מאת: אירית מרק

השופט מיכאל קרשן גזר לאחרונה על הנאשמת עובדת הניקיון שפגעה באמא ובילדיה הקטנים מאסר בפועל בן שלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות בעמותת שווים לשיקום תעסוקתי בנתניה החל מיום 16.12.2019. “מאסר על תנאי בן 4 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים לא תעבור הנאשמת כל עבירת אלימות. הנאשמת תפצה את נפגעת העבירה, בסכום של 5,000 ₪”.

הנאשמת, ס. בת 60 תקפה קטינים במשחקיה שבפארק העירוני בכפר סבא.

בחודש יולי 2016 בשעה 19:30 לערך בילתה א. יחד עם שני ילדיה הקטינים בני השנתיים וחצי ומשפחתה בפארק בכפר סבא.

הנאשמת היא עובדת ניקיון במשחקייה בתוך הפארק. הילדים שיחקו במשחקייה. בשעה 20:30 לערך הגיעה הנאשמת למקום, התקרבה לילדים, לקחה את המשחקים של הילדים והשליכה אותם. לאחר מכן אחזה בילדים באזור הכתף, הזיזה אותם הצידה ותקפה אותם בכך שהכתה אותם בידיהם באמצעות ידיה והילדים החלו לבכות.

אם הילדים ניגשה לנאשמת ואמרה שאין לה זכות לגעת בילדים. בתגובה לכך השיבה הנאשמת כי היא האחראית על המקום בהיותה מנקה וכי אסור לילדים לשחק בחול וללכלך וקיללה את המתלוננת. במהלך הוויכוח לקחה המתלוננת את הילדים, הושיבה אותם במרחק מהנאשמת וניסתה לאתר את המנהל של עובדת הניקיון

מיד לאחר מכן תפסה המנקה את מכונית הצעצוע המשמשת לרכיבה בימבה, של הקטינה ע’ והשליכה אותה לעבר האמא והילדים. מכונית הצעצוע פגעה במצחה של הקטינה וכתוצאה מכך נגרם לה חתך במצח ודימום. בהמשך פונתה הקטינה לקבלת טיפול רפואי באמצעות מגן דוד אדום.

לחובת המנקה הרשעה קודמת אחת משנת 2017 בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרת הוראה חוקית, הסגת גבול וחבלה במזיד ברכב.

מהתסקיר הראשון שהוגש אודות הנאשמת עלה כי הנאשמת, אישה רווקה, בת 57, השלימה שש שנות לימוד בלבד, עובדת בעבודות מזדמנות ובעיקר בניקיון. עד למות הוריה התגוררה הנאשמת עמם וכעת מנהלת מאבק עם מרבית אחיה סביב עניין הירושה. נראה כי הנאשמת חווה את אובדן אמה שנפטרה בשנת 2013 בעצימות גבוהה באופן שמשפיע על תפקודה ביום יום. עוד עלה מהתסקיר כי הנאשמת שללה חלק מהאירועים המתוארים בכתב האישום, התקשתה לראות את הפסול והקיצוניות בהתנהגותה והתקשתה גם לקחת אחריות מלאה על מעשיה. שירות המבחן סבר כי במצבים של מצוקה רגשית נוטה הנאשמת להתנהגות אימפולסיבית ולעיתים תוקפנית ומתקשה לשלוט בעצמה ובהתנהגותה. בשל הקושי של הנאשמת להתייחס לפסול שבהתנהגותה (הגם שכן גילתה אמפטיה כלפי הקטינה הנפגעת)לא סבר שירות המבחן כי בשלה העת לטיפול והמליץ על הטלת עונש מרתיע לצד של”צ ופיצוי למתלוננת.

גם מהתסקיר השני עלה הקושי של הנאשמת לקחת אחריות על מעשיה ועל דפוסי התנהגותה האימפולסיביים. עוד המשיכה והצטיירה תמונת חיים קשה של הנאשמת אשר מצויה במצוקה רגשית וכלכלית גם יחד. שירות המבחן סבר כי בשל ההליך המשפטי שמתקיים צומצם הסיכון בעניינה של הנאשמת והמליץ על הטלת צו של”צ בהיקף של 200 שעות.

לאמא ולילדים נגרמו נזקים גופניים ונפשיים. “המתלוננת מתקשה להירדם בלילות, ילדיה סובלים מנדודי שינה וסיוטים וניכר כי למרות חלוף הזמן האירוע מושא כתב האישום עדיין מהדהד בחייהם. להצהרת הנפגע צורפו תמונות של הקטינה ע’, בהן רואים את עומקו של החתך שנגרם במצחה עקב מעשי הנאשמת”.

מתוך גזר הדין “הנאשמת, תקפה בשתי הזדמנויות ילדים רכים בשנים, בני שתיים וחצי לערך, שכל חטאם היה ששיחקו – כנראה באופן שלא היה לרוחה של הנאשמת – במשחקייה בפארק. חמור במיוחד מעשה התקיפה השני, לא רק בשל תוצאותיו אלא גם משוםשהעילה להשלכת מכונית המשחק לכיוונה של הקטינה הייתה כעס שרחשה הנאשמת לאימה של הקטינה בעקבות תגובת האם (המתונה, יש לומר) על התקיפה הראשונה. לא ברור מה גרם לנאשמת להגיב בצורה התוקפנית בה נהגה, אשר כלל לא תאמה את הסיטואציה המתוארת בכתב האישום, אך ברור כי הילדים אשר לא עשו דבר, נפלו קורבן לתוקפנותה זו.

“אין צורך להכביר במילים על חובתו של בית המשפט להגן על קטינים מפני התנהגות אלימה כלפיהם על ידי מבוגרים. חובה זו מתעצמת כאשר מדובר בקטינים ממש, רכים בשנים אשר להם אין כל יכולת להגן על עצמם”.

השופט מיכאל קרשן גזר על הנאשמת עובדת הניקיון מאסר בפועל בן שלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות בעמותת שווים לשיקום תעסוקתי בנתניה החל מיום 16.12.2019. “מאסר על תנאי בן 4 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים לא תעבור הנאשמת כל עבירת אלימות. הנאשמת תפצה את נפגעת העבירה, בסכום של 5,000 ₪”.