טוב שכן טוב מאח רחוק
נולדתי וגדלתי בבנין בין שתי כניסות, בו שכנו 12 משפחות. אוכלוסייה מאד מגוונת – פרופסורים בטכניון, נהג אגד, מנהלי חברות ופועל פשוט בסולל בונה – האבא שלי.
הנשים חלקו את חבלי הכביסה לייבוש בחצר, שהרי לא היה מייבש כביסה. ללא תכנונים מראש ומתוך התחשבות, ולכל אחת היה מקום. מידי פעם באו שכנים לבקר לראות מה נשמע ואפילו להצטייד במוצר חסר באמצע בישול או אפייה.
כאשר נדרש שיפוץ או תיקון, וועד הבית – אבא שלי, היה מיידע את השכנים, מבקש את אישורם ובתאום עם הגזבר יוצא לפעולה. אסיפות דיירים נערכו פעם או פעמיים בשנה. כאשר היה מדובר בפרוייקטים גדולים יותר כמו חידוש צבע חיצוני או הדבקת שיש לאורך הקיר התחתון בשני חדרי המדרגות, היו שהתנגדו. אבא שכל כך רצה לשדרג את המבנה ולשמר אותו, לא הרים ידיים והצליח לשכנע בדרכו את המתנגדים. ברור שלאחר סיום העבודות שנמשכו שבועות רבים, כולם היו מרוצים. “עכשיו כולם שבעי רצון” כמו שאבי נהג לומר.
השנים חלפו להם, ובעשורים האחרונים נבנים בניינים רבי קומות יפים ומטופחים, לובי כניסה רחב ידיים וגינה שמעידים על אופי תחזוקת הבניין. וועדי בתים נעזרים בחברת ניהול שתסייע להם בניהול השוטף, והקשר בין הדיירים נבנה בדרך כלל ככל שיש דברים משותפים כמו ילדים באותו גיל למשל.
בתחילת הקיץ העזנו להיפגש עם קבוצת חברים ותיקים בחוף הים, ואחד הנושאים שעלו היה סכסוכי שכנים על כל דבר קטן, דבר שמביא לחוסר הקשבה, התבצרות, ניתוק וחוסר רצון להידברות. לאורך זמן מצטברים כעסים ונוצרים מחנות של בעד ונגד, דבר המפריע לתפקוד השוטף של הבניינים. באין ברירה, פונים לקבלת סעד משפטי.
שאלתי אותם מדוע לא עוצרים ופונים לגישור? – הליך נפוץ מאד. חשבו, התייעצו ואכן קיבלו החלטה ללכת על זה כדי להביא “שלום בית” למעונם.
להלן סיפור מקרה של גישור בתחום סיכסוכי שכנים – חוויה נפוצה מאד שיכולה להתרחש בבניין של כל אחד מאיתנו.
לאה ודוד (שמות בדויים), פנסיונרים בשנות השישים לחייהם, חיו להם חיים שקטים מלאי נחת ועצי פרי בדירת הגן רחבת הידיים שלהם אותה רכשו לאחר שנים של עבודה קשה. אירחו לארוחות שישי משפחה וחברים, טיפחו באהבה את חצר ביתם מלאת הצומח המקושטת בפסלים מעשה ידיה של לאה.
עד כה- הגרסה הישראלית לחלום האמריקאי.
לימים, דירת המגורים הממוקמת מעל דירתם נמכרה.
גלית וגבי (שמות בדויים) הדיירים החדשים בבניין, ביצעו בדירתם שיפוץ מקיף ביותר אשר כלל בין היתר עבודות אינסטלציה שונות וכן עבודות בטון וטיח.
לאה ודוד קיבלו את השכנים החדשים בברכה וברוח של שכנות טובה ותוך ציפייה כי לא ייפגעו מהעבודות ולא ייגרמו להם נזקים.
לכאורה הישראלי היפה? לא כך?
השיפוצים בדירה החלו, ובהתאמה החלה הדרדרות ביחסי השכנות. יחסים שלא הספיקו כלל להבשיל, ממש כמו לקטוף מנגו טרם זמנו, לא חבל?!
כפי שוודאי תיארתם לעצמכם, הליך השיפוץ הסב לדירתם של לאה ודוד נזקים לא מעטים. יחסי השכנות הפכו למאבקי כוח ואגו, תלונות הדדיות במשטרה, איומים ברצח, שנאה וקונפליקט שאינם מביישים מדינות אויב, ממש כך.
נזכירכם, לא מדובר כאן בארגוני פשיעה אלא בשתי משפחות נורמטיביות לחלוטין.
כתב התביעה לא אחר מלהגיע ואכן הוגשה תביעה כספית בבית משפט השלום ע”י דוד ולאה כנגד גלית וגבי.
לדיון הראשון התייצבו הצדדים מלווים בעורכי דינם.
הכעס, התסכול והטינה שהצטברו, ניכרו היטב בשפת הגוף המתוחה, לשון המעטה, של הצדדים אשר המשיכה לתוך אולם ביהמ”ש.
דממה שררה באולם ביהמ”ש כאשר כב’ השופט הציעה לשלוח את הצדדים להליך גישור.
“אני איתו לא אשב באותו החדר לעולם!” צעק דוד, וזה עוד טרם התפרצות נגיף הקורונה .
האמנם?
