אביבה סונסינו היגרה עם משפחתה מפולין לארץ ב-1957 ומספרת בציוריה את מסע חייה. 

זיכרונותיה המצוירים הראשונים, הם מביתה בפולין ושם מתחיל מסעה. בהשראת התרבות הפולנית המקומית מעטרת אביבה חלק ממסגרות הציורים שלה בדימויי תחרה בסגנון פולני. בעבודות האחרות ובהמשך למסעה באניית עולים ולקליטתה בארץ, מספרת האמנית את סיפור המדינה שלנו עם ציוני דרך מרכזיים, אתרים שרובנו מכירים, המתובלים בחן הראוי לשבח, וציורים מבית ילדותה בשכונת רמת יוסף בבת ים בה גדלה ובגרה.

סיפורה האישי כילדה שרוב חייה עברו בבת ים, וילדותה השמחה והמאושרת באים לידי ביטוי ו”מצוטטים” בחלק גדול של הציורים

בין המראות המתארים את סיפור המדינה שלנו, ניתן לראות את ככר דיזנגוף ומזרקת אגם ששכנה בה, ככר הבימה בתל אביב, שכונת רמת יוסף שבבת ים, נהלל, ועוד ועוד. ציוריה מקפיאים לרגע מראות של מקומות מרכזיים ומאפשרים לנו להיזכר גם באלו שכבר אינם. 

ציוריה ססגוניים, צבעוניים מאד, מלאי שמחת חיים ומצוירים בסגנון הייחודי רק לה. האופי נאיבי עם תוספת מקורית משלה. האמנית ממשיכה ומצירת על המסגרות סביב הציור, ובהן מצויים האלמנטים הרלוונטיים לנושא המצויר. המשך הציור על המסגרת, תורם ומעשיר את הנושא אותו בחרה לצייר.

חלק ניכר מהציורים הינו בסגנון מעגלי כמופיע בציור הילדים המחזיקים ידיים או במעגלי הבתים המצוירים, וחלקם האחר מצויר בסגנון פרונטאלי. 

אין ההחלטה אם יהיה הציור פרונטאלי או בצורה מעגלית משפיעה על אופי הציור, והוא עדיין משדר נאיביות, תמימות ואושר. אביה ממון – אוצרת