פיטר מקס – אחרון אמני הפופ-ארט הגדולים החיים כיום

שיתוף ב facebook
שתפו

מאת: ישראל הרצל

כולנו שמענו על דמיאן הרסט האמן המצליח והעשיר בעולם. הוא מכר את עבודותיו במיליוני דולר. האם יש אמנים יהודיים שמצליחים בחו”ל ?כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום האמנות יש לא מעט אמנים יהודיים מוערכים מאוד ברחבי העולם שגם הצליחו כלכלית, חלקם אמנים שבארץ מעט מאוד שמעו עליהם.

אני אישית נחשפתי לצייר האמריקאי יהודי פיטר מקס בעת קרוזים שעשיתי בעולם. בקרוזים אלו מקס הינו הבולט בין האמנים הכוכבים שהוצגו בגלריה בספינה שמכרה את עבודותיו, במשך הקרוז התקיימו מספר הרצאות על אמנים מפורסמים ביניהם מקס. חזרתי בינואר השנה, ממש לפני התפרצות מגפת הקורונה משייט בקריביים, ונוכחתי פעם נוספת שהרבה נוסעים ראו פעם ראשונה את היצירות של פיטר מקס באחת מהגלריות שעל הסיפון , התאהבו בהן, וכמובן רכשו אותן. סדרת “פסל החירות” של מקס ודיוקנאות של ידוענים מככבים בין עבודותיו המוצעות למכירה בגלריות האמנות באוניות הקרוז.

פיטר מקס הוא ככל הנראה אחד מהאמנים המודרניים המפורסמים והרווחיים ביותר באמריקה. עבודותיו הוצגו ביותר מ-40 מוזיאונים ו-50 גלריות ברחבי העולם.  הציורים הפסיכדליים שלו הפכו לסמלי תרבות הפופ. במאי 1991, נפתחה במוזיאון הרמיטאז’ בסנט פטרסבורג שברוסיה, רטרוספקטיבה של פיטר מקס, בה הוצגו יותר מ -300 יצירות אמנות שלו.

אמנות הגרפיקה שלו מקשטת את המוצרים של חברת  GENERAL ELECTRIC,  בולים רשמיים של ארה”ב, מטוסי בואינג של חברת התעופה קונטיננטל ואת אחת מאניות הקרוז הגדולות. כנראה מקס  הוא האמן היהודי העשיר ביותר שהתעשר מאמנות מסחרית, לאחר שהפך לאחד האמנים המסחריים הכי ידועים והכי נמכרים בצפון אמריקה, ובאוניות של שש חברות מובילות של אוניות קרוז. ביטוי לעושרו הרב היה כאשר מקס הופיע כבר ב-1969, על שער מגזין לייף בליווי הכותרת, “דיוקנו של אמן כאיש עשיר מאוד”.

פיטר מקס התפתח מאמן פופ בעל חזון שפעל בשנות ה-60 לאמן בסגנון ניאו אקספרסיוניסטי. עבודותיו התוססות והצבעוניות הפכו לחלק של התרבות האמריקנית בת זמננו. היצירות של מקס – בהירות, מלאות בצבעים עזים וברגשות, והוא מרבה בצבעי פסטל. מקס עובד במספר רב של מדיות הכוללות ציור, תחריטים, קולאז’, פיסול, וידאו ודימויים דיגיטליים. הוא כולל גם את “התקשורת ההמונית” בתחום אמנותו ומתייחס אליה כאל “קנווס” נוסף המאפשר לו להראות את כושרו היצירתי ומקוריותו.

במהלך הקריירה שלו, הוא צייר עבור שישה נשיאי ארה”ב – פורד, קרטר, רייגן, בוש, קלינטון ואובמה. הוא היה האמן הרשמי במונדיאל 1994, והאמן הרשמי של נבחרת אולימפיאדת החורף 2006. הוא יצר אמנות עבור: פסטיבל וודסטוק, גביע העולם, חמישה סופר בולים, ואינספור אירועים מפורסמים אחרים.                                               כשהוא נשאל “מה באמנותו גורם למשיכה הרבה בקרב הציבור?”. הוא השיב “לכל אמן יש בחירה: להרוויח – ואפילו להתפרסם – בימי חייו, ולקבל ביקורת שאתה אמן מסחרי, או לאתגר את תחום האמנות ולהיות אמן מבריק אך לא מוכר, גווע רעב, שאולי יכירו בך לאחר מותך”

ישראל הרצל

יצירותיו של מקס, לעיתים ספוגות ביקורת פוליטית או חברתית, אחת הסדרות שלו מנציחה את עמלם של משרתי כוחות החירום באסון התאומים.  סדרה אחרת של 44  דיוקנאות של אובמה מנציחה את הנשיא ה 44 של ארה”ב. עבודותיו לוכדות את הדמיון ואת הלב, חלקם נעשו בהשראת חברו אנדי וורהול שאותו הכיר עשרות שנים.

מקס עבר חיים לא פשוטים, ב-1938 ברחו הוריו של מקס מברלין, גרמניה, מקום הולדתו, כדי להימלט מגרמניה הנאצית, והתיישבו בשנחאי, סין. בשנחאי, משפחתו גרה בבית דמוי-פגודה, שבצדו היה מקדש בודהיסטי. בשעות הבוקר המוקדמות, היה מקס צופה בנזירים הבודהיסטיים מתאמנים בקליגרפיה עם מברשות במבוק גדולות על גיליונות גדולים של נייר-אורז. המטפלת שלו לימדה אותו איך להחזיק ולצבוע עם מברשת ע”י שימוש בתנועות מפרק-היד, ואמא שלו עודדה אותו לפתח את כשרון הציור שלו בכך שהשאירה ציוד אומנותי על מרפסות הפגודה.

ב -1948 עברה המשפחה לחיפה, שבה התגוררו במשך מספר שנים. מישראל המשיכה המשפחה לנוע מערבה ועצרה בפריז לחודשים ספורים – חוויה שהשפיעה מאוד על הערכתו לאמנות. מקס והוריו התיישבו בברוקלין בניו יורק בשנת 1953, שם למד בבית הספר התיכון. בשנת 1956 החל מקס את הכשרתו הרשמית באמנות בניו יורק במנהטן בראשותו של פרנק ריילי. אסכם שפיטר מקס הינו אחד מהציירים האמריקאים יהודיים בני זמננו המצליחים והמוכרים בעולם, ואולי אף המצליח שבהם שעדיין חי אתנו.

5/5
שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

תגובות