מאת: ישראל הרצל
מאז עליית האינטרנט כטכנולוגיה זמינה בשנות ה–90, הפכה היצירתיות לאידיאל החינוכי הדומיננטי של תקופתנו. מאחורי האידיאולוגיה של החינוך ליצירתיות עומדת הנחה פשוטה: בעידן שבו אינספור מאגרי מידע זמינים לנו בלחיצת כפתור, אין עוד סיבה לצבור ידע ולשנן שמות, תאריכים וכללים. מעמסת הזיכרון הועברה לשרתים של חברות הטכנולוגיה. מה שצריך לפתח, לעומת זאת, הוא יכולת אנושית אחרת: היכולת לחבר כמה פרטים ולעשות מהם רעיון חדש — מדעי, אמנותי או עסקי. אידיאולוגיית היצירתיות מתאימה גם למבנה של עולם האמנות בעידן הניאו־ליברלי, שתובע גמישות ודינמיות מרבית. אנחנו לא נמדדים כבר לפי הידע שיש לנו, אלא לפי הפוטנציאל שלנו ליצור דברים בעתיד. כך הפכה היצירתיות למצרך המבוקש ביותר בשוק האמנות.
בקרב חוקרי האמנות העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת האמנות. בשנים האחרונות, כך מספרים לנו חוקרי האמנות, השתנו פני הדברים. שוק האמנות אינו זקוק עוד לאמנים אחידים, צייתנים וקונפורמים. תחת זאת יזדקקו בעתיד, לאמנים יצירתיים, רבי דמיון ומחוננים בחשיבה ביקורתית. בגלל השתכללות המכונות, רוב האמנים והעובדים אינם מייצרים דברים פיזיים, אלא רעיונות — ומכך נגזר שאמן טוב הוא אמן שמייצר הרבה רעיונות בעלי ערך. “יצירתיות”, היא תהליך של יצירת רעיונות חדשים, מקוריים ובעלי ערך”. מסקנה: אנו זקוקים לאמנים יצירתיים, ומכאן שעל מערכת האמנות לייצר בוגרים יצירתיים.
המחסור באמנים מקוריים נובע מפער גדול בין מה שלומדים בבית הספר לאמנות לבין המיומנויות שנדרשות בעידן הנוכחי, היום האמן צריך להיות מסוגל להתמודד גם עם בעיות מורכבות ולתת להן פתרונות חדשים ויצירתיים.
צריך להבין שהעולם השתנה. כיום כבר לא מספיקה תעודת ב”בצלאל” או “המדרשה”. נדרש שינוי עמוק בתוכנית הלימודים באמנות, כדי שתהיה רלוונטית, מעניינת ומסקרנת עבור תלמידי האמנות, שתקנה להם מיומנויות ותחבר את בית הספר לעולם שמחכה בחוץ.
עמדה זו מופיעה במאמרים אקדמיים בתחום האמנות וגם בכתבות בתקשורת — בכל מקום מככבת מילת הבאזז “יצירתיות” לצד מילים־אחיות כגון “דמיון”, “סקרנות”, “ביקורתיות” ו”גמישות מחשבתית”. האפקט שנוצר הוא כתבות בשבח טיפוח הגיוון והיצירתיות במערכת האמנות.
יצירתיות, היא התהליך או היכולת לייצר רעיונות רבים, מקוריים ובעלי ערך. היא מזוהה עם:
הנעה פנימית, להבדיל מהנעה חיצונית —האמן עושה את מה שמעניין אותו ולא את מה שמעניין אחרים, ועושה זאת מתוך סקרנות ועניין, ולא כדי למכור.
יזמות, אחריות חברתית ואקטיביזם פוליטי — להבדיל מהסתפקות במציאות כפי שהיא.
אינדיבידואליזם וחשיבה ביקורתית — להבדיל מקונפורמיות, עדריות וצייתנות.
עצות מעשיות כיצד להגביר את היצירתיות
תמיד תהיתי מאיפה מגיעה היצירתיות.
לשם פתרון התעלומה החלטתי לפני עשר שנים לנתח את התהליך האמנותי שלי.
כשהתחלתי בניתוח שלי, מכונות הציור והרובוטים היו מסוגלים לצייר רק את הציורים הפשוטים ביותר, כמו חיבור נקודות וציור לפי מספרים. לעומת זאת כיום העולם הצליח בשילוב בינה מלאכותית (AI) בתהליך היצירה – המחשבים, מכונות הציור והרובוטים שנבנו בשנים האחרונות התקדמו מאוד. שימוש בטכנולוגיות של אלגוריתמים יצירתיים, למידה עמוקה (DEEP LEARNING) ויצירתיות חישובית מאפשרים קבלת החלטות אסתטיות עצמאיות.
בואו נחשוב על ההגדרה של “יצירתיות”. ישנן מספר הגדרות כפי שהראיתי בתחילת הכתבה, ואני משנה מעט את ההגדרה הקודמת להגדרה: “היצירתיות באה לידי ביטוי כמעשה שעשה אמן באופן שהקהל לא ראה בעבר או שלא שמע עליו במקום אחר”.
המעשה לא צריך להיות חדש בעולם, הוא רק צריך להיות חדש לקהל שלך. היצירתיות היא “הדרך השונה”. אדם יצירתי הוא מישהו שעושה אמנות שהקהל לא ראה בעבר בקביעות.
אמן שמעתיק את עבודותיהם של ה”מאסטרים” מעורב באומנויות היצירה, אך אינו יצירתי כהגדרת “הדרך השונה”. ואילו אמן שמגיע עם יצירות מקוריות הוא בהחלט יצירתי. מה שמניע אותו להיות יצירתי הוא הצורך להיות שונה, להתבלט מהקהל. שוכן בתוכו הדחף למצוא “דרך אחרת”.
עכשיו לשאלה הקשה כיצד להיות יצירתי? איך נוכל לראות דרכים חדשות לעשות דברים? ישנם ספרים רבים המתיימרים להציע דרכים שונות ליצירתיות.
מהניתוח שעשיתי את התהליך האמנותי שלי, זיהיתי מספר תובנות ועצות:
- למד כיצד לזהות בעיות כהזדמנויות. אם אתה רוצה להרשים מישהו עם הפתרון היצירתי שלך, הפתרון צריך להיות חשוב לו. הפער בין התוצאה הרצויה למצב הנוכחי הוא מרחב היצירתיות שלך.
- קרא וחקור תחומים אחרים. כאמור בהגדרה, אינך צריך להמציא משהו חדש לחלוטין כדי להיות יצירתי. התבונן מה אנשים עושים בתחומים אחרים ובדוק כיצד אתה יכול להכניס וליישם את הרעיון לתחום שלך או לקהילה שלך.
אוכל הוא דוגמא טובה. כאשר השפים היפנים נחשפו לטכניקות הבישול המערביות, חלק מהשפים העלו את הרעיון של אוכל פיוז’ן – שילוב יצירתי של טכניקות הבישול היפניות והמערביות. זו דוגמא להפריה הדדית בין קהילות העוסקות באותו תחום.
- תרגיש טוב בתהליך החיפוש למצוא “דרך אחרת”. כבני אדם אנו מונעים לעשות דברים שגורמים לנו להרגיש טוב. בין אם זה סיפוק מידי או סיפוק שיגיע מאוחר יותר. אם אתה רוצה להיות טוב ביצירתיות – למצוא את “הדרך השונה”, עצב את הסביבה שלך כדי לעזור לך להרגיש טוב כשאתה מביע יצירתיות. הקדש זמן לחברים שמעניקים לך את האישור. הצטרף לקבוצת עניין עם אנשים שיכולים להעריך את רעיונותיך היצירתיים. תן לעצמך טפיחה על הגב כשאתה עושה משהו יצירתי.
