה וכו'. ההבדל העיקרי בין אוטובוס לבית רגיל הוא הגודל הפיזי של הבית, נצטרך להתרגל לעניין של חוסר הפרטיות, כמו שיש בבית רגיל״.
זה לא מפחיד אותך? המחשבה לגור חשופים ברחוב?
"אני לא חושבת שאוטובוס חשוף לפריצות או גניבות יותר מבית רגיל. להפך בגלל שהבית קטן יותר אני חושבת שזה מרתיע פורצים מלנסות ולהיכנס. גם השקענו סכום כסף לא קטן באבטחה היקפית של האוטובוס, יש לנו מצלמות בכל פינה ואנחנו מרגישים בטוחים״
איך זה עבור הילדים?
"הילדים נורא מתרגשים מהמהלך הזה. הם כבר קראו לאוטובוס בשם "תותי" בגלל שהוא בצבע ורוד. הם שמחים מאוד מהעובדה שהם ישנו אתנו באותו מרחב מחייה, ילדים אוהבים להיות קרובים להורים ופה הם איתנו באותה יחידת שינה. הם גם מספרים על זה בגאווה לכל החברים שלהם שחושבים זה ממש מגניב לגור באוטובוס וכבר מחכים לבוא ולבקר אותם בבית החדש. אני חושבת שהילדים הכי שמחים מהמהלך הזה. אם אנחנו מתרגשים אבל מעט חוששים, אז אצל הילדים החששות הללו לא קיימים."
מאת: עידו וינגרטן
פורסם השבוע בעיתון ירוק
שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות