אגם בת השנתיים אושפזה במרכז רפואי מאיר עם כוויות קשות ברגליה וידיה בעקבות גחלים לוהטות שנזרקו על האדמה והושארו במקום הומה ילדים. אימה של אגם מודה לצוותים הרפואיים שטיפלו בביתה במקצועיות ויוצאת במסר חשוב כדי למנוע מקרים דומים
דמיינו בנפשכם שהילד שלכם נופל על האדמה בפארק המיועד למשפחות כשהאדמה היא למעשה גחלים לוהטות. כך קרה לפני מספר שבועות בפארק באזור חורשים לויקטוריה דונייבסקי אשר לא האמינה כי פיקניק יכול להסתיים בצורה כל כך קשה. במהלך בילוי משפחתי מעדה ונפלה בתה בת השנתיים, אגם, על גחלים שמישהו זרק על האדמה, ליד שולחן הפיקניק בו ישבו, וכתוצאה מכך אגם נכוותה באופן קשה ואושפזה במחלקה כירורגית ילדים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית במשך שלושה שבועות.
בפוסט שהפך ויראלי מספרת ויקטוריה: “לקח לי הרבה זמן לכתוב את זה. למצוא את המילים מתוך הכאוס שאנחנו עוברים עכשיו. הרבה חברים ביקשו ממני להעלות פוסט למודעות, כדי למנוע את האסון שקרה לנו לעוד ילדים אחרים. לפני כשבועיים היינו בפיקניק, ילדים מתרוצצים, מבוגרים עושים על האש. סופר כיף. הספקנו להיות שם 20 דקות עד שאגם (שהייתה ממש מאחורי) מעדה ונפלה. ממש בקטנה, נפילה של פעוטות. הצרחות שלה יהדהדו לי בראש לכל החיים.
מה שקרה כנראה הוא שהאנשים שהיו לפנינו ועשו על האש שפכו את תכולת המנגל על האדמה ממש מאחורי ספסל ישיבה. כששמים מעל האפר יד, הכל קר. אבל מבפנים גחלים לוהטות שלא רואים אותן. זה נראה כבוי אבל זה לא. אגם קיבלה כוויות דרגה 2 ודרגה 3. נפגעה בידיים שבלמו את הנפילה, וברגל ימין (שם הפציעה הכי קשה).
טסנו למיון. חשבנו שיחבשו אותה וישלחו אותנו הביתה אבל זה לא נגמר שם. במשך שבועות היינו מאושפזים. אגם עברה ניתוח להשתלת עור ברגל. לא אפרט על התהליך, אבל מצפה לה שיקום לא קצר בכלל. היא גם לא תוכל להיחשף לשמש במשך שנה (שזה החלק שבקטנה), תהיה לה חזרה קשה לגן, היא תצטרך ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. כל הזמן הזה הרגשתי שאני חיה בסיוט, ובכל רגע אני יכולה להתעורר ממנו ולגלות שזה לא באמת קרה. אבל זה קרה. ואני כל כך מקווה שזה לא יקרה לאף אחד אחר לעולם.
כשאתם עושים על האש, תרוקנו את המנגל במקום המיועד לכך, תשפכו מים וגם תכסו בהמוןןןןן חול!!! מים בלבד לא מספיק. וכשאתם מגיעים לעשות על האש תתרחקו מכל גוש אפר כי מי יודע מה יש מתחת. חשוב לי לציין שאנחנו לא מגלגלים את האחריות לאף אחד. זה בכלל לא משנה מי אחראי, מה שחשוב הוא שנשמור על הילדים שלנו.”
