מאת: אירית מרק

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד תושב הוד השרון בן 49, בגין אינוס (3 עבירות), מעשה סדום, מעשים מגונים והטרדה מינית. הנאשם ביצע את העבירות כלפי 9 מתלוננות שעבדו בחברה לשירותי ניקיון בבעלותו. הפרקליטות הגישה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו”ד עינת לב ארי, הנאשם הינו בעליה של חברה, המספקת שירותי ניקיון

בין היתר, נשים קשות יום, אשר נקלעו למצב כלכלי קשה, יוצאות מדינות חבר העמים לשעבר, שהגיעו לישראל במטרה לעבוד לפרנסתן. עובדות הניקיון אינן דוברות השפה העברית, אינן בעלות משפחה, קרובים או חברים בישראל. במסגרת עבודתן, נשלחו עובדות הנקיון לביצוע עבודות נקיון על פי צורך ודרישה במגוון יעדים, ביניהם – במשרדי החברה. בין השנים 2016 ל- 2019, במועדים שונים, הגיעו 8 מבין עובדות הנקיון– כל אחת מהן במועד אחר – לנקות את המשרד.

עת הגיעו נפגעות העבירה למשרד, המתין להן הנאשם במשרדו, ניגש אליהן במהלך עבודת הנקיון או בסיומה, וביצע בהן עבירות מין בניגוד לרצונן: בשלוש מהן ביצע מעשי אינוס/מעשה סדום, ובחמש מעשים מגונים. כמו כן, הטריד הנאשם מינית את עובדת החברה, אשר פיקחה על עובדות הנקיון.

בבקשת המעצר כתבה עו”ד לב ארי כי “… העבירות המיוחסות למשיב מקימות יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את שלום הציבור ואת ביטחונן של נשים העובדות ונמצאות בנוכחותו, ואת המתלוננות בפרט… זאת בין השאר לאור מהות המעשים ונסיבותיהם המיוחסים לו בכתב האישום, וזאת תוך ניצול יחסי המרות ביניהם, ניצול חולשתן האובייקטיבית – מעמדן הלא חוקי בישראל, קשיי שפה, פערי תרבות, אמצעים דלים, חוסר יכולתן לפנות לרשויות אכיפת החוק (מחשש פן תיעצרנה) ועוד – הכל כדי לבצע את המעשים המיניים לסיפוק צרכיו.

מסוכנותו אף נלמדת מתדירות המקרים ומכמותם. במשך 3 שנים פגע המשיב באופן שיטתי בתשע מתלוננות שונות, ושום דבר לא הניעו להפסיק את הפגיעה בהן. הדבר מלמד על משיב אשר אינו יכול לשלוט בדחפיו ותוקף שוב ושוב ללא יכולת להפסיק תוקפנותו…”

על פי אחד האישומים הגיעה ג.ג., בת 28, אזרחית רוסיה, השוהה בישראל למן חודש אוקטובר 2018, והינה עם מוגבלות למשרד לצורך ביצוע עבודות ניקיון. באחד המועדים, במהלך עבודתה במשרד, עת ניקתה ג.ג. כלים במטבחון, ניגש אליה הנאשם ונגע בחזה. כעבור זמן קצר, שב הנאשם למטבחון והכה את ג.ג. בישבנה. במועד אחר, כעבור מספר ימים, כאשר במשרד לא נותר איש מלבד הנאשם, בסיום עבודתה, רצתה ג.ג. לצאת מדלת המשרד הראשית, אך זו הייתה נעולה. ג.ג. ביקשה מהנאשם מספר פעמים לצאת, ואף כתבה לו זאת ב”גוגל טרנסלייט”, אך הנאשם התעלם מבקשתה. הנאשם הלך לחדרו, התפשט מבגדיו ותחתוניו, והתיישב על הספה בחדרו. בחלוף עשר דקות בהן המתינה לצד דלת המשרד הראשית, נכנסה ג.ג. לחדרו של הנאשם. משהבחינה ג.ג. בנאשם העירום, פרצה בבכי. הנאשם משך את ג.ג. אליו והושיב אותה עליו. ג.ג. נעמדה וניסתה לכתוב לו דבר מה במכשיר הטלפון הנייד, אך הנאשם חטף אותו מידה והשליכו על השולחן. הנאשם נישק את ג.ג. בפניה ובצווארה, נגע בה בכל חלקי גופה והפשיט אותה מבגדיה, תוך שהיא בוכה. הנאשם משך את ג.ג. לספה והושיב אותה עליו. הנאשם החדיר את איבר מינו לאיבר מינה של ג.ג. תוך שהוא אוחז בה בצידי גופה ומזיז אותה, עד אשר בא על סיפוקו. כשסיים, פתח את דלת המשרד הסגורה וג.ג. יצאה מן המשרד.

באישום נוסף מבין תשעת האישומים הגיעה ד.ד, בת 26, אזרחית רוסיה, למשרד לצורך ביצוע עבודות נקיון. מיד עם כניסתה למשרד, ניגש אליה הנאשם ונישק את צווארה ואת שפתיה. ד.ד הביעה בידיה התנגדות למעשיו וזזה הצידה, אך הנאשם קרב אליה, אחז בחוזקה במותניה, חיבק אותה ונגע בשדיה. ד.ד סימנה לו לחכות, ניגשה לתיקה, הוציאה את מכשיר הטלפון הנייד שלה וכתבה לנאשם באמצעות “גוגל טרנסלייט”: “אל תיגע בי, אני לא נותנת”, ו-“עבודה”. הנאשם הוציא שטר של 200 ₪ , ד.ד סירבה לקחתו, והנאשם אמר לה שלא ייגע בה יותר וביקש שתשטוף את הרצפות.  בהמשך מהלך עבודתה המשרד, עת ניקתה ד.ד את חדרו של הנאשם, התכופפה לשטוף סמרטוט בדלי המים שניצב על הרצפה. מבלי שהבחינה בו, נעמד הנאשם מאחוריה ותפס בישבנה. ד.ד הסתובבה לעברו, סימנה לו בתנועת יד לצד ראשה כי “הוא משוגע” וסימנה לו “לא”, תוך שהצביעה על ישבנה בכוונה לומר – “שלא ייגע בישבנה”. בהמשך, סגר הנאשם את דלת חדרו, ניגש אל ד.ד בשנית, נישק אותה בשפתיה ובצווארה, לקח את מכשיר הטלפון הנייד שלה מידה, והניחו על השולחן. הנאשם הורה ל ד.ד להתפשט ולשכב על הספה בחדרו, והיא סירבה לעשות כן. בתגובה, ניסה הנאשם לפשוט את שמלתה, תוך שהמשיך ונישק אותה, בעוד היא מתנגדת למעשיו. הנאשם ניסה לקרוע בכוח את שמלתה, והכניס את ידו אל תוך תחתוניה. בעוד ד.ד מתנגדת למעשיו, נפלה על הרצפה, והנאשם- עליה. כשהיו על הרצפה, חשף הנאשם את שדיה, ונגע בידיו באיבר מינה. בלית ברירה, חששה מהנאשם, החליטה ד.ד לשתף פעולה עם הנאשם, וסימנה לו שימתין. בהמשך, נשכבה ד.ד עירומה על הספה, והנאשם, בעודו עירום, החדיר את איבר מינו לאיבר מינה, עד שהגיע אל סיפוקו. מיד לאחר מכן, דרש הנאשם מד.ד לקיים עימו יחסי מין פעם נוספת. ד.ד. קמה כדי להתלבש, אך הנאשם משך בידה, הושיבה על הספה לצידו ודרש ממנה לבצע בו מין אוראלי. ד.ד סירבה לדרישתו. בתגובה, סטר לה הנאשם על לחיה, אחז בראשה ודחפו אל עבר איבר מינו, והחדיר את איבר מינו לפיה למשך זמן מה. הנאשם נישק את חזה של ד.ד, את צווארה ואת שפתיה, נגע באיבר מינה בידיו, והחדיר את איבר מינו אל תוך איבר מינה, עד שבא על סיפוקו. הנאשם נתן לד.ד. שטר של 200 ₪, והלך מן החדר. ד.ד עזבה את המקום. הנאשם בעל את ד.ד בניגוד לרצונה, ביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים ומואשם באינוס, סדום ומעשים מגונים.

לבקשה למעצר עד תום הליכים מצורפת עדותה של ז.ז., עובדת החברה, אשר פיקחה על עובדות הנקיון, בה היא מגוללת את האירוע במהלכו הוטרדה מינית על ידי המשיב. באותו מפגש, הציע לה המשיב “להביא לו עובדות נקיון אותן יוכל לזיין” בתמורה לשכר ולקידום. “העבירות המיוחסות למשיב מקימות יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את שלום הציבור ואת ביטחונן של נשים העובדות ונמצאות בנוכחותו, ואת המתלוננות בפרט, בין השאר לאור מהות המעשים ונסיבותיהם המיוחסים לו בכתב האישום, וזאת תוך ניצול יחסי המרות ביניהם, ניצול חולשתן האובייקטיבית – מעמדן הלא חוקי בישראל, קשיי שפה, פערי תרבות, אמצעים דלים, חוסר יכולתן לפנות לרשויות אכיפת החוק (מחשש פן תיעצרנה) ועוד – הכל כדי לבצע את המעשים המיניים לסיפוק צרכיו. מסוכנותו של המשיב אף נלמדת מתדירות המקרים ומכמותם. במשך 3 שנים פגע המשיב באופן שיטתי בתשע מתלוננות שונות, ושום דבר לא הניעו להפסיק את הפגיעה בהן. הדבר מלמד על משיב אשר אינו יכול לשלוט בדחפיו ותוקף שוב ושוב ללא יכולת להפסיק תוקפנותו. כך, נלמדת מסוכנותו אף מן ההסלמה במעשיו – ממעשים מגונים לשלושה מעשי אינוס, ולפנייה מפורשת לא.ט. אשר תפקידה היה לשבץ את העובדות במקומות העבודה, בהצעה להביא למשרדו עובדות נקיון בהן יוכל לפגוע, וזאת בתמורה לתשלום כספי לז.ז”. 

יצויין כי אף אחת מבין קורבנותיו של המשיב לא אזרה אומץ לפנות למשטרה ולהתלונן  על מעשיו של המשיב, וזאת מחששן מהמשיב, מהחשש פן תגורשנה מישראל ופן תאבדנה את מקור הכנסתן, רק הודות לתלונתה של א.ט התגלו כל מעשיו של המשיב. “כנגד המשיב קמה עילת מעצר נוספת שכן קיים יסוד סביר לחשש כי אם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט, כפי שניסה לעשות עובר למעצרו, עת נודע לו כי נפגעות העבירה נחקרות במשטרת ישראל. בנסיבות דנן אין חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר, ועל כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו”.