מאת: ישראל הרצל
אפתח באחד מהציטוטים שאני אוהב, וגם אני מזדהה עם תוכנו, -“העניין היחיד של האמן הוא ליצור איזה סוג של שלמות במונחים שלו ולא של אף אחד אחר” – ג’. ד. סלינג’ר, מתוך הספר “פראני וזואי”.
“מניפסט הציור הדיגיטלי” מנסה להגדיר מהי אמנות דיגיטלית וציור בעזרת מחשב מקוריים, ולזרז את שיוכם כזרם נוסף בציור שמתפתח במהירות, וקבלת לגיטימציה להשתלב באמנות הציור בישראל כולל הצגתם במוזיאונים וגלריות מובילים,
אגודת הציירים באמצעות מחשב תוקם כדי לשים תו הכשר לציור בעזרת מחשב איכותי אשר אינו נעשה מטעמים מסחריים, ויהיה ציור מאתגר, מקורי וחדשני.
“מניפסט הציור הדיגיטלי” הוא מסמך המצהיר את תפיסת עולמם של חברי קבוצות “עשרה אמנים דיגיטליים” ו”קשת אמני כפר סבא” לגבי המהפכה שעברה על הציור, והמהפכה שצריכה לעבור עליו בעתיד. לפי תפיסה זאת אנו נמצאים כיום בפתח הדור השישי של הציור הדיגיטלי, שעדיין לא זכה לתפוס מקום מכובד באמנות הישראלית כראוי לו.
המניפסט מתחלק לשני חלקים וכולל את הפרקים הבאים:
חלק א’
– מהם אומנות וציור דיגיטליים
– אומנות הציור בארץ זקוקה לרפורמה חדשה
– אז מה צריך לעשות?
חלק ב’
– המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור
– שישה דורות בציור הדיגיטלי
מהם אומנות וציור דיגיטליים
טולסטוי הגדיר את “פעילותה של האומנות כמתבססת על העובדה שאדם, המקבל דרך חוש השמיעה שלו או רואה את הבעת הרגש של אדם אחר, מסוגל לחוות את הרגש שהזיז את האיש שהביע זאת. כל יצירת אומנות גורמת לקולט/צופה להיכנס למערכת יחסים מסוימת, עם מי שהפיק, או ייצר, את האומנות, ועם כל אלה, הוא מקבל את אותו הרושם האומנותי”.
מהי האומנות הדיגטלית?
אומנות דיגיטלית היא מונח כללי עבור מגוון רחב של יצירות ושיטות אומנותיות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית כחלק מהותי של הכנת היצירה או בתהליך הצגתה. אומנות דיגיטלית היא לא עניין חדש, וכבר מאמצע המאה ה?20 אפשר היה למצוא עבודות אומנות שנוצרו באמצעות מחשבים או התכתבו עם רעיונות טכנולוגיים. אך בשנים האחרונות נראה שהאומנות הדיגיטלית הופכת לחזית של שבירת גבולות ומוסכמות. הסיבות לכך הן הנגישות הגדלה של כלים טכנולוגיים שיכולים לשמש בסיס ליצירה, והמקום המתעצם שהטכנולוגיה והרשת תופסות במרחב התרבותי. התוצאה היא מספר גדול של עבודות שעושות שימוש בטכנולוגיה כדי להציג אמירה על המפגש בין עולם האומנות, החדשנות הטכנולוגית וחיי היומיום.
ההגדרה בויקיפדיה של אומנות דיגיטלית
– אומנות דיגיטלית או אומנות ממוחשבת, היא אומנות בה היוצר משתמש בעזרים דיגיטליים כגון מחשב או מצלמה דיגיטלית ליצירה. ישנם סוגים רבים של אומנות דיגיטלית כגון אומנות פרקטלית, איור ממוחשב, צילום דיגיטלי ומידול בתלת-ממד.
אומנות היא מה שהאמן מייחס כאומנות. אמן הוא כל מי שבחר בזהות עצמית כאמן. כל אחד יכול לעשות אומנות. למרות זאת, יותר ויותר אני מאמין כי יצירות האומנות המעניינות ביותר הן למעשה אלה שאינן מכריזות על עצמן כאומנות.
כדי ליצור אומנות טובה חייבים להעלות את הרעיון, להסביר את היצירה, ולתת את הקשר ביחס לעבר ולהווה. אומנות עכשווית דיגיטלית מונעת על ידי מושגים – ולא רק איך היא מתבצעת טכנית, יש חשיבות מיוחדת איך היא נתפסת בעיני המתבונן.
בשבילי, האומנות היא כל דבר שיש לו את היכולת לשנות כל יום את ניסיון החיים הרגילים, ובכך משנה את תפיסת המציאות שלך. לדעתי התשובה ממש פשוטה.
מהו ציור דיגיטלי?
ציור דיגיטלי הינו ציור בעזרת מחשב ומהווה רק אחד מסוגי האומנות הדיגיטלית. או אם נרחיב – יצירות אומנות נחשבות ציור דיגיטלי כאשר נוצרו באופן דומה לציורים שאינם דיגיטליים, אבל בתוכנה ובאמצעות פלטפורמת מחשב דיגיטלית. את התמונה מדפיסים על בד קנבס במדפסת מיוחדת או על חומרים אחרים, והתוצאה דומה לציור קונבנציונלי.
ציור דיגיטלי החל בשנות ה-60 של המאה העשרים, ולכן היה בין היצירות הראשונות שנוצרו באומנות הדיגיטלית.
אומנות הציור בארץ זקוקה לרפורמה חדשה
“ההשקפה הניאו-קלאסית ששולטת באופן גורף על ההוראה, מחקר, והציור עצמו, ואינה מאפשרת דיון ציבורי על הדרך – היא המונופול הקיים היום בציור בארץ”.
“צורות מודרניות אחרות של אומנות הציור כמו הציור הדיגיטלי, שיכולות לספק תובנות ערכיות חדשות הן שוליות בארץ, וכמעט שלא מוצגות במוזיאונים המרכזיים. לא שצורה אחת טובה יותר מאשר אחרת, אבל הרעיון הינו כי התקדמות אומנותית קדימה תיווצר רק על ידי וויכוח. באומנות בארץ כיום, הוויכוח הזה איננו וחבל”.
ואם נלמד מההיסטוריה האומנותית בישראל, רחל שביט-בנטואיץ ציירת ורשמת ישראלית, ממייסדי “קבוצת אקלים” שאמניה דגלו בציור הנוף הישראלי, מסבירה את אי התקבלות “קבוצת אקלים” ושלה בשנות ה-70 ע”י הממסד האומנותי בארץ: “רפי לביא שולט זה כוח, הוא בונה את עצמו על סמך העובדה שהוא מבטל את כל מה שסביבו”.
היא מוסיפה תיאור של שדה האומנות בתקופת זריצקי “קליקות, חבורות כוחניות, ומשטרי טעם אקסלוסיביים, דיכאו אמנים שחרגו מהאופנה עד עפר, ולא קיבלו אותם אפילו לאגודת הציירים”.
בעולם היו בעבר הוגים שתבעו שינוי מעמיק באומנות. וולטר בנימין, פול ואלרי (Valery), חשים עקיב (Akib), מוחמד איקבל (Iqbal), ופרופסור ציון אביטל פעלו לשנוי כבר בעבר. לדוגמה וולטר בנימין ופול וולרי התנבאו עוד במחצית המאה הקודמת כי שילובם של השינויים הטכנולוגיים בהליך היצירה האומנותית יגרום לשינוי מושג האומנות עצמו. לעומתם פרופסור ציון אביטל מבקר תפיסות באסתטיקה של המאה העשרים, שלדעתו רק מתימרות להרחיב את מושג האומנות; אולם בפועל הן משרתות רק את הממסד של האומנות המודרנית, על ידי כך שהן מתאימות את הגדרת האומנות למה שרצוי לממסד הזה. האוצרת כריסטיאנה פול, מסבירה כי אף על פי שאנחנו חיים ונושמים דיגיטל, עולם האומנות עוד לא ממש הכניס את התחום לתוך המערכת שלו, בעיקר בגלל חוסר הבנה של השפה האסתטית של הז’אנר.
בישראל המצב אף חמור מכך – מעטים האוצרים שמתמחים במדיום וגם במוזיאונים אין מחלקות בתחום, אפילו לא בתחומים נושקים כמו ניו מדיה. “אחד האתגרים באוצרות של אומנות דיגיטלית היא שאנחנו נדרשים להציג הייטק בתקציב ובשכר של אמן”, אומר ליאור זלמנסון, חוקר תרבות דיגיטלית. “כדי להקים תערוכה שתחזיק מעמד ותתפקד, צריך אנשי מקצוע ותחזוקה ששכרם גבוה מאוד ביחס למה שמקובל בעולם האומנות. דווקא האגף הכי מתקדם בכל מוזיאון בארץ הוא אגף הילדים והנוער, מפני ששם עבודות אינטראקטיביות נחשבות רצויות ולא רק מקור לכאבי ראש”. פול מוסיפה: “האתגרים של האומנות הדיגיטלית הם ראשית להבין את השפה האסתטית של העבודות ולהסיר את המכשולים הפרקטיים שעומדים בפני הצגת העבודות בחלל המוזיאלי. כשתדרכנו את מדריכי המוזיאון לקראת התערוכה החדשה בוויטני, השאלות שלהם הדהימו אותי. למשל במקרה של קייסי ריאס שפיתח תוכנת ג’אווה שמציירת בזמן אמת, הם לא הבינו על מה הם מסתכלים, הם לא הצליחו להבין שזו עבודה חיה”. בניגוד לתחום הספר הדיגיטלי שנקלט יפה בארץ ויש מבחר של הוצאות דיגיטליות ואני מכיר שמונה חנויות ספרים דיגיטליות ברשת, יעברו עוד מספר שנים עד שתחום הציור הדיגיטלי יתקבל כלגיטימי בישראל.
אז מה צריך לעשות?
רק הרפורמה של קבלת הציור הדיגיטלי והקשבה לקהל הרחב על ידי הממסד האומנותי, תצליח לחולל תנועת שינוי בת-קיימא לטווח ארוך ובהיקף נרחב. יש לחדש בארץ את הוויכוח האומנותי. גישה פלורליסטית תביא בחשבון את המורכבות של הקהל, את התקדמות הטכנולוגיה בעולם, את המגמות החדשות באומנות שהתפתחו בעקבות הטכנולוגיה ופרמטרים נוספים.
לכבד תחומים (דסיפלינות) אחרים בציור כמו הציור הדיגיטלי, ולהקשיב לא רק לשוחרי האומנות אלא גם לקהל הרחב. אם רוצים להרחיב אל קהל שוחרי האומנות בעתיד, מוצדק יהיה לנסות ולעצב את האומנות בשפה המובנת להם. אחד המדיומים הנכונים לצייר באמצעותו לעת הזאת הוא אפוא המחשב, לא בהכרח כמדיום יחיד, אך ודאי כמדיום לגיטימי. בעולם ציור דיגיטלי התקבל ע”י הממסד האומנותי כשווה לכל מדיה אחרת אך בארץ התהליך הינו רק בתחילתו.