לפני מספר ימים אגם שוחררה לביתה. ממש לפני השחרור הביתה פרסמה וויקטוריה פוסט נוסף בו היא מודה לצוותים המטפלים במאיר במילים נרגשות וחמות:
“באותו יום שאגם נכוותה טסנו למיון הכי קרוב שהיה – בבית חולים מאיר. מהרגע שנכנסתי איתה בריצה, נעטפנו על ידי צוות רופאים ואחיות. כל אחד שטיפל באגם עשה זאת בסבלנות עד אין קץ, ברוך והכי חשוב – במקצועיות שאין לתאר.
אושפזנו בכירורגיית ילדים ושם גיליתי צוות אחיות שאפשר רק לחלום עליו. כל כך נעימות, סבלניות, אוהבות ומכילות. כל אחת מהן עושה הכל כדי להנעים את זמנה של אגם במחלקה. מרגש אותי לראות כמה הן משקיעות בכל ילד וילד במחלקה, ובהחלט אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו. אני רואה כמה קשה הן עובדות, ויחד עם זאת הן תמיד יתנו את מלוא תשומת הלב לכל ילד, ויעזרו לו להרגיש קצת יותר טוב.
במקביל אליהן זכינו להיות מטופלים של מיטב הרופאים במחלקת פלסטיקה! מי שמכיר אותי יודע כמה אני קונטרול פריק וקשה לי לסמוך על אנשים שאני לא מכירה. כאן הייתי צריכה להפקיד את בריאותה של הילדה שלי בידיים של מישהו אחר. ולא יכולתי לקבל יותר טוב מד”ר ביאדר בילאל שניתח אותה, ד”ר אריאל ברל, ד”ר אפיר שיר-עז וד”ר דין מאן. הם טיפלו באגם עם מלוא הסבלנות, הרוך, ההכלה והמקצועיות. הם ידעו להרגיע אותנו ההורים ברגעי השבירה שלנו, חיזקו אותנו, ונתנו לנו ביטחון מלא להפקיד את אגם בידיהם.
באמת שאין לי מספיק מילים להודות לכולם על כל מה שהם עושים בשביל אגם (ובשבילנו). אני יודעת כמה העבודה שלהם קשה, וזה מהמם בעיני לראות אותם פוגשים את אגם בכל יום עם חיוך גדול (למרות שאגם לא תמיד מחזירה להם חיוך בחזרה.
התהליך שלנו לא נגמר אבל אני שמחה שהגענו למקום שאני רגועה בו ויודעת שאגם מקבלת את הטיפול הכי טוב שיש ומשתפרת מיום ליום. מגיע להם הכל ומעבר”.
ד”ר ביאדר בלאל, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי מאיר מסביר כי לכוויות עלולות להיות השלכות קשות ביותר: מדובר בפגיעה הגורמת לכאב עצום, המצריך לעיתים הרדמה בעת הטיפול. ההחלמה היא ארוכה ולעיתים מותירה צלקות. במקרים מסויימים נחוצים מספר ניתוחים של השתלות עור על מנת להשיג ריפוי וניתוחים אלו גוררים צלקות גם הם. במידה והילד נכווה שטפו את האזור הנפגע במים זורמים פושרים במשך 20 דקות ופנו בהקדם לבדיקת רופא. במידה והכוויה מכאיבה באופן יוצא דופן או מתפרסת על חלק גדול בגוף יש לפנות באופן מיידי לבית החולים.
טובה משעלי, מנהלת הסיעוד בכירורגית ילדים במרכז הרפואי מאיר משתפת: “התרגשנו לראות את אגם המתוקה משתחררת לביתה לאחר שבועות של אישפוז. כוויה היא בין הפגיעות הכואבות ביותר, ואנו עושים רבות על מנת לצמצם את החרדה והסבל בטיפול בילדים הסובלים מכוויות כגון במתן משככי כאבים לפני החלפת חבישה והסחת הדעת בדרכים שונות בהן בועות סבון, צפייה במדיה ועל ידי ליצן רפואי. זה עושה פלאים, ואז הילד ניחוח ונותן את האפשרות להחליף תחבושות ללא חרדה, בכי וכאב”.
