נגיעה על פרשת השבוע בעלותיך מאת:חזי ברזני
לעילוי נשמת שאול בן נג׳יה ז״ל.
אנו שנה בדיוק מיציאת מצרים וחג הפסח בפתח והשם מצווה את העם לעשות את הפסח בדיוק כמו לפני שנה כולל כל הסדר של קורבן פסח, גם במדבר אין הנחות יציאת מצרים מצויינת מאז ולדור דורים…
במקביל, פונים אל משה אנשים טמאים שבגלל טומאתם לא יכולים לחגוג, והם מבקשים פתרון. ה’ מורה להם לחגוג פסח שני – כעבור חודש בדיוק, בי”ד באייר.וכך מציינים עד היום .
בהמשך, בני ישראל מתלוננים, וה’ מבעיר אש בקצה המחנה (“תבערה”). אבל בני ישראל ממשיכים להתלונן, ומדברים על כך שהם מתגעגעים לסיר הבשר במצרַיִם. כן הנהגת העַם קשֶה על משה, והוא פונה לה’ שמְצַווה אותו לבחור שבעים זקנים שיעזרו לו. ובהמשך לתלונת בני ישראל מוריד ה’ שְׂלָוִוים (=סוג של עוף) מהשמַיִם. כאשר אוכלים בתאווה בני ישראל מן השְׂלָוִוים מכה בהם ה’, ורבים נהרגים. ולכן נקרא המקום קברות התאווה.
בסוף הפרשה מריָם ואהרון משוחחים ביניהם ומרים למעשה טוענת כי משה עסוק בקשר עם השם, והנהגת העם ולמשה מזניח את משפחתו ואת אשתו היפה ( הכושית) אשר לקח. כעונש! לוקה מרים בצערת ורק תפילות אחיה מרפאות אותה.
ע״פ כל מידה, מעשה דיבורה של מרים אינו לוקה בלשון הרע, היא דואגת לאחיה. אולם, כאחות של המנהיג וכמי שמוכרת כנביאה בעצמה, אינה ראשית להתערב בהחלטות השם. אין זה מסמכותה! נושא זה צריך לתת לנו לקח רב ולא משנה באיזו פוזיציה אנו נמצאים, שלא נתערב ונביע דעה כזאת או אחרת, בעניין שאין לנו סמכות להביע. זה תקף לכל אדם באשר הוא.
יהי רצון שנזכה תמיד לדבר מעט, ולעשות הרבה. ונהיה חביבים למעלה ונחמדים למטה.
שבת שלום ומבורכת
