הפרשה פותחת בפסוק: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה.

בפרשה הקודמת (מקץ), עצרנו כאשר יוסף הטמין גביע כסף בשק של בנימין, בדרכם חזרה לביתם. עכשיו, במבוכה גדולה ועל פי הדרישה של יוסף, בנימין צריך להישאר! מצבם של האחים חמור ביותר, שכן איך יסבירו ליעקב שבנימין בנה הנותר של רחל נשאר במצרים.

וכאן מתחיל התיאור בדבריו הנחושים של יהודה אל יוסף. יהודה פורט ברגש את כל הסיפור על אחיהם יוסף שהיה בנה של רחל, אשתו האהובה של יעקב, ״שנטרף למוות״ על ידי חיה רעה ואיך אביהם עדיין מתאבל עליו ושבנימין הוא הבן היחיד שנשאר ליעקב מרחל והוא בן זקונים וכי יעקב לא יעמוד באובדן שלו. ועל כן יהודה פונה לליבו של יוסף ואף מפציר ביוסף שייקח אותו לכלא במקומו.
שימו לב באיזו גדלות נראה כאן יהודה, אשר מוכן להקריב את עצמו.

יוסף כבר דומע לנוכח דבריו של יהודה ומבקש מכל יועציו והאנשים שבחדר לצאת ונשאר לבד עם אחיו. יוסף מתוודה ואומר ״אני יוסף אחיכם״ ומוסיף ושואל ״העוד אבי חי?”. הוא מספר את קורותיו מאז שהם מכרו אותו ומציין שאין בליבו עליהם כי מאת השם היה הדבר הזה.
האחים המומים! הם חוששים כי ינקום בהם על העבר. יוסף ממשיך להרגיעם ומבקש כי יביאו את אביהם, הוא מצייד אותם במתנות רבות ואוכל.

יעקב אבינו שומע בשמחה את הבשורה אודות בנו יוסף. הוא ובניו יורדים למצרים, לא לפני שיעקב מגיע לבאר שבע למגורי אביו יצחק ע״ה, על מנת לקבל את ברכת השם לירידה למצרים.
הפרשה מתארת את המפגש המרגש בין יעקב ליוסף לאחר 22 שנה. יוסף רוצה להבדיל את משפחתו מתושבי מצרים, על מנת שימשיכו את דרכי אביהם ודרכי יצחק ואברהם. ומאחר והם רועי צאן, מקבל אישור מפרעה לתת להם את “ארץ גושן” שהיא, ככל הנראה, ארץ פורייה בתוך מצרים ושם לא ידעו עוד רעב. ויכלו לחיות ע״פ אמונתם.

הפרשה מתחילה “וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר …” יהודה הוא האח היחיד שמתעמת בנחישות אל מול המשנה למלך מצרים! מתוך ידיעה ברורה שאפשר לשנות את המציאות גם שעומדים כנגד השליט של המעצמה הגדולה ביותר באותה תקופה. האמת שמנחה את יהודה מאפשרת לו לעמוד איתן בשונה מכל אחיו שלא העזו לדבר מתוך תחושה שלא ניתן לשנות את רוע הגזירה.

רבות ראינו במקורות ובהיסטוריה היהודית כי גזרות קשות ומציאות גם יכולות להשתנות לטובה. הכול תלוי בהשתדלות ובתפילה.
יהי רצון שנדע ללכת עם האמת להכיר את היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים בכל שלב בחיינו, שהכל מתוך ענווה והכרה בברכה הדרושה מהקב”ה

שבת שלום ומבורכת

חזי ברזני