בעל דירה בהוד השרון הכה במטאטא שוכר שסירב לשלם והורשע באיומים ותקיפה

השופט אביב שרון מבית המשפט השלום בכפר סבא הרשיע בעל דירה שהכה את שוכר דירתו שלא שילם לו שכירות. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, ותקיפה הגורמת חבלה ממש.

על פי עובדות כתב האישום, בעת הרלוונטית התגורר השוכר בשכירות בדירה בהוד השרון השייכת לנאשם. ביום 18.6.18 בשעה 22:26 עת הגיע המתלונן לדירה, ניגש אליו הנאשם ואמר לו "אתה לא רוצה לשלםלי את השיק? אני מתקשר אליך כל היום". בנסיבות אלה ענה לו המתלונן "דבר יפה" ובתגובה הנאשם אחז במקל מטאטא והכה באמצעותו שלוש מכות בידו הימנית של המתלונן, מכה נוספת בידו השמאלית ומכה בראשו של המתלונן. בכך גרם לו הנאשם לחבלות בדמות נפיחות וסימני חבלה בזרוע ימין, רגישות ממוקדת ביד שמאל, וחתך מינימאלי בכף יד שמאל בבסיס האגודל. בהמשך הגיעה למקום שכנה, ובעת שהפרידה בין הנאשם למתלונן איים הנאשם על המתלונן "יא ערבי אני אהרוג אותך".

 במענה לכתב האישום כפר הנאשם בכך שהכה את המתלונן והכחיש את החבלות על גופו של המתלונן. הנאשם הודה בקיומו של סכסוך עם המתלונן, הואיל והאחרון לא שילם לו דמי שכירות, והודה כי באירוע אכן התפתח ויכוח ביניהם על כך, אולם לטענתו המתלונן הוא שהרים את המקל ראשון ואז החל מאבק ביניהם.

מעדותו של המתלונן, בחור כבן 30 המשמש מאמן ותזונאי ספורט בחדר כושר, עולה כי ביקש לשכור את הדירה יחד עם בת זוגו אז. ביום 2.1.18 בעת חתימת החוזה עם הנאשם, מסרו לו המתלונן צ'ק ערבות בנקאית ע"ס 10,000 ₪ (5,000 ₪ כל אחד), זאת לאחר שהנאשם סירב לקבל שתי ערבות שהביא המתלונן, אמו וגיסתו, בשל היותן ערביות. לטענת המתלונן הנאשם לא ידע בהתחלה כי הוא ממוצא ערבי ולאחר שהדבר התברר לו סירב לקבל את הערבות שהביא מירושלים, סירב להחזיר לו את הצ'ק הבנקאי, ולבסוף המתלונן ויתר והותיר בידי הנאשם את הערבות הבנקאית.

הצטרפו לקבוצה של הוד השרון לחצו כאן 

המתלונן הכחיש שהסתיר במתכוון את מוצאו כשלטענתו הענין לא עלה בשיחה עם הנאשם, שיכול היה ממילא להבחין במבטא שלו, ורק כשהביא את הערבות מטעמו, שהגיע ושתיהן עם כיסויי ראש, הבין הנאשם שהמתלונן ממוצא ערבי והטיח בו "אם הייתי יודע שאתה ערבי לא הייתי מכניס אותך מהדלת"..המתלונן מתאר כי לא זו בלבד שהנאשם החל מתנכל לו בשל מוצאו, אלא שכבר משבוע השכירות הראשון, התגלו בעיות בדירה, ובכלל זה עובש בחדר השינה, אותו סירב הנאשם לתקן  והיחסים ביניהם היו עכורים. לכך הוסיף המתלונן את העובדה כי במהלך חודשי השכירות הראשונים שכר הדירה שולם כדין,אולם שני צ'קים עבור חודשי השכירות השלישי והרביעי חזרו בהעדר כיסוי מספיק. בשלב זה הנאשם החל להתקשר למתלונן, לדרוש את כספו, לקלל אותו ולאיים עליו ש"יביא לו עבריינים". בנסיבות אלה, החל מחודש אפריל, המצב הגיע לכדי כך שהמתלונן לא דיבר עם הנאשם והתקשורת עמו נעשתה דרך בת הזוג בלבד.

