בתערוכה נרחבת מציגה כרמית וייצמן שתי סדרות מציוריה כשהמכנה המשותף שלהן הוא הדהוד, כתמים וזיכרון.
“הדהודי כתמים”: בסדרה זו מנסה האמנית ובודקת מה קורה אם בתוך או מבעד לדימוי, נשפכו כתמי דיו ולצידם או בתוכם צבעי שמן, ומה התוצאה המפתיעה הנוצרת מהמיזוג של השמן והמים הסותרים כביכול אלו את אלו. הדמות המבצבצת במארג הכתמים היא הד דמות אביה
בחלק זה של התערוכה מוצג פסל ברזל שחלקיו שהולחמו בצורה אינטואיטיבית יוצרים דיאלוג עם הכתמים והדמויות המבצבצות מתוך ציוריה הסמוכים.
כך גם בסדרה “הדהודי קוצים” המצוירת באקריליק וצבעי תעשייה. בה מריחות הצבע מדמות הדהוד של קוץ שהולך ונמוג בתוך ענני שכבות הצבע, המריחות והנזילות העוטפות אותו, ומביאות את תוצאת הדימוי המבוקש (במקרה זה הקוץ).
הד של שתי עבודות קוצים נוספות המוצגות בקרית ספיר על מצע של מגשי עץ מחוספסים, יוצרות דיאלוג בין האולמות ובין הסדרות. אוצרת: אביה ממון
