מאת: אירית מרק
ברכות לשי ואדם מכפר סבא, שזכו במקום הראשון, בתחרות מר ישראל
שי מתחרה כל חייו בפיתוח גוף, זוכה מר ישראל מעל 25 פעמים ברציפות, כמות התארים הגדולה בארץ (אם לא בעולם), בפיתוח גוף ואין ספור תחומים נוספים, זכה בשלוש מדליות זהב בתחרות מר אטלס בארה״ב. זכה במקום השני בתחרות מר עולם של IFBB (האיגוד הנחשב והתחרותי ביותר בעולם)
בתחרות של איגוד NABBA לראשונה בהיסטוריה, לאחר ששי זכה בקטגוריית מאסטרס לגילאי 50+ , ואדם בקטגוריית הנוער הטבעי מתחת לגיל 21, אבא ובן עמדו ביחד על הבמה ב”אלוף האלופים”, (כל זוכי הקטגוריות באירוע שמתחרים אחד בשני לתואר הזוכה הגדול של האירוע), לראשונה בארץ ובעולם
כפר סבא שלנו – כל מה שקורה – לחצו כאן
“יושב שעות מול המחשב”
מדובר באבא ובן – בהפרש גילאים של 30 שנה, החולקים במה בפיתוח גוף ומתחרים אחד נגד השני – אחד עם השני.
“הכל התחיל בוויכוחים ללכת לחדר כושר והסתיים בהיסטוריה של פיתוח גוף – והעתיד צופה עוד הרבה אירועים כאלה”, אומר שי.
משם שי המשיך לתחרות נוספת באיגוד MBC שם זכה פעם נוספת בקטגוריית המאסטרס. שי מחזיק את כמות התארים הגדולה ביותר בארץ (מר ישראל מעל 25 פעמים ברציפות ואין ספור תארים נוספים בתחרות)
“התחלתי בתור ילד מחשבים טיפוסי, לא יוצא מהבית יותר מדיי, לא היו לי בעיות חברתיות אבל רוב החברים הקרובים שלי היו במחשב”, מספר אדם, חייל בן 19 “תמיד הייתי אוכל אוכל לא בריא, יושב שעות מול המחשב והתזונה הייתה מבוססת מקולה ופיצה וממתקים,
רצו לרשום אותי לחדר כושר אבל התנגדתי – אימא שלי ביקשה מאבא שלי באופן קבוע ״תיקח אותו אתך לחדר כושר״. תמיד הייתי חשוף לתחום, ליווי את אבא שלי בכל התחרויות שלו –מאחורי הקלעים עזרתי לו בצביעה, בפוזינג, במוזיקה להופעה, בהכנה עצמה, ותמיד הייתי מקבל את אותם הערות מחבריו לתחום ‘אתה הבן של שי? מתי גם אתה נכנס לתחום?’ וזה אף פעם לא עניין אותי, הייתי בשלי”.
“ברגע שהתחלתי לראות תוצאות – התמכרתי”
לקראת החטיבה התחילה תקופה מאוד קשה עבור אדם “אפילו שמאוד נהניתי תמיד היו צוחקים עליי, יורדים עליי, היו גם הרבה מקרי אלימות – זרקו לי את התיק לפח, כל מיני דברים בסגנון. בשיעורי ספורט הייתי מתקשר לאבא שלי בדמעות, שאני תמיד מסיים אחרון בריצות, לא מצליח לבצע את החימום לתרגילים, כולם היו מסיימים לפניי. זה היה המניע הראשון להירשם לחדר כושר, באיזור כיתה ט (לפני בערך 5 שנים), גם כשנרשמתי הייתי מתחמק מאימונים, הולך לישון בשביל לברוח מהאימון, וויכוחים צעקות רק בשביל שאקום מהמחשב ללכת לעשות קצת פעילות גופנית. ברגע שהתחלתי לראות תוצאות – התמכרתי, התחלתי להיות באמת גאה בעצמי, לפתח ביטחון, משם התחלתי להתאהב בתחום, מאוד מהר נכנסתי לתחום התחרותי. בגיל 16 התחריתי בפעם הראשונה ולקחתי את המקום השלישי מתוך 3 מתחרים”
מאז ואז היום התחרה אדם סה”כ 7 פעמים, עונת התחרויות האחרונה הייתה השנה (2021) בחודש אוקטובר, “התכוננתי חמישה חודשים, הכנה שהתחילה מיד אחרי תקופת הקורונה, במקביל לתחילת השירות שלי בצה”ל, ידעתי מה מנע ממני לנצח בתחרויות הקודמות, לא הגעתי “מוכן” , אחוז השומן שלי היה גבוה מדי, לא דייקתי מספיק בתזונה, לא עשיתי אירובי כמו שצריך, לא ידעתי מה אני עושה וכל הציפיות של הסובבים אותי היו בשמיים, כולם ידעו מה אני יכול לעשות והייתי האחד ש ”אם הוא היה מגיע מוכן הוא היה מנצח”.
אדם החל הכנה באופן עצמאי – עם אבא שלו לצידו לייעוץ ועזרה, “גם מבחינת הידע שלי וגם עזרה טכנית של הכנת אוכל – ארגון האוכל לבסיס וכל דבר אחר מסביב. בעונה הזו התחריתי 3 פעמים, בתחרות הראשונה מתוך ה3, באיגוד NABBA (אחד האיגודים הנחשבים בארץ ובעולם) זכיתי במקום הראשון בקטגוריית טבעיים מתחת לגיל 21. בתחרות השלישית התחריתי באיגוד WNBF – איגוד הטבעיים העולמי הרשמי, שם זכיתי במקום השני”.
“זכינו לחלוק אחד עם השני את הבמה, לעשות את הפוזות שתרגלנו ביחד בבית מול הקהל הגדול, חוויה מטורפת”.
