גזר דינו של הנאשם יהודה בן חמו יינתן ב-30/3/22 “חשבתי שהמעצר הכי קשה, וכל יום הוא יותר קשה”
חשיפה בלעדית באתר השרון פוסט: גזר דינו של ראש עיריית כפר סבא לשעבר, הנאשם יהודה בן חמו יינתן בעוד כחודשיים ב-30/3/22.
מאת: אירית מרק
השבוע התקיים דיון אחרון – טיעונים לעונש, לפני מתן גזר הדין. בדיון דיברה לראשונה יוכי בן חמו אחותו של הנאשם, עורך דינו ובן חמו עצמו, לפני השופט עמי קובו. השלושה ביקשו להקל בגזר הדין, תוך הצגת מסכת חייו של בן חמו.
בן חמו
יוכי בן חמו תורתי, אחותו של הנאשם “כל ההליך הזה ממש גרם לפירוק מבחינה נפשית של כל המשפחה”
יוכי בן חמו אחותו של הנאשם העידה ראשונה ביום דיוני הטיעונים לעונש :”הפרשה מאז שהתפוצצה, היא תפסה את כל בני המשפחה המומים ובשוק גדול, זה טלטל אותנו ומטלטל את עולמנו גם היום בכל ההיבטים. המעצר הטראומטי, הכותרות בעיתונים, שלא נדבר על אנשים טובי לב שמינפו את זה. כוונתי לדברים שלא היו בכתב האישום, עבירות מין, שוחד, הלבנת הון. מהפן הרכילותי יותר מאשר מהפן המשפטי. אציין שכל ההליך הזה ממש גרם לפירוק מבחינה נפשית של כל המשפחה. כל המטרה שאני עומדת פה בכובע של אחות של יהודה לפנות לבית המשפט, שייתן את הדעת ושלא יקל ראש ב-פגיעה המשמעותית והקריטית שחווה המשפחה, במיוחד ילדיו ואמו שהיא אישה מבוגרת. מדובר ב-3 ילדים, בפרוץ הפרשה היו שני קטינים ובגירה אחת. היום שניים בגירים וקטינה אחת. הבגירים בזמנו גורשו מבית אמם ועברו לגור עם אביהם, הקשר בין הנאשם לבתו הקטנה ששוהה במשמורת משותפת כפי שנקבע בית המשפט לענייני משפחה, ישנו מאבק לא פשוט. הקשר בין הנאשם לילדיו הוא הדוק, הוא כל עולמם. דמות מאוד דומיננטית ומשמעותית בחייהם )בוכה(, ניתוק שלהם גם ממנו, יחריב את עולמם ממש ככה. כי הם עברו, שהם גורשו מבית האם הקרקע נשמטה מתחת לרגליהם, הם עברו לגור עם אביהם ועברו תהליך שיקומי לא פשוט עד למצב את הקרקע הזו, כעת החשש הזה שהם יוותרו לבד, אומנם יש להם משפחה מורחבת, אך בלי אביהם דמות כ”כ משמעותית, החשש הוא מאוד גורלי לגביהם, ילדים מדהימים וטובים שהם מלח הארץ. הפרשה הזאת גרמה כל התקופה מכלי התקשורת ופגעה בכל היבט, בפן הלימודי, התדמיתי, זה גרם להם להסתגר בבית, לא היו יוצאים עם חברים ומצבם הנפשי מאוד התדרדר, הם חוו וחווים זאת עד היום. זה הצריך המון טיפולים פסיכולוגיים ותמיכה. יהודה עם כל מה שהוא עובר, משמש להם משענת לא מבוטלת. כולם חווים איזשהו משבר ושבר גדול. האימא היא אישה פשוטה שכל חייה הייתה תלויה באבא, תלות מוחלטת באבא. אבא נפטר לפני 9 שנים, והיא הייתה אבודה, במובן הפשוט של המילה, ויהודה תפס את מקומו בכל מה שקשור לדאגה, לאחריות, לנווט אותה. היום היא בת 83 ,היא צריכה היום עזרה 7/24 ,בעיקר יהודה עוזר לה היום, וגם הקשר ביניהם הוא קשר קרוב. הוא דמות דומיננטית עבור אמא וכל מה שקשור בטיפול שלה, צרפנו היום עובדת זרה שתעזור, אך מי הדומיננטי בקשר מול אמא זה יהודה. אני יודעת שאני עומדת פה ואמורה לדבר על עצמי ועל הקשר שלי עם יהודה ואני לא רוצה להרחיב ולהישמע מאולץ, אך יש בינינו קשר ואני חושבת שבית המשפט ראה לאורך כל המשפט, לא הפסדתי אפילו 5 דקות מכל דיון, יש בינינו קשר )בוכה( שזר לא יבין, לצערי כל הפרשה הזאת טלטלה גם את עולמי, אבקש שהדברים הקונקרטיים לא יירשמו בפרוטוקול. על יהודה עצמו ועל הנפילה שלו ועל השלכות הפרשה לא ארחיב, דיברו על זה ובית המשפט יודע, מה שחשוב היה לי להביא את קולם של אלו שלא נשמע פה, ילדיו, האחים ואמי שהיא דמות מאוד משמעותית. אבקש שבית המשפט יקח את הדברים בחשבון”.
ב”כ הנאשם, עו”ד אשר אוחיון: “היו אנשים אחרים”
סניגורו של בן חמו “ניצב היום הנאשם כדי לתת את הדין על מעשים מסוימים שביצע במסגרת מילוי תפקידו כראש עיריית כפר סבא. הוא מגיע למעמד הקשה הזה עם מלוא הטנא, הזכויות שהוא רשם לעצמו במשך שנים רבות במשך מילוי תפקידו. באותם התחומים שבהם הוא נכשל, ומכיוון שמשפט של אדם הוא משפט של כפות מאזניים, אנחנו נבקש לדון אותו ביחס גם למעשים החיוביים שעשה באותם התחומים ממש שבהם הוא הורשע. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. נתפס הנאשם במעשים שהם בבחינת עונש חמור בשבילו משום שהם עומדים בניגוד גמור לתפיסת עולמו, כפי שבאה לידי ביטוי שנים רבות ובכל החזיתות האפשריות