חשיפה בלעדית באתר השרון פוסט: עתירה שחברת מועצת העיר, פליאה קטנר, היתה בין יוזמיה, צלחה ובזכות פסק הדין נפתחו שוב השמיים לישראלים. את העתירה הגישה קטנר עם קבוצה של אנשים לאחר שניהלה קמפיין תקשורתי לרבים שנתקעו בחו”ל כמוה.
את ליל הסדר האחרון העבירה קטנר בביתה בכפר סבא. אמנם זה לא נשמע יוצא דופן או מיוחד, אבל לנוכח ההתרחשויות בתקופה האחרונה – ליל הסדר בארץ הפך לכה מיוחד גם בגלל הסיבה שכלל לא היתה בטוחה שזה מה שיקרה, היות ויצאה לבן זוגה בשוודיה, השמיים נסגרו, ולא יכולה היתה לחזור.
“אספתי סביבי אלפי אנשים”
פליאה קטנר, חברת מועצת העיר בכפר סבא, מספרת על העתירה והתלאות שעברה עד שהצליחה לחזור ארצה כשהיא משתתפת בדיונים חשובים באמצעות הזום “בתחילת מגפת הקורונה נסגרו שמי ישראל בפני זרים. בן זוגי מזה מספר שנים, אינו מחזיק באזרחות ישראלית ולכן לא יכול להיכנס לישראל. פתחתי בקמפיין בשם משפחות רוצות להתאחד, שמטרתו הייתה להביא לכך שכל סוגי המשפחות – זוגות נשואים ולא נשואים, סטרייטים או להטב”קים, הורים לילדים, או ילדים להורים – כל מי שמוכיח שיש לו קשרי זוגיות או משפחה הדוקים לישראלים – יוכל להיכנס לישראל
- הצטרפו אלינו לקבוצת ווטסאפ לקבלת החדשות, האירועים החשובים והמבצעים השווים בכפר סבא – לחצו כאן
- כפר סבא שלנו – הקבוצה הגדולה, המובילה והמשפיעה בכפר סבא בפייסבוק – לחצו כאן להצטרפות
“אני, כמובן, לא הייתי היחידה במצב הזה. אספתי סביבי אלפי אנשים שלהם בני ובנות זוג שאינם מחזיקים אזרחות ישראלית. אבל לא רק בבני זוג עסקינן – אל תשכחו שגם עולים שעלו לישראל מצאו עצמם לבד וללא בני המשפחה שלהם, שלמעשה אוחזים באזרחות שאינה ישראלית, וכן ישראלים שמסיבות שונות עברו לחו”ל, למשל לצורך לימודים, ובינתיים נולדו להם ילדים, והילדים אינם נחשבים כאזרחים.
“סיבות שונות מביאות לכך שמשפחות רבות מעורבות בין אזרחים ישראלים ללא ישראלים. “חשוב לציין: לא היה מדובר בדרישה להעניק לאזרחים זרים את מה שהם חפצים בו, אלא דרישה להעניק לאזרחים ישראלים את האפשרות לפגוש את בני המשפחה שלהם, בני משפחה שנושאים אזרחות שונה.
“טסתי בתחושת ניצחון”
“לשמחתי הרבה, לאחר ניהול קמפיין שכלל עבודה מול התקשורת, מול הכנסת ולבסוף גם הגעה לבג”צ באמצעות עורכת הדין גבי לסקי – ישראל אכן נפתחה לכאלה ונבנו נהלים חדשים. אך עבורנו כזוג זה היה כבר מאוחר מידי בשל חלוף הקיץ, אז נסעתי אני אליו לאחר חודשים ארוכים שלא התראינו.
“השמחה הייתה רבה לאחר חודשים אלה. הרגשתי שאני טסה בתחושת ניצחון וביטחון. לא רק שהרגשתי שמחה על ההישג בבג”צ עבור אלפי ישראלים שלהם בני משפחה כאלה ואחרים שלא יכלו עד אותו הרגע להיכנס לישראל, אלא שגם ידעתי שלא משנה מה יקרה –אנחנו במדינת ישראל, מדינה שגם במצבים הגרועים ביותר עומדת מאחורי אזרחיה, וזאת יודעים בכל העולם. כך עליתי על המטוס, וגם בזמן השהיה בחו”ל המשכתי בפעילות הציבורית שלי כרגיל, ואף הכנתי חומרים לחזרתי.
“אבל יום לפני הטיסה שלי לישראל נסגרו השמיים, כך שאפילו להקדים את הטיסה לא יכולתי בשל הדרישה לבדיקת קורונה מקומית לפני העליה למטוס. מצאתי עצמי נשארת בשוודיה, למרות התכנון להגיע חזרה לישראל. היו לי מחויבויות כמובן, ולימודים ועם זאת – לא יכולתי להגיע, וזאת בניגוד לרצוני.
“מצאתי עצמי שוהה בלתי חוקית נגד רצוני”
“שבוע לאחר סגירת השמיים פקעה לי הוויזה. מצאתי עצמי למעשה שב”חית. נגד רצוני. לא התכוונתי לשהות בשוודיה ללא אישורה, ואין לתאר את דפיקות הלב מול כל שוטר זוטר ברחוב, ובעיקר – מהרגע שבו יפתחו השמיים ואגיע לשדה התעופה, שם שוטר הגבולות יגלה שלמעשה שהיתי תקופה באופן בלתי חוקי.
“לאורך כל הזמן הזה לקחתי חלק בכל ישיבות הוועדות והפעילות הציבורית שלי המשיכה כסדרה. היה משעשע כמובן לראות את פניהם של חברי המועצה כשהם רואים את החושך שבחלון מאחורי בשעה מאוד מוקדמת ממה שרגילים לה בישראל, או השלג הכבד. מרוב ישיבות בזום בן הזוג שלי כבר למד לקשר בין שם של חבר מועצה או עובד עירייה לקול וידע בדיוק מי מדבר, גם אם לא הבין מה נאמר, כי פינת העבודה הקבועה שלי היא במטבח – מקום שהוא מבלה בו לא מעט כשף חובב.
“גם כמי שנתקעה בחו”ל, בדיוק כמו במקרה של בני הזוג וקרובי המשפחה הזרים – לא הייתי היחידה כמובן. בכל רחבי העולם מצאו עצמם ישראלים ללא יכולת לחזור לישראל, חלקם לא רק עם ויזות פגות תוקף אלא גם ביטוחים שבינתיים פגו ולמעשה היו ללא ביטוח מחוץ לגבולות ישראל. מי מהם לבד, מי מהם עם ילדים ואף תינוקות. גם הפעם עתרתי לבג”צ, באמצעות עורכת הדין בתיה זקס, יחד עם ישראלים אקטיביסטים נוספים שאכפת להם, וגם הפעם זה היה ניצחון, ומזהיר: פסק דין תקדימי, שללא ספק יילמד בבתי הספר למשפטים.
מה הוחלט?
“השופטים דיברו על כך שבמקרה הזה נשבר האתוס הישראלי, אותו אתוס בו כולנו בטחנו כשעלינו על המטוס. במסגרת האתוס הזה ישראל לא משאירה אזרחים ללא פתרון, ושעל המדינה לפתוח את שעריה ולהחזיר את הטיסות לישראל. לא רק זאת, אלא שציינו שאם מדובר בבעיה של מכסה עקב הגבלות הקורונה (שני מטר בין אדם לאדם, למרות בשדות התעופה ברחבי העולם מסתפקים בפחות, ורק ישראל המשיכה להתעקש על יותר, אבל ניחא), מבחינתם שיפתחו את כל שדות התעופה בישראל, כולל הקטנים ביותר, ויהפכו את החניות בנתב”ג לאזורי המתנה לטסים ולחוזרים. הכל בכדי לאפשר את חופש התנועה לאזרחים, כפי שהיה טרם הקורונה.
ומה המצב כיום?
“בעקבות שתי העתירות הללו לבג”צ שאנחנו חתומים עליהן כעותרים,ישנם נהלים שמאפשרים לאזרחים ישראלים להתאחד עם בני זוג ובני משפחה שלהם שאינם נושאים אזרחות ישראלית. המצב אינו מושלם בשל חוקים ותקנות הקיימים עוד קודם הקורונה, כמו הדרישה לאזרח כל ילד של אזרחים ישראלים, או נוהל חול – המכריח אזרחים ישראלים להמתין 300 ימים בין רישום הזוגיות שלהם לרישום הילדים. אבל אלו דברים שהיו קיימים עוד קודם תקופת הקורונה.
“בנתב”ג כיום נכנסים כ-15 אלף נוסעים ונוסעות. זה אינו המספר שהיה טרם הקורונה, אך גדול הרבה יותר מ-3000 הנוסעים שאושרו מהיום בו בג”צ הודיע שיש להחזיר את הטיסות לישראל. עו”ד בתיה זקס ביקשה דיון נוסף בנושא, ועו”ד טל שחר אף ביקש להכריז על כך ביזיון בית המשפט, אך בשל שינוי התקנות בג”צ הודיע שעל כל שינוי יש להגיש עתירה חדשה לגמרי.
“אנחנו כולנו, הצוות הפועל למען חופש התנועה והחופש להקים משפחה בישראל, מקווים כי הלחץ יעשה את שלו, ויחד עם החיסונים, הבדיקות, וירידת מקדם ההדבקה – נחזיר בקרוב את המצב לקדמותו, באופן בטוח”.
