הפרשה נפתחת בפסוק:״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק”.
יש לשים לב, כי לאורך כל ספר דברים כי משה מדבר באופן ישיר. והפרשה אינה נפתחת בדברי השם אל משה. ההסבר לכך כי מדובר בנאום רצוף וסדור של משה, אשר קיבל עליו אחריות מנהיגותית שלא להשאיר אף פרט של מצווה כפי שקיבל בסיני, לפני שבני ישראל נכנסים לארץ ומשה לא זוכה להיכנס.
בפרשה מובאים חוקים ומצוות, אותם מקבלים בני ישראל, אשר ידריכו את חייהם בארץ. בין החוקים והמצוות שמקבלים: מינוי שופטים הממונים על החוק ופסיקתו, ולצידם שוטרים – הממונים על שמירת החוק, שני אלה נחוצים על מנת להבטיח שישרור צדק בעם.
כמו כן, כשבני ישראל יגיעו אל הארץ, עליהם להמליך על עצמם מלך, על המלך להיות מתוכם ולא מישהו זר.כמו כן, עליו להיות אדם צנוע, ש”לא ירבה סוסים”. כלומר, שלא יהיה לו רכוש רב, שיסנוור את עיניו וישפיע על תפקודו לרעה.
הפרשה דנה גם במעמדו ובתפקידו של הנביא; רק השם יקבע מי הוא נביא וישים בפיו דברים. אדם אשר לא בחר בו ה’ ולא שם דברים בפיו ובכל זאת מחליט לדבר בשם ה’, הוא מכשף ואין להקשיב לו.
כמו כן,הנחיה להקים ערי מקלט לאדם שהרג אדם אחר בלי כוונה. כמו כן, מוזכרים כללים החלים בעת יציאה למלחמה, כמו האפשרות שיש לאנשים מסוימים לחזור לביתם ולא להלחם. למשל מי שבנה בית וטרם הספיק לחנוך אותו. מי שנטע כרם וטרם הספיק לבצור ממנו את ראשית הפרי. אנשים אלו משוחררים ממלחמות (רק מלחמות רשות.. מלחמת מצווה לא משוחררים, חובה לצאת. ועוד נדון על כך בפרשה הבאה).
בפרשה מובא גם טקס מיוחד, אותו מקיימים במקרה בו מוצאים אדם שנהרג/נרצח אך לא ידוע
על-ידי מי. הטקס המוכר לנו היום בשם ״עגלה ערופה״. אבל זהו לא טקס. מסביר לנו הרמב״ם, זוהי אחת המצוות שמלמדות את גודל האחריות הציבורית לחיי אדם:״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה’ אֱלוֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל”. כלומר מוטלת על כלל הציבור ומנהיגיו האחריות להסיר סכנות מבני אדם. וכשלא הצליחו למנוע שפיכות דמים, יש לערוך חשבון נפש פומבי. ועל כן גדולי הדור יוצאים לבדוק מה אירע ואיזו עיר קרובה אל החלל, שעליה מוטלת אחריות עקיפה לאירוע הרצח שהתרחש בסביבתה. על ידי ההתעסקות הפומבית ברצח החלל, הקהל כולו יפנים את חומרתו הנוראה של הרצח. יתכן שעל ידי כך גם יימצא לבסוף האדם שיחשוף את הרוצח ויוכלו להענישו. ובו בזמן מבקשים את סליחתו של הקב״ה, ע״י עריפת ראש העגלה ווידוי ישיר:
״ידינו לא שפכו את הדם הזה…״
על הפסוק ״שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך״אומר רבי לוי יצחק מברדיצ’וב זצ״ל: שאתה בעצמך תתקן ותכין המשפט של מעלה על ידי ‘שעריך’, והוא השערים שלך שאתה עושה ומעורר במעשיך. ״ושפטו את העם משפט צדק״. רצה לומר כל איש ילמד את עצמו להתנהג, ללמד זכות על ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, ללמד צדקה וזכות על ישראל. ואז האדם מעורר את השער של מעלה, ועל ידי זה יוצא בדין וזכאי במשפט של מעלה, כפי שמובא במסכת סוטה (דף ח ע״ב) ״במידה שאדם מודד מודדין לו״
ובימי הרחמים והסליחות, כל אחד מאיתנו רוצה את הזכות של להיות בכף הזכות.
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