בטרם נספר לכם כיצד הביאו הצדדים לסיום המחלוקת ביניהם, נספר לכם בקצרה על הליך הגישור.
מהו גישור?
הליך משפטי הינו הליך יקר ומייגע, אתה יודע כיצד המסע מתחיל, לא תמיד תוכל לדעת כיצד הוא יסתיים, גם אם מורה הדרך שלך הוא עו”ד ממולח ומומחה בתחומו. זהו הליך ארוך, חשוף ומטלטל כלכלית ורגשית, מעין טיפוס על הר ללא רתמות.
ישנה אלטרנטיבה אחרת להביא לסיום המחלוקת – הליך הגישור.
מדובר בהליך יעיל וקצר ליישוב סכסוכים אליו נכנסים הצדדים לסכסוך מרצונם החופשי, ובעזרתו של צד ג’, ניטראלי לחלוטין, המגשר, ינסו יחד לפתור את המחלוקות.
בנוסף, כל אחד מן הצדדים יכול להפסיק את ההליך בכל שלב, טרם נחתם הסכם גישור.
מה תפקידו של המגשר?
המגשר הוא איש מקצוע (כל מגשר בתחומו/במס’ תחומים רלוונטיים למחלוקת), ניטראלי לחלוטין, אשר יהווה פשוטו כמשמעו, גשר המקשר בין שני צדדים מרוחקים ותהום ביניהם. המגשר בדרכו ומקצועיותו, ינסה להאיר את עיני הצדדים, יציע פתרונות יצירתיים וראויים לסיום המחלוקת, זאת מבלי לפגוע באינטרס של מי מהצדדים במטרה למצוא פתרון מוסכם ולשביעות רצונם.
איך מתבצע הליך הגישור בפועל?
- הסכמה- הצדדים למחלוקת נתנו הסכמתם המלאה להליך ומתחייבים לעשות כפי יכולתם לתרום להצלחתו. ללא הסכמה של שני הצדדים לא ניתן להתחיל בהליך הגישור מדובר בתנאי בסיסי. לגישתי, גם בסכסוכים הקשים ביותר, עצם מתן ההסכמה לגישור מעידה לעיתים על ניצנים של ריכוך ורצון ליישוב הסכסכוך.
- המגשר עובר על כל החומר המשפטי, המסמכים והנתונים המועברים אליו. לומד אודות הצדדים לסכסוך, המחלוקות והאינטרסים.
- פגישה אישית עם המגשר– המגשר מזמין לפגישה עימו את כל אחד מהצדדים בנפרד, מקשיב לטענותיו ועמדתו של כל צד עימו נפגש.
- מפגש משותף- אליו מוזמנים הצדדים לסכסוך (בליווי או ללא של עורכי דינם). לדעתי מדובר ב”נקודת הרתיחה” של הליך הגישור. במהלך מפגש זה מציג המגשר בפני הצדדים מספר אלטרנטיבות לפתרון הסכסוך. יחד ידונו הצדדים בהצעות המגשר, לרוב מדובר בפעם הראשונה שמדברים הצדדים בצורה מכבדת ומקשיבים האחד לשני.
- חתימה על הסכם גישור– הגעתם אל פסגת ההר, ישר כח. זהו השלב המיוחל, הגעתם להסכמות אשר הועלו על הכתב בהסכם גישור, באורח פלא אף לחצתם ידיים ופניכם לשלום.
ניתן אף לפנות לביהמ”ש אשר יעניק לו תוקף של פס”ד.
מהם יתרונות ההליך?
הליך אליו נכנסים מרצון, ניתן באותה המידה לצאת ממנו בכל שלב טרם חתימה על הסכם.
כל המוצג/נאמר בהליך חסוי ולא יוצג בביהמ”ש ולא ישמש לרעה כנגד מי מהצדדים בהליך בבית המשפט.
חסכון עצום בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד, זמן יקר, עוגמת נפש.
פתרון כמעט מיידי לסכסוך.
בסופו- כולם יוצאים מנצחים.
ובחזרה לשכנים שלנו, לאחר שכנועים וירידה מהעץ הגבוה עליו טיפסו, הסכימו הצדדים להליך גישור. למרבה הפלא בשני מפגשים, שהתחילו “באיחולים” לא ממש לבביים האחד כלפי השני, שחררו קיטור והרבה אנרגיות שהוצאו שלא לצורך, חתמו הצדדים על הסכם גישור.
הייתם מאמינים?
לאחר שהתנערו מהכעסים, בהליך גישור מקצועי ויצירתי, הבינו הצדדים כי לפניהם שנים רבות של שכנות ונכון כי תהיה זו שכנות טובה.
הרי בסופו של יום, לאחר שכל צד מוציא את שעל ליבו, ועל הדרך גם מבין כי יצטרך להוציא את השטרות שבכיסו, חילחלה בראשם ההבנה, בדיוק כמו בסיפור :”דירה להשכיר” מאת לאה גולדברג, לבסוף שוכרת את הדירה היונה, על אף שהדירה אינה לרוחה, משום ש”השכנים טובים בעיניה”. – כתבה חברתי עו”ד כוכבית כהן זלמנוביץ.
זהו תיאור מקרה של סיכסוך שכנים, המבוסס על מקרה אמיתי כאמור, שהבשיל לפתרון בהליך גישור פשוט יחסית, והביא ל”שלום בית”.
שלכם באהבה ואיחולי שבת נפלאה,
עדה רמון
