טור אישי מיוחד של סגן גיא ילוב מהוד השרון, סמ”פ להב בגדוד המעברים “תעוז”
קוראים לי גיא ילוב, בן 22 מהוד השרון. משרת כ-3 וחצי שנים בגדוד תעוז של המעברים. תפקידי הנוכחי הוא סמ״פ להב אותו התחלתי לפני 4 חודשים
אתחיל מההתחלה, אני ילד בן 18 ללא כל רצון לשרת בצבא בכלל. אולי במקרה הרע איזה תפקיד של חייל עורפי שחוזר כל יום ב-12 הביתה. ככה הייתי, ילד מרדן שהמערכת הצבאית היא הדבר האחרון שמעניין אותו, בטח ובטח שלא להגיע ללוחמה. ביום בהיר אחד מקבל הודעה ממיטב , ״שלום גיא, תאריך גיוסך הינו ה-24.07.2017 ושובצת כמאבחן ביטחוני (מאז השם השתנה ללוחם מעברים) . בהצלחה״. פתחתי את הגוגל וחשכו עיניי- ״כלב שמירה, התפקיד הכי גרוע בצה״ל ,שוטרים מסריחים… ״ היו חלק מהתגובות שקראתי בפורומים השונים, אין ספק שזה לא הוסיף יותר מדי לילד המפוחד שרק רוצה להיות בבית.
24.07 עקשן ומרדן עולה לאוטובוס האחרון שלוקח לעיר הבה״דים. לפני שעליתי לאוטובוס אמרו לי שתעלה ובטירונות תוכל לצאת בקלות , כמובן שזה לא קרה. אחרי שבועיים שלושה של שיחות עם המשפחה הבנתי שאם אני נמצא במקום הזה כנראה יש סיבה לכל , עכשיו זה התור שלי לתת ולתרום. מכאן הכל השתנה!
עליתי לגדוד תעוז כלוחם בפלוגת איתן , הייתי שמונה חודשים לוחם ויצאתי לקורס מ״כים. תפקדתי כמ״כ חודשיים טרם יציאתי לקורס קצינים. בסיום תהליך הקצונה חזרתי לגדוד ושובצתי כמ״מ בפלוגת סחלב. שנה ושלושה חודשים אינטנסיביים ומספקים שבסיומם קודמתי לתפקידי הנוכחי, סמ״פ פלוגת להב. כלוחם, כמ״כ ,כמ״מ וכסמ״פ , בכל עת מחדש המשמעות עולה ועולה. מחוסר מוטיבציה מוחלט לאחד כזה שמבין שאם לא אנחנו אז מי?
אם בעבר במלחמות נדרשו להיכנס מעבר לגבולות היום המלחמה היום יומית היא בגבולות. גבולות בהם עומדים לילות כימים לוחמי המעברים כשכפ״צ אנושי המונע כניסה של מחבלים , אמצעי לחימה , שב״חים ומסתננים , סמים וסחורות. תחושת הסיפוק האדירה בעת מניעת פיגוע או הברחה אינה ניתנה להסבר. מידי יום ישנם מאות אירועים מסוג זה שנעצרים במעברים השונים ע״י הלוחמים והלוחמות בשביל שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לישון בלילה בשקט.
לוחמים ולוחמות, יהודים ,נוצרים ,דרוזים מוסלמים ובדואים כאחד נמצאים בקו החזית הראשון אל מול האיום והסכנות הכרוכות בשמירה על המדינה. לוחם המעברים נפגש פנים אל פנים מול סוגי אוכלוסיות שונות ובכל רגע נתון צריך הלוחם להגיב בשניות מועטות ולהכריע.
המוטיבציה לתפקיד במגמת עלייה , הן מקצועית והן מבצעית. נראות הלוחם קפצה משמעותית בשנה האחרונה ורמת המקצוע כלוחם מעברים התחדדה. תפקיד לוחם המעברים השתנה רבות בשנים האחרונות וכך היחס כלפיו. בפלוגות השונות קיימת אחוות לוחמים שמקנה לכל לוחמת ולוחם תחושה כנה של בית. במבט לאחור ואחרי שלל תפקידי פיקוד שונים אני עומד גאה בדרכי הצבאית, בלוחמים שעברו תחת פיקודי ובחבריי וחברותיי לנשק ולתפקיד.
אחרי דרך לא קצרה בצבא למדתי הרבה עליי ועל האחר. דבר אחד מהרבים שלמדתי בשירותי הצבאי זהו עניין הגישה, הכל עניין של גישה ואיך אתה ניגש לדברים. אל תביטו בדעות קדומות ובעקשנות. כטיפ ממני אליכם – שימו לב שאתם לא נותנים לתגובות מגורמי חוץ לשלול את דעתכם ועמדתכם. אתם עושים תפקיד חשוב ומשמעותי בשמירה והגנה על האזרחים. לצבא מגיעים נערים ונערות שונים מכל הארץ בעלי אופי שונה, התחברו לחבריכם למחלקה ולפלוגה איתם תעברו יחד שירות משמעותי ומאתגר שבסופו תצאו עם חוויות רבות.