השופט אביב שרון קבע בעת הכרעת הדין כי "השוואה בין גרסאותיהם של המתלונן ובת זוגו מעלה סתירות מהותיות לגבי יחסיהם עם הנאשם בכלל, ולגבי האירוע בפרט. ניכר היה שהמתלונן ובת זוגו נטו להגזים בתיאוריהם אודות הנאשם, תוך "עיבוי" תלונתם והשחרת פני הנאשם, כפי שאף הנאשם נהג בהתייחסו אליהם. כך, המתלונן ובת זוגו טוענים כי הנאשם פרץ להם לדירה באופן תדיר בהעדרם, חיבל במוצרי החשמל בדירה וגנב להם רכוש. לא זו בלבד שטענות אלו לא הוכחו, אלא שמעדותם התברר כי תביעה אזרחית שהגישה דנה נגדו בגין גניבת רכוש וניתוק מים וחשמל בדירה נדחתה.

בנוסף, בהודעתו במשטרה המתלונן מתאר כי הדירה היתה מלאה בעובש וכי הוא צבע את כולה, בעוד שבעדותו בבית המשפט הודה שהסכים לקבל את הדירה לידיו כפי שהיתה בעת החתימה על הסכם השכירות והנספח, ורק סידר כתם עובש שהיה בתקרת חדר השינה, ובניגוד לאמור קיבל דירה צבועה באופן מקצועי, נקיה וללא חורים בקירות. סתירה נוספת עלתה בעדות המתלונן בנוגע לחובו כלפי הנאשם, כאשר במשטרה מסר שחייב לנאשם סך של 1,700 ₪ בעבור צ'ק אחד שחזר, אולם בהמשך הודעתו, כמו גם בבית המשפט, הודה שמדובר למעשה בחוב על סך 3,500 ₪ בעבור שני צ'קים שחזרו. תשובתו של המתלונן לסתירה האמורה היתה כי אינו זוכר, וכי שילם לנאשם בינתיים את כל חובו ואילו הנאשם הוא שחייב לו את סך הערבות הבנקאית שנתן לו, בסך 5,000 ₪ אותה הפקיד לאחר האירוע .לעניין זה גם יצוין שטענת המתלונן במשטרה ובבית המשפט לפיה אחת הסיבות שלא היה כיסוי לצ'קים טמונה בכך שהנאשם הפקיד את הצ'ק הבנקאי שמסר לידיו בעת חתימת החוזה, כך שסך של 5,000 ש"ח חסר מחשבונו של המתלונן, הופרכה נוכח העובדה שהנאשם הראה שהצ'ק האמור הופקד בחשבונו רק ביום 12.7.18 למחרת היום בו עזבו המתלונןאת הדירה.

חרף כל האמור, בהמשך,הודתה בת הזוג בפה מלא כי כלל לא ראתה את הנאשם מכה את המתלונן, לא ראתה גם את המתלונן מכה את הנאשם,לא ראתה את הנאשם דוקר את המתלונן, וכי הסיקה את הדברים, בדיעבד, לאחר שראתה אותם עומדים בחצר ונוכח החבלות שנגרמו למתלונן.

בעל הדירה, הנאשם, כבן 70, סובל מהלם קרב מאז מלחמת יום הכיפורים, אינו עובד ומתגורר בגפו בבית קרקע שבשטחו מספר יחידות דיור אותן משכיר ובכלל זה הדירה מושא דיוננו. לאחר שפרסם את הדירה באתר "יד 2" הגיעו אליו המתלונן ובת זוגו והחליטו לשכור את הדירה. לצורך חתימה על חוזה השכירות, ביקש משניהם תעודות זהות, אולם המתלונן מסר לו תעודת תושב אילת שפג תוקפה, באופן שעורר את חשדו.. לטענת הנאשם, דבר נוסף שעורר את חשדו היה העובדה שלא היו להם ערבים, ובמקום זה מסרו לו ערבות בנקאית על סך 10,000 ₪.

בנסיבות אלה, העיד הנאשם כי חתם עימם על חוזה שכירות ונספח, לפיהם בתוך 10 ימים עליהם ליידע אותו אודות תקלות או פגמים בדירה הדורשים תיקון, אולם הם לא הודיעו לו דבר . עוד עולה מעדותו כי עבור חודש השכירות הראשון שילמו הדיירים במזומן ולאחר מכן מסרו צ'קים שנפרעו, אך בשלב מסוים החלו הצ'קים של המתלונן לחזור בהעדר כיסוי

בתחילה הנאשם רק יידע את המתלונן אודות הצ'ק שחזר, כיוון שאחז בערבות בנקאית שדינה כדין כסף מזומן, אולם בחודש הבא, עובר לאירוע, חזר צ'ק נוסף .בחלופת מסרונים ביניהם כתב לו המתלונן שלא יעזוב את הדירה לפני סיום החוזה ולמרות שהבטיח לשלם את דמי השכירות במזומן, לא עשה כן

"התרשמתי שהנאשם הינו אדם אימפולסיבי, חם מזג ומהיר חימה", קבע השופט "גם בבית המשפט ניכר מזגו החם של הנאשם עת זרק הערות ביניים במהלך עדות המתלונן , סירב לעיתים לענות לשאלות  והתפרץ, שאג והשתולל עת נשאל אודות יחסו לאנשים ממוצא ערבי,עד כי הוצא מהאולם על מנת להירגע . "חרף העובדה שגרסאות המתלונן ובת זוגו אינן חפות מקשיים ומסתירות, מצאתי ליתן אמון בגרעין דבריהם, בכל הנוגע לכך שהנאשם יזם ותקף את המתלונן באמצעות המקל, היכה אותו בידו וגרם לו לחבלה, כשלאחר מכן אייםעליו שיהרוג אותו.יחד עם זאת, לגבי המשך האירוע, ובכלל זה המשך הכאתו של המתלונן על ידי הנאשם בידו השניה ובראשו מספר פעמים, כמו גם פציעתו בכף ידו, אשר יתכן שנגרמה כתוצאה ממשיכת המקל על ידי הנאשם, המתלונן– נותר ספק בלבי לגבי מידת מעורבותו של הנאשם באלה.

"תיאורם של המתלונן את ליבת האירוע נתמך בראיות אובייקטיביות, נתמך בחלק מדברי הנאשם ותואם את ההיגיון והשכל הישר – הנאשם הצטייר כאדם חם מזג ומהיר חימה; לנאשם מניע ממשי לתקיפת המתלונן, אשר מזה כחודשיים לא משלם לו דמי שכירות; הנאשם ישב בחצר ביתו כשהמתלונן שב לדירה ופנה אליו ביחס לתשלום החוב; לנאשם מטאטאים זמינים בחצר הבית, הנאשם הודה בחקירתו במשטרה שאיים על המתלונן; למתלונן נגרמה חבלה ממשית ביד, באופן המעיד על תקיפתו באמצעות מקל, ואילו לנאשם לא נגרמה כל חבלה (חרף גירסתו שהותקף בידו באמצעות המקל); למתלונן יתרון פיזי ברור על פני הנאשם והוא לא נקט באלימות כלפי הנאשם או החזיר לו לאחר תקיפתו; הנאשם היה נסער מאוד בהגיע השוטר לזירה והוא אף קילל את המתלונן תוך התייחסות למוצאו, באופן שמתיישב עם לשון האיום שהשמיע כלפיו בעת תקיפתו; הנאשם ניגש למרפאה יומיים לאחר האירוע, ללא כל ממצא. בנסיבות אלה אני קובע כי הנאשם תקף את המתלונן בכך שהכה אותו עם המקל בידו וגרם לו לנפיחות, רגישות וחבלה בזרוע, וכן איים עליו כמתואר בכתב האישום. אני מרשיע אותו בעבירות של איומים, ותקיפה". גזר הדין יינתן בהמשך.

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות