בלוג

ד”ר ויקטוריה רייגירה (Victoria Regueira )  נולדה בארגנטינה. עלתה לישראל בשנת  1977, התגוררה בחיפה כ 37 שנה . לפני 7 שנים עברה לגור בכפר סבא הירוקה. ויקטוריה היא רופאה פסיכיאטרית בהכשרתה, המאמינה שבצד הטיפול התרופתי והמילולי יש מקום לשימוש באמצעים בלתי מילוליים, כמו תנועה ויצירה.  ויקטוריה הקימה וניהלה את  היחידה לאשפוז יום שיקומי בבית חולים פסיכיאטרי “מעלה טירת כרמל” בטירת הכרמל. היא יישמה פעילויות בלתי מילוליות ביחידה השיקומית באשפוז יום, בביה”ס ללימוד מיומנויות שונות בבי”ח טירת הכרמל.

ויקטוריה הינה גם אומנית ישראלית, היוצרת יצירות אמנות באמצעים דיגיטליים. לפני כ-26 שנים התחילה ויקטוריה כתחביב להשתמש במחשב בתוכנת paint brush. חבר מומחה למחשבים ראה את העניין שלה בתחום ועשה לה היכרות עם תוכנת פוטושופ בגרסתה הראשונית.  את המיומנות בשימוש בתוכנה רכשה בעיקר תוך לימוד עצמי.

היצירה מאפשרת לה להיכנס לעולם וירטואלי קסום של אינסוף אפשרויות, להתנסות במשחק ולחוש הנאה וסיפוק. השלב הבא הוא העברה לדבר המוחשי, שמאפשר לה לחלוק את החוויה עם הצופה. הצופה יכול להתבונן, להשליך את רגשותיו, להגיע לפרשנות אישית ולתת דרור לדמיונו.

עבודתה היא שילוב בין אלמנטים אבסטרקטיים לפיגורטיביים, כביטוי לנקודת מפגש פנימית של דמיון ומציאות. יצירותיה מתאפיינות בצבעים עזים, מסר לכוח ולחיוניות.

ישנם שלושה נושאים עיקריים שבאים לידי ביטוי ביצירתה, והם האבסטרקט, בתים, וסדרה של עבודות בנושא בעלי חיים.

תמונות האבסטרקט עשירות בצבעים ובתנועה, כביטוי לעולם של רגשות ומתן חופש לדמיון.

עבודותיה בנושא בתים עוסקות בבית כחלק מהפרט, המשקף את המציאות הפנימית והחיצונית של חייו, התפתחותו ואת “המרחב המוגן” שלו.

ויקטוריה הציגה יצירותיה במספר רב של תערוכות ביניהן:

– “פסיכיאטרים יוצרים” בכינוס פסיכיאטרי במלון דן כרמל חיפה בחסות חברת Pfizer.

 – בכינוס של ההסתדרות הפסיכיאטרית בישראל במוזיאון יפו לעתיקות.

משיטוט מקרי באינטרנט נתקלתי  במכתב המרגש הבא שאני מביא אותו כלשונו:

“שלום רב ד”ר רייגירה (ויקטוריה),  תודה ששלחת לי את האתר שלך עם גלריית התמונות היפות ומעוררות ההשראה. טיילתי להנאתי באתר שלך, והופתעתי לגלות עד כמה את רצינית ואיכותית ביצירתיות שלך. ידעתי שאת עוסקת בנושא כהובי, אבל עתה הפכת למקצוענית. כל הכבוד. הצבעוניות של היצירות שלך מלמדת הרבה דברים חיוביים עליך, על העושר הרוחני והתרבותי שבתוכך, על השמחה בחייך ועל כל הטוב שבך. אין כמוך, כל הכבוד. אני זוכר היטב ובהערכה רבה את הפעילויות שעשינו יחד במחלקה שלך . תמיד חשבתי שיש בך משהו מיוחד, ואת יודעת איך צריך באמת לעבוד בפסיכיאטריה, עם “נשמה יתרה”.   בהערכה רבה”