על פי הכרעת הדין, באחד מחודשי הקיץ של שנת 2008, בזמן שהייתה המתלוננת נערה כבת 14, התקשר הנאשם לאמה, איתה הייתה לו היכרות מוקדמת, והציע לאסוף את הנערה כדי שתתלווה אליו לסיור בניידת, בעת שהוא במשמרת. האם השיבה בחיוב, והנאשם אסף את הנערה מביתה. במהלך הלילה נקרא הנאשם במסגרת תפקידו למספר מוקדי רעש, כשהנערה מתלווה אליו. במהלך המשמרת נסע הנאשם לקיבוץ עינת, עצר את הניידת בשטח הקיבוץ, באזור פתוח וחשוך. הוא פנה לנערה והציע לה לנהוג בניידת והיא השיבה בחיוב. הנאשם לא פינה את מושב הנהג אלא הזיזו לאחור, התיישב בסמוך למשענת והזמין את הנערה לשבת בין רגליו ולנהוג. הנערה, שחשה מבולבלת מהסיטואציה, נהגה כך כדקה, ואז פנתה לנאשם ואמרה לו שהיא אינה מעוניינת להמשיך לנהוג וחזרה לשבת במושב שליד הנהג. זמן קצר לאחר מכן הסתובב הנאשם אל הנערה, אחז בידה והביט בה. הנערה שאלה את הנאשם מספר שאלות על ילדיו, אך הוא התחמק, וכעבור מספר שניות החל ללטפה בפניה, נישק אותה על שפתיה, תוך שהוא ממשיך ללטף אותה ולגעת בשיערה, בצווארה, בבית החזה שלה ובירכיה. לאחר זמן קצר חדל ממעשיו והסיע אותה חזרה לביתה. כשבע שנים לאחר האירוע הוא נחשף בעקבות תלונה שהגישה אימה של הצעירה למחלקה לחקירות שוטרים, וזאת לאחר שהצעירה אזרה אומץ לספר לאימה על שארע לה. במענה לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו, ובבית המשפט נוהלו הוכחות.
כאמור לעיל, לאחר שמיעת הראיות, הרשיע בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השו’ אביב שרון) את הנאשם, וקבע בין היתר כי: “כשהיא תחת השגחתו ביצע בה את המעשים המיניים עליהם העידה, תוך שהוא עוצם את עיניו ומתעלם במפגיע ובאנוכיות משאלת הסכמתה למעשים”
עו”ד ליאורה נהון וקרן לביא מהמחלקה לחקירות שוטרים: “יש בהכרעת הדין שניתנה עשיית צדק עם הצעירה שחשפה בגילוי לב אמיץ, בחלוף שנים רבות, את הפגיעה המינית שעברה, ועל כך אנו מבקשות לחזק את ידה. מעשים כגון אלו של הנאשם, שנעשים כלפי קטינות וקטינים הינם חמורים, ומשנה חומרה נודעת למעשים כאלו מקום בו הם נעשים בחסות תפקידו של הנאשם כשוטר, תוך ניצול מעמדו, וניצול האמון שנתנו בו הנערה ואימה שישגיח עליה. מח”ש תמשיך לפעול בנחישות בחשיפת עבירות וטיפול בהן, וכן בהשמעת קולם של נפגעים ונפגעות בבית המשפט”
התיק נחקר ע”י צוות תל אביב במחלקה לחקירות שוטרים
