מאת: אירית מרק

תמר אלט, אמנית ויוצרת, בעלת שני תארים מהמדרשה לאמנות בית ברל ואוניברסיטת לידס באנגליה. עסקה לאחרונה בין היתר בהוראה במגמת אמנות של תיכון גלילי בכפ”ס ובעיצוב תפאורה, מלמדת ומרכזת אומנות בבית ספר מגד שברעננה.

האמנית עוסקת לאחרונה בטכניקות שונות וביטוי של סמלים ודימויים אשר חוזרים על עצמם. הציורים הנם ראליסטיים משולבים בצבעוניות עזה. ברבים מהם מופיעים אלמנטים קבועים של עיניים, דמויות מזרחיות ודמויות אהובות וחשובות בחייה.

מדברי האמנית: “אני מציירת אלמנט, מחזקת אותו בשכבת צבע ואח”כ מוחקת חלקים ממנו, הבד “מטופל” ואין כמעט חלקים ריקים, באמצעות הציורים אני מספרת סיפור אישי “.

ואכן, ציוריה בתערוכה זו המוצגת בגלריה “ארטמבט” בכפר סבא, מאופיינים בציטוט סיפורים אישיים, זיכרונות ילדות עם השפעת תרבות צפון אפריקה, תוך ביטוי עשיר לַצבעים, לַמנהגים ולַניחוחות שהיא ומשפחתה גדלו איתם ובתוכם ואשר נצרבו היטב בתודעתה. 

בעבודות שנבחרו בקפידה על ידי האוצרת אביה ממון, יש ביטוי עז לססגוניות עוצרת הנשימה של המוזאיקות והפסיפסים האינסופיים, בגדי הנשים והגברים (בעיקר הבֶּרברים), הלבוש המסורתי כמו גם החג’אב שהוא כיסוי ראש וגם כיסוי גוף לנשים. לאלפי השטיחים והבניינים. לשוק התבלינים במרקש שהוא מהגדולים בעולם הידוע במגוון העצום של תבלינים ועשבי תיבול שמגיעים לשוק מרחבי תבל. מרקש ידועה כעיר צבעונית, הנדמית למארג של שוק אדיר שמקצתו מחולק על פי סוג הסחורה ובעלי המקצוע (בורסקאים, אורגי שטיחים, חרטי עץ, נפחים, נגרים, צורפים, ועוד…)

לאחרונה, מסיבות רפואיות, נאלצה תמר לשהות בשיקום כחודש וחצי ובמצב של שכיבה מוחלטת. תוך כדי אישפוזה הצליחה לצייר על מצעים קטנים וקשיחים בלבד וכך נולדה לה סדרה חדשה שכולה מבוססת על דימויים מהרשתות החברתיות ועוסקת ברלוונטיות של הציור. בציוריה נראים דגמים שחוזרים על עצמם שעבורה שמשו סוג של ריפוי ועבודה תרפויטית.

לדבריה: בתקופתנו הדיגיטלית, שבה הדימויים מגיעים מהניו מדיות, נוצר שיח של חרדה וריחוק אך גם נוצרו צורות חדשות של תיווך המחברות את העולם הדיגיטלי עם המרחב הציורי וזאת מבטאת תמר היטב בעבודותיה החדשות שעדיין נושאות ניחוח זיכרונות, אך עם מדיות המשתנות במהותן מעבודה לעבודה. עם השחרור החלקי שלה המשיכה תמר ליצור בביתה עבודות נוספות המושפעות של תקופת האשפוז. 

אוצרת אביה ממון