אולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית מתקיימת באוניברסיטת אריאל מ- 2006 ועד היום. ביוזמתו ובניהולו של פרופ’ אלכסנדר דומושניצקי ראש המחלקה למתמטיקה, בשיתוף עם ד”ר רומן יביץ, מרצה בכיר במחלקה למתמטיקה. בדצמבר האחרון התקיימה אולימפיאדת BLITZ אינטרנטית וקבוצתית (אולימפיאדת בזק –הפתרון מוגש תוך 20 דקות), השתתפו בה מעל 140 קבוצות, מ 8 מדינות. במהלכה הקבוצות מקבלות בעיה מתמטית זהה ועליהן להגיש פתרון תוך 20 דקות – במשך 10 סבבים. קשר וידאו מאפשר למשתתפים לראות את המתחרים מהמדינות השונות.
הקבוצה שדניאל ארמה עמד בראש פתרה נכון 8 סיבובים מתוך 10 וזכתה במדליית זהב, זו התוצאה הטובה ביותר לקבוצות ישראליות ב-13 שנה שאולימפיאדות אלה מתקיימות באריאל.
דניאל ארמה, בן 25, שהוביל את קבוצתו כקפטן, הוא סטודנט מצטיין שנה ג’, לכפל תארים, במתמטיקה ובהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומתרגל בקורסים שונים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל. שושנה אמו, עבדה כאחות מוסמכת בעבר וכיום סייעת רפואית בבי”ס יסודי. אלון אביו, מאבטח בחברה לאבטחת אישים ולליווי ממוגן באזור. דניאל הוא הבן הצעיר מבין שלושה, מורן אחותו הבכורה בעלת תואר בכלכלה וענבל האחות השנייה, מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בצבא קבע. דניאל פעיל בתוכנית למעורבות חברתית בארגון אימפקט, ותומך בסטודנטים המשרתים במילואים, בהשלמת החומר הנלמד שהפסידו.
“אני אוהב מתמטיקה, מסביר דניאל ארמה, כי זו שפה שיכולה לחבר ולאפשר יצירה בין אנשים שאינם מכירים, לא מדברים באותה השפה ואף ממוקמים במקומות שונים ורחוקים בעולם. זו השפה המשותפת “המדוברת” ביותר בעולם וכנראה הסיבה העיקרית להתקדמות הטכנולוגיה. יש כמובן תרומה ניכרת לכל מקצועות ההנדסה והפיזיקה, אך גם אלה מתבססים על מתמטיקה. למתמטיקה יש כוח אדיר לחזות, לחשב ולאפיין תופעות מורכבות ומגוונות בעולם האמתי ע”י אוסף משוואות, משתנים ומספרים. ההצלחה לתאר ולהוכיח תופעה בעולם האמתי באמצעות מודל מתמטי היא לעיתים לא ניתנת לתפיסה ברמת הדיוק שלה, כמעט כמו חיזוי העתיד וזה מה שאני הכי אוהב בתחום הזה”.
למה בחרת ללמוד מתמטיקה והנדסה?
כילד הסתובבתי עם “ווקמן” ושמעתי מוזיקה מ’קלטת’, שיא הטכנולוגיה בזמנו. מבחינתי זה היה בלתי נתפס כיצד ניתן להמיר מידע ממוחשב למוזיקה, שמועברת לשמיעה שלנו. נמשכתי ללמוד ולחקור את מה שלא הבנתי. כיום המחשבון שלי חזק יותר, מהמחשב ששיגר את רוב המעבורות לחלל לפני מספר עשרות שנים.
המחשבים שהיו בגודל של חדרים שלמים והיום נדחסים על שטח של עשרות סנטימטרים בודדים. הרגשתי את השינוי והחידוש של ההתקדמות הטכנולוגית בזמן אמת, מה’נוקיה’ שהיה לי בכיתה ב’ ועד האייפון שיצא כמה שנים אחר כך. זה הרגע שבו הבנתי כמה מעניין אותי תחום ההנדסה ולכן לשם פניתי. הבגרויות שלי לא הספיקו ולכן עשיתי מכינה ייעודית להנדסה, אחרי זמן קצר הבנתי את החשיבות והיופי של המתמטיקה והיופי ולכן שילבתי כפל תארים בהנדסה ומתמטיקה.
האם היה לך מודל חיקוי?
זה התחום שתמיד סיקרן אותי עוד כילד ונער אך גם אחותי ענבל האמצעית, השפיעה על הכיוון.
האם ההורים היו מעורבים בהחלטה?
ההורים שלי רצו שאלמד באופן כללי ולא דחפו לתחום ספציפי אבל הם תמכו בכל החלטה שלי ללמידה כדי שאגשים את השאיפות והמטרות שלי.
היית תלמיד טוב במתמטיקה?
הייתי נוראי במתמטיקה בקושי סיימתי 3 יחידות מתמטיקה בבית הספר. הציונים שלי לא היו כל כך טובים אך סיימתי את התיכון עם בגרות מלאה. בגלל שלא הייתי ברף הנדרש במתמטיקה לא למדתי מדעים מדויקים, וזה גורם לי עצב ותחושת החמצה. כיום כשאני מתרגל קורסי מתמטיקה מתקדמים באקדמיה ושומר על ממוצע מעל 96.
יש לי הרגשת החמצה על שנאלצתי “לבזבז” זמן יקר להשלמת חומר של ביה”ס במקום להתעסק בחומר האקדמאי.
דחיפה או חשיפה שלי בגיל צעיר מקדמת אותי המון. מערכת החינוך וגם רוב ההורים אדישים לזה. לכל הילדים יש גישה לאינטרנט והם מבלים שם את רוב הזמן במקום להתעסק בעיקר.
יש לך טיפ לאלה שאינם אוהבים?
אני עצמי הייתי אחד כזה, לא הצלחתי להתאים את עצמי למסגרת בית הספר ולכן חשבתי שלמרות שאני מאוד מתעניין וסקרן אני לא מתאים לתחום הזה, חוויתי כישלונות רבים ומגוונים.
כיום אני ממליץ להורים לנסות לדחוף את הילדים מגיל צעיר, להיחשף למדעים המדויקים וגם לכל תחום השכלה אחר לפי אופי והיכולות של הילד/ה. יש היום שפע של סרטוני העשרה לכל הגילאים בכל התחומים נגישים וזמינים יותר מאי פעם. ילד ממוצע נחשף לאינטרנט ולמשחקים כ 7 שעות או יותר במהלך היום. אפשר להקצות זמן מסוים מזה לשם השכלה או אפילו רק חשיפה. ישנם קורסים שלמים של חומרי הלימוד בביה”ס וכן גם קורסים אקדמאים בחינם, באיכות טובה ובזמינות רבה, כך שאפשר למצוא משהו רלוונטי לכל גיל ובכל תחום.
ומה היית אומר לאלה שרוצים לעסוק בתחומים אלו?
דבר ראשון אין צורך להיות נעולים על תחום מסוים אחד, כל היופי שאפשר להתחיל ללמוד גם אם זה אומר בשיטת לימוד עצמית ו/או דרך האינטרנט בקלות וביעילות, זו הדלת הראשונית.
קורסיי הבסיס במדעים המדויקים ובהנדסה, בשנה הראשונה באוניברסיטה, זהים ומתבססים על החומר הנלמד בתיכון ולכן ניתן לעבור בין מסלולים ללא קושי, גם אם ומגלים שהתחום לא רלוונטי.
צריך להתחיל, כאשר מתחילים ללמוד מבינים, שכל יום לומדים משהו מחדש והרצון ללמוד לא נגמר, רוכשים סקרנות ואהבה לתחום שלא הייתם מודעים אליו עד שניסתם.
לעולם אל תגבילו את האופקים שלכם וכל יום תנסו להיות יותר חכמים מאתמול.
מה החלום שלך? לאן היית רוצה להגיע?
“החלום שלי הוא להשאיר חותם גם בתחום ההנדסה וגם בתחום המתמטיקה, אך הדרך לשם עוד ארוכה ואני חדור מטרה ומוכן לעשות הכול כדי לממש אותה.
“אני רוצה להמשיך ללמוד, בשילוב עבודה בתחום המיקרו והננו טכנולוגיה בהנדסת אלקטרוניקה. לשם השגת המטרה שלי אני צריך לשלב את כל הידע שאני רוכש כל יום בתחום המעשי שמעניין ומסקרן אותי. אני חושב שאני כמו כל סטודנט, לקראת סיום לימודי הנדסה ארצה לפתח ולהשיג הישג פורץ דרך שישפר את החיים באופן ניכר ויתרום לשם התקדמות הכללית בעולם.
מה המסר שלך לאחרים?
“היום לא מספיק להיות חכם ומוצלח כדי להיות מהנדס או מתמטיקאי טוב, היום המרוץ הוא לא נגד עצמך ואפילו לא נגד הסביבה הקרובה שלך בכיתה, בעיר או אפילו באוניברסיטה או בארץ. המרוץ הוא נגד הזמן, בין מאות אלפי חברות בשוק ובין מספר בלתי נתפס של סטודנטים שלומדים אתך במקביל ברחבי העולם ולכולם אותה מטרה, להיות הראשונים להשיג את ההישגים המשמעותיים ביותר בעשור הזה בזמן הכי קצר. בעבר חוויתי את זה על זה בשרי כשחשבתי על מספר רעיונות, שנראו לי מוצלחים מאוד על הנייר, אך לאחר מספר בירורים בנושא גילית שעל רובם רשמו כבר פטנט או שחברות נמצאות כבר בשלב מתקדם ביצור אותו מוצר, הזמן הוא משחק תפקיד אדיר.
“כמדינה קטנה שידועה בעולם בהצלחותיה בתחום, אני חושב שתפקידנו לנסות ולמשוך כמה שיותר צעירים וצעירות לתחומים אלה כבר בגיל צעיר ולא לחכות לסיום לימודי התיכון. ממש בגיל צעיר להתחיל לחשוף לתחום. אני חיי תחת ההרגשה הזאת בדיוק שבמידה ולא הייתי צריך להשלים חומר שמסתכם בזמן הקרוב לשנה אולי הייתי מוצלח בתחום אף יותר, היום זה הרבה יותר קל ואף לא דורש יכולות כלכליות נוספות.
