האור מסמל בתערוכתה של אדית, את השאיפה לרוחניות ועולם טוב יותר, ומתבטא בנופיה הפנימיים. אנחנו מוזמנים לטייל עמה, תוך חיפוש אחר האור, בסדרה החדשה של ציוריה.
אדית מתמודדת עם האתגר הרוחני המפעם באדם ומלווה את ישויותיה השקופות למחצה, חסרות הזהות והפנים, בשביל המוביל מהגשמי הסמיך והכבד שבתחתית התמונה, אל המישורים המזוככים, אל השמיים המוארים התכולים והשקופים, זרועי הציפורים, הסמלים את הרוחני והנעלה.
היא שואבת השראה מן הלוגוסופיה, תפיסה אשר שמה דגש על עולמו הפנימי של האדם. שם הוא יוכל להתחבר אל המימד הרוחני של קיומו הודות לתהליך לשיפור מודע לאורך החיים.
המוטיב הזה מהווה את הבסיס למחקר האמנותי, לבחירות האסתטיות שלה, כמו גם הצורות, הצבעים והקומפוזיציות. עבודותיה מבטאות את הניסיונות החוזרים ונשנים של שחרור מהחומרי. היעד הוא להתעלות אל עבר האור שבהכרה ואל העוצמה השלווה של מימדנו הרוחני.
“קרן אור בודדה יכולה להניס צללים רבים” אפרנציסקוס מאסיזי.
כל ציור מהווה עולם שאת מלאותו אנו מגלים אט אט, ככל שעולה בתודעתנו הכמיהה לחדור לפשר קיומנו. הישויות המופיעות בציוריה הן אמצעי בו משתמשת האמנית להביע את רעיונותיה המושפעים מן הלוגוסופיה. אלו הן ישויות השייכות לעבר ובאותה מידה נוכחות עמנו בהווה ונוסקות באווריריות אל עתיד מאיר יותר.
הציורים מאופיינים באור הבוקע מתוכם, והתאורה בגלריה מעצימה תחושה זו.
הטכניקה בה בחרה האמנית לצייר היא שמן על בד או נייר.
משיכות המכחול בתחתית הציור מותירות צבע סמיך ורב, כסימבול לגשמיות והארציות בחלק זה של הציור, ואשר נהיה דליל יותר ככל שמשיכות המכחול מטפסות אל חלקו העליון, המואר, השמימי, הרוחני ומתרחקות מעולם הצללים שלמטה. אוצרת: אביה ממון
