פתיחה חגיגית לתערוכת ציוריה של סמדר בונן

14:19
04/10/2021

התבוננויות / סמדר בונן

קיר מול קיר, מבט אל מול מבט. ציורים פיגורטיביים, סימבוליסטים, אלגוריים – ילדות, פסיפלורות וקונכיות, ולמולם ציורי נוף הנוגעים במופשט, טבע פשוט. פשוט טבע.

הציורים בתערוכה “התבוננויות” מביאים לידי ביטוי שני מרחבים יצירתיים בעולמה של סמדר בונן, שני מצבים של התבוננות. לעיתים הם ניצבים האחד כנגד השני, מבקשים לדחוק זה את זה, אך יש שהם פורשים את זרועותיהם הארוכות ונכנסים האחד לתוך השני, בדיאלוג של יצירה

התבוננות, במובנה האחד היא עיון, מחשבה חוקרת ומעמיקה, הסתכלות פנימית, אל תוכיותם של הדברים, מנגד התבוננות היא גם תצפית מסודרת בתופעות.

התערוכה מציגה התחבטות יומיומית בשאלה על מקומה של הציירת בשיח האמנותי, בהשתייכותה לערוץ מאוד מסוים של ציור פיגורטיבי. האמנות בדרכה המסתורית, מאפשרת לבטא עמדות, חוויות וביקורת באמצעות השימוש בדימויים. עיקר עניינה של סמדר בונן הוא באופן בו ההיסטוריה העשירה של האמנות, העולם התרבותי מתווה את אופן ההתבוננות של צופה בילדות-נערות-נשים. קירות המוזיאון מלאים בדימויים שלהן. הן קדושות, קרות, מרוחקות, או לחילופין חושניות, פתייניות, קטלניות. סל דימויים זה משמש את סמדר בונן כקרקע לדיון בנשיות, אימהות, ילדות, והתבגרות בשלבים שונים של החיים. היא בוחנת את הנושא מזוויות הסתכלות שונות ומנסה לשפוך אור על האופן בו אותה היסטוריה, אותה תרבות, מעצבת את אופן ההתבוננות של הציירת בעצמה. (אפשרות להוסיף את דברי סימון דה-בובואר: אישה אינה נולדת אישה, היא נעשית אישה).

מנגד, ציורי הנוף הינם תוצר של התבוננות המשאירה בצד את השאלות בנוגע להיסטוריה התרבותית או פוליטיקה של זהות. ציורי הנוף הינם פועל יוצא של התבוננות המתגייסת להוויה של הרגע. עניינה בביטוי התופעות הוויזואליות הספציפיות בשעה מסוימת במקום מסוים. מקום בו ה”אני” נחה לרגע ומתמסרת לעיסוק בצבע, בצורה, במשיכת מכחול.

קיר צנוע בתערוכה זו מוקדש לזכרה של חנה בונן, שמלבד היותה חמות, תמכה, הקשיבה, וכיוונה