מלכה מורי נולדה בתימן למשפחה שבה 2 הורים ו5 אחים. היום מלכה בת 88 ובעלת משפחה מרובת ילדים. אביה של מלכה היה שוחט ומוהל ואמה הייתה חייטת שהעניקה לה המון אהבה פינוק וטוב. בגיל 12 התייתמה מלכה, אביה נפטר בראש השנה ולאחר חודשיים נפטרה אמה, אחיה הגדול נפטר בגיל 16 ואחותה הקטנה נפטרה בגיל 8 . לאחר מותם של הוריה עברה מלכה לגור עם אחותה שהייתה באותה תקופה בת 30.

עוד על מה שקורה בכפר סבא כאן – לחצו להצטרפות לקבוצה המובילה בעיר – כפר סבא שלנו

באותה תקופה המוסלמים בתימן הכריחו את הילדים היהודיים היתומים להתאסלם. כדי שיכולו הילדים היהודים להמשיך לגדול מבלי להתאסלם ולחיות ללא חשש מהמוסלמים הם התחתנו .לכן בגיל 13 התחתנה מלכה עם קרוב משפחה שלה שהיה באותה תקופה בן 25 וגרוש וביחד הם גרו בבית הוריו. באותו השבוע נפטרה אחותה. לאחר החתונה הבינה מלכה כי היא אוהבת את בעלה ולא התחתנה עמו רק כדי להציל את הדת שלה-היא ,מספרת “היה בעל אוהב ומפנק”. אחותה בת ה-30 נישאה לאחיה של בעלה.

בגיל 15 החלו מלכה, בעלה ,אחותה ומשפחותיהם בעלייה לארץ ישראל. בהתחלה המוסלמים בעזרת ראש העיר עכבו את העלייה של היהודים לארץ ישראל אבל לאחר זמן מה האימם מת והחליף אותו בנו שפרסם רבות כי הוא מאשר ליהודים לעלות לארץ ישראל על ידי הוצאת פליירים ומודעות.
מלכה עלתה בעלייה הגדולה מתימן שנקרה “מרבד הקסמים” בשנת 1949.מלכה ביחד עם משפחתה וכל היהודים שהיו בכפר שלה ברחו באמצע הלילה. הם הלכו ברגל כשבידיהם כסף מזוודות

עם בגדים תכשיטים מזכרות ועוד. במשך ההליכה מתו אנשים רבים ושררה תחושה של פחד.

אחרי חודש הגיעו ל”עדן” ושם נעשו רישומים לעלייה למטוס. בשדה נרשמה כל עלייה. עלייה שהגיעה ראשונה הייתה עולה ראשונה לאווירון לארץ ישראל. המוסלמים אמרו לתימנים שאסור לעלות למטוס עם בגדים יפים , תכשיטים כסף וכו’… וכי עליהם להשאיר את רכושם ב”עדן” ושם יאחסנו את כל הציוד במחסנים ויחזירו להם אותו כאשר יגיעו לארץ ישראל, דבר זה מעולם לא קרה והרכוש לא הוחזר להם.

מלכה לקחה איתה כמזכרת מאביה קופסא שבתוכה הייתה טבעת כסף, סכינים שאיתם היה שוחט אביה פרות וסכין מילה איתו אביה היה עושה ברית מילה. את כל אלו לקחו המוסלמים ממלכה כאשר הגיעה ל”עדן” .

מלכה מספרת שמאחד האנשים נלקחו 4 ספר תורה ב”עדן” וכשגילה כי הם לא יוחזרו לו הוא איבד את שפיותו ולאחר 30 שנה נפטר מדיכאון.
העליה ארצה הייתה לא פשוטה עבור מלכה ומשפחתה אך כאשר הגיעו ארצה הבינו מסע זה השתלם עבורם.

בשנים הראשונות בארץ מלכה ומשפחתה התגוררו באוהלים בפרדסיה. באותו הזמן היה שלג כבד ואוהלים רבים נקרעו. כתוצאה מכך הגיעו חיילים להחליף להם את האוהלים. באותה תקופה האוכל ניתן דרך תשלום באמצעות קופונים אותם קיבלה כל משפחה לפי כמות הנפשות בה. בעת החלוקה עמדה שיירה ארוכה כדי לקבל את האוכל, בקור כבד ששרר באותה תקופה וללא ביגוד מתאים. באזור הזה הייתה תופעה של היעלמות ילדים, בדיעבד נחטפו ילדי הישוב.

לאחר כמה שנים עברה מלכה למעברה בבית שמש שם חיו שנתיים וגם שם התגוררו באוהלים. בבית שמש גודל הבית ניתן לפי גודל המשפחה. בעלה של מלכה עבד במאפייה שבבית שמש. שם התפתח סכסוך בין 2 משפחות שבסופו נשרפה המאפייה. לאחר מכן עברו מלכה ואחותה לגור בכפר סבא.

בגיל 16 החלה מלכה ללמוד אך לאחר חודש נאסר עליה עקב היותה אישה ולכן היא לא רכשה השכלה. באותה שנה נולדה בתה הבכורה אביגיל.
בגיל 30 החלה לעבוד במשק בית ולאחר מכן בספרייה בקריית ספיר, שם עבדה במשך 17 שנים כמגישת קפה ובניקיון עד תקופת הפנסיה שלה. למלכה היו 2 תחביבים: לסרוג ולרקום.
כיום למלכה 7 ילדים מתוכם שלוש בנות וארבעה בנים, 40 נכדים ו-22 נינים. היא חינכה את ילדיה כפי שחונכה על ידי הוריה, שומרי מסורת ודת.

מלכה לא שירתה בצבא אך ילדיה שירתו. בעת שירותם בגלל גינויים שספגו ילדיה מקרב חיילים אחרים בקשר לחוזק אמונתם (חובשי כיפה) המעיטו ילדיה בחבישת הכיפה. מלכה התאכזבה רבות אבל לא רצתה להכריח אותם לחבוש כיפה. מדבריה של מלכה ניתן להבין כי היא מתחרטת על כך שלא התעקשה עם ילדיה בלמידת השפה הערבית כמו שדיברה בתימן.

כאשר בעלה נפטר התמלאה מלכה עצב רב. מה שהכי עוזר לה להתעודד הוא משפחתה המורחבת, אשר אחד מנכדיה מתגורר כיום בביתה והנינה שלה שנמצאת אצלה כל יום מאחרי בית הספר עד השעה ארבע אחר הצהריים. אחותה של מלכה בת 100 ומצבה הבריאותי לא בטוב, הן שכנות ויש לה מטפלת. הקושי העוצמתי ביותר איתו היא מתמודדת הוא האובדן הכבד של הוריה שנפטרו.

מלכה מורי בת 88 גמלאית של העירייה עבדה כאם בית בספריית הילדים העירונית בקריית ספיר, בתה של מלכה אביגיל טביב היא דור 2 בעירייה ונכדתה מעיין חיימסון היא דור 3 בעירייה.

בגיל 12 התייתמה מהוריה, אחיה הגדול נפטר בגיל 16 ואחותה הקטנה נפטרה בגיל 8 לאחר מותם היא עברה לגור עם אחותה,
המדהים הוא שמאז ועד היום הן צמודות…אחותה בת 100 ומלכה מתגוררות מעל הבית שלה.

– איך נולד רעיון הכריות?!

“בתחילת הקורונה סבתא היתה המון לבד עם המטפלת ולא יכלנו לבקר אותה בגלל הסגרים והחשש להדביק אותה. אחותי דנה אפל נכדתה של מלכה שהיתה רגילה לפקוד את ביתה של סבתא כל יום ביומו, לא יכלה להשלים עם הבדידות והריחוק שהקורונה הביאה עמה… והגתה רעיון אדיר שיחמם וימלא את הלב של סבתא.

“היא החלה להביא לסבתא שאריות בדים ומילויים להכנת כריות לנכדים והנינים זה היה מעסיק אותה שעות, נכון להיום את הכריות שסבתא עושה אחותי תורמת לילדים בבית חולים שיבא , בית חולים מאיר, ובית חולים בחדרה.

“סבתא מלכה תמיד היתה אומנית בנשמה בצעירותה היתה זמרת וכל השנים היא תופרת, סורגת, ועושה המון עבודות אומנות… היא היתה הולכת שנים רבות למועדון עציון ועושה שם עבודות מהממות.

היא לימדה אותנו מה זה חיים עם משמעות, האושר הוא פשוט להיות משמעותי”.