ראשית לציין כי השבת היא “שבת הגדול” – שבת שלפני חג הפסח, השבת קרויה על שם הנס הגדול שעשה השם בבכורי ישראל, אל מול מכת בכורות במצרים שהובילה למעשה למסע החירות והפיכת עם ישראל לעם הנבחר במעמד הר סיני.
ברשותכם הקוראים והקוראות, אתמקד בפרשת השבוע.ובחג השני אכתוב משהו לפסח.
אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה.
את הפסוק הזה בפרשה אנו לעיתים מוצאים בגלעד זיכרון, הקושרות גיבורי ישראל הי״ד עם גורל העם היהודי, אבל לפסוק הזה יש פרשנות חשובה וחיובית, המעידה נחישות והתמדה.
פרופ׳ יהודי בארה״ב שהיה אחד המרצים המבוקשים. רבים מתלמידיו ראו בו מורה דרך לחיים גם מעבר להיותו מרצה מבוקש. אותו פרופ׳ קיבל משימה גדולה ומשמעותית. והמשימה היתה: הכוונה ולימוד של מספר סטודנטים בעלי פוטנציאל גדול אך ממשפחות מעוטי יכולת. במהלך הלימודים, שהלחץ הגדול שהוטל עליהם, המטלות, שיעורי הבית והמבחנים הקשים כל אילן הפכו למשא כבד מאוד עבורם, עד שאותם הסטודנטים חשבו לפרוש מהמשך הלימודים, כאשר מצבם הסוציו-אקונומי עשוי היה לחרוץ את עתידם.
הפרופ׳ לאחר השקעה אינסופית ותמיכה גם נפשית! הצליח להביא את הסטונדטים לסיום התואר בהצלחה.
וכאשר נשאל איך אתה מצליח? מה אתה אומר לאותם 
הסטודנטים שבאים מרקע שכזה וגורם להם להתמיד וכמובן להצליח?
ענה להם הפרופ׳: אני גורם לסטונדט שעומד מולי להתלהב מהלימודים, אני עוזר לו להיות חיובי ובעל מוטיבציה וכשהסטונדט אומר לי שהוא מיואש ומותש מניסיונות כושלים אין סוף, אני אומר לו “אחרי המעשים נמשכים הלבבות”(ספר החינוך).
אותה התלהבות עליה דיבר הפרופ׳ היא מוטיב מוביל בפסוק של פרשת השבוע :״ אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה”. שכן אפילו, כשאין קורבנות על המזבח, האש בו תמיד נמשכת ובוערת . המזבח בו הכהן מקריב את קורבנות העם מסמל את לב האדם, והאש מסמלת את השמחה וההתלהבות. על כן אם נרגיל את עצמנו בהתלהבות של אש – תמיד נוכל להצליח בכל מה שנחפוץ, וכך נדחק הצידה את החושך הכבוי שמסמל את כל הדברים השלילייים שבחיינו. שכן ״מעט אור מגרש הרבה מהחושך”.
בברכת
שבת הגדול שלום
חג פסח שמח לכם ולכל בני ביתכם.
חזי ברזני
