משה פדר, אבא, סבא, אח, וחבר בעל לב רחב, נהרג במאי 2019 מול קיבוץ ארז בדרום, מפגיעת טיל נ”ט שנורה לעבר רכבו בדרכו לעבודה. אחד מתחביביו האהובים בארבעים השנים האחרונות היה הציור. כשחש בכך צורך, צייר ציורים למגירה, למשפחה ולחברים.

מאת: אירית מרק

עמית ונמרוד, בתו ובנו שעדיין מסרבים לקבל את המוות המפתיע, יחד עם אחותו יפה, עוטפים עצמם בציורים שהשאיר, ומבקשים באמצעותם להכיר לכולם את אבא, בעל האישיות המיוחדת.

אבא, אדם ואדמה”, היא תערוכה שיזמו, ובה יוצגו ציורים וקולאז’ים שיצר פדר, אשר פורשים תחנות ופיסות מחייו שהביא במכחול אל הדף: השירות הצבאי המורכב, מסעות בעולם שכה אהב לעשות, טבע ירוק של אזור השרון בו התגורר, שורשיות ואהבת הארץ, נהנתנות ואהבת החיים, חברים, וכמובן משפחה.

“נשמח שדרך התערוכה יכירו את אבא, עם ריח קלמנטינות, ידיים שחורות מעבודה, וחיוך על הפנים. איש חי ואהוב”, אומרים ילדיו.

יצירות האמנות שתוצגנה בתערוכה נבחרו ברגישות ובקפידה על ידי בני המשפחה, כדי להציג את נפשו העדינה והשברירית של מי שניחן בחזות חסונה ומרשימה והיה אהוב הנשים ומגנט לחברים בכל הגילאים. לצידן, יוצגו מכתבים אותנטיים עם מילים חמות ואוהבות שכתב ליקיריו במהלך השנים, בעיקר לכבוד שמחות. כחלק מהאווירה המשפחתית והאינטימית, נבחרה התערוכה להתקיים בעיר בה נולד והתגורר שנים.

הציורים של פדר חושפים מראה לנפשו העמוקה. הוא היה פטריוט ואוהב הארץ נלהב. לצד זאת, דרך הציורים ילדיו חשים שדברים נוספים עולים. “אבא לחם במלחמת יום כיפור ושלום הגליל, וניתן להבין שעבר חוויות קשות. הוא בא מדור שלא תמיד מדברים בו, והציור היה אמצעי לשחרר את שעל ליבו”, אומרת בתו עמית.

נדמה שפדר בעיקר היה חייל נצחי. כזה שנשאר חייל גם שנים הרבה אחרי שהשתחרר מהשירות הצבאי בנח”ל המוצנח ומהמילואים, והדבר ניכר בציוריו.

אחת העבודות של פדר היא “חייל שחור חייל לבן” – תמונה ובה נראים שני חיילים מכוונים רובה לאותה נקודה במבנה. סימטריים כמעט לחלוטין, מלבד צבעיהם השונים. “הציור מבוסס על תמונה של ילד שחור שתפסה לו את העין מעיתון אמריקאי. אבא התחבר מאוד לטקסט של חנוך לוין, עד שממש צייר אותו”

בציור אחר יצר קולאז’ טעון של קטעי ידיעות שפורסמו בעיתון, על חיילים ופצועים במתקפות שונות, אירועים ביטחוניים שיצרו עגמומיות וחששות לשלום, כשבקולאז’ שילב אינטרפרטציות של היומיום – פרפר שמסמל את הפרפרים בבטן, פרה אדומה מבית המקדש, יחד עם יוקר העגבנייה. בציור אחר מופיע אדם קשור עיניים, שנראה כשבוי חסר אונים.

פדר יצר ציורים רבים בנושא הצבא ואינתיפאדה, במיוחד כשהתרחשו סיפורים שנגעו לליבו, כמו סיפורו של החייל הדרוזי מדחת יוסף, שנהרג בקבר יוסף כתוצאה מאיבוד דם בגלל שלא פונה במועד לקבל טיפול רפואי. “זה מקרה שנגע לליבו במיוחד”, אומרת עמית.

באופן מצמרר, הנושא של צבא וביטחון, שכה העסיק אותו בחייו, היה שזור גם במותו. פדר נהרג בימים של מתיחות לא פשוטה בדרום, כשבמהלך נסיעה ברכבו תפס אותו טיל.

ציוריו של פדר עוסקים בנושאים נוספים “בחלק מהציורים רואים את הבדידות שלו אחרי הגירושים מאימא שלנו. אבל רואים שלאורך השנים הציורים שלו נעשים יותר אופטימיים”, מספרת עמית. בציורים משולבים סממנים שונים ומגוונים, כולם מעולמו המרתק של פדר. מג’וני ווקר, סוסים חופשיים, מכונית אספנות, ועוד. אחד הציורים המוצגים בתערוכה הוא של עץ שורשי, שמראהו ממלא שמחה, עץ שמצמיח שורשים חיים ותקווה, שצייר לפני ארבע שנים לכבוד הולדת נכדתו אלי, בתה של עמית.

אוצרת התערוכה : רונית סנפיר.

תאריכים:5-23  בינואר 2020.

פתיחה ביום ראשון, 5 בינואר 2020, בשעה 19:00.

אכסדרת בית ספיר, ירושלים 35 כפר סבא.

שעות פתיחה: א’-ה’ 9:00-20:00. ו’ 9:00-12:00.

כניסה חופשית.