כשנערות נמ”ש פגשו את ד”ר שלומית ליר ואת עו”ד עדי לוי סקופ יו”ר מועצת נשים

ביום חמישי האחרון, 4.2.21, אירחה קבוצת נמ”ש (נערות מובילות שינוי) בזום את שלומית ליר, ד”ר לתרבות, מגדר ותקשורת ואת עו”ד עדי לוי סקופ יו”ר מועצת נשים וחברת מועצת העיר. נמ”ש היא הקהילה הנשית הצעירה בכפר סבא, שיתוף פעולה נפלא בין אגף קהילה וחברה – מחלקת הנוער , החברה הסוכנותית  ע”ש שושנה ופנחס ספיר, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ומועצת נשים.

נמ”ש מורכבת מנערות בגיל תיכון, שנפגשות מדי שבוע כדי לקדם שוויון מגדרי. הן לומדות בדרך חווייתית על עולמן כנערות ועל עולם הנשים. במהלך המפגשים הן מקשיבות, מגיבות, כותבות, מעלות, מתפלאות, מתרגזות ולעיתים נעצבות – אבל בעיקר הן פועלות להעלות מודעות ולשנות.
ד”ר שלומית ליר מתמחה בתחום הניו-מדיה וקידום נשים ברשתות חברתיות, בעיקר באמצעות השמעת קול. השנה היא מקדמת תערוכה קבוצתית מקוונת, במסגרתה היא קוראת לנערות להשמיע את קולן באמצעות כתיבה על אחת מעשר זכויות ויצירת דימוי עבור אותה זכות – צילום עצמי, תמונה מעולמה של הנערה, מגלריית תמונות, וכדומה, שיעלו הן באתר והן ברשתות החברתיות (#יש לי זכות).

שלומית הסבירה במפגש על חשיבותו של כתיבת הסיפור האישי כחלק מהמסר שלה לפיו נשים צריכות לקחת חלק בכתיבת ההיא-סטוריה.
פז ארבל, עו”ס ומובילת קהילת נמ”ש: “במסגרת אירועי יום האישה והמעורבות החברתית של נמ”ש בנושא, החלטנו להיענות לקול הקורא, ולפיכך הזמנו את שלומית לספר לנו על עצמה ועל התערוכה. האמת, שהתכוננו למפגש של חצי שעה לכל היותר, אבל שלומית הנחתה סדנת כתיבה שלמה וריתקה אותנו ואת חברת המועצה ויו”ר מועצת נשים, עו”ד עדי לוי – סקופ, שהצטרפה אלינו למפגש ושיתפה אותנו בעשייה העירונית בנושא קידום שוויון מגדרי”.

עוד מוסיפה ארבל ומספרת: “היה זה מפגש שכולו מרחב בטוח לנערות שדיברו על הזכות להשכלה, להגשמה עצמית, לביטחון במרחב הציבורי , לחופש הלבוש, לעידוד בבחירה במסלול מדעי או הומני, ליחס מכבד שאינו מטריד ובעיקר להשמעת קולן.
הן שיתפו באופן מרגש ואותנטי בחוויות של להיות נערה בישראל של שנת 2021 – בחוסר הביטחון שהן חשות בחוץ בלילה, במחשבה על הבגד שהן לובשות כשהן מסתובבות במרחב בשעות מסוימות, בתחושה שהן עשויות להיות מוטרדות בכל רגע נתון, בתיוג שהן חוות לעיתים בבחירה במקצועות לימוד או בעיסוק בספורט שאינו ‘נשי’ לכאורה, בהיותן תלמידות במסלול מדעי שלא שואלות שאלות מחשש להיתפס כמי שאינן מבינות, בהתנצלות החוזרת על היעדר השלמות לפני כל קטע שהקריאו בפנינו.

היינו שם בזום ארבע נשים בוגרות ו 17 נערות ונדמה היה שאין הבדל. הייתה סולידאריות נשית של אלו שמבינות את אי הנוחות במרחב, את הקושי להשמיע קול ומקוות שהצעירות של היום כבר לא שם, מקוות שהן יצאו מהאנונימיות של המשבצות השחורות בזום וישמיעו קול בדרך שמתאימה להן.
השעה 20:00 הגיעה מהר מאוד הפעם והנערות התנתקו מהזום בזו אחר זו. גם אני התנתקתי מהזום ונשמתי  רגע את המפגש העוצמתי שחוויתי בשעה וחצי האחרונות ואת האדרנלין שהיה שם. הרגשתי קצת כמו אמא גאה ל-17 נערות מרגשות, חכמות, דעתניות, אמיתיות ואמיצות, שמקווה שהמפגשים הללו של נמ”ש והמרחב הנשי שיצרנו יהוו ‘חממה לגידול קול’ וללימוד אומץ ואי שלמות”.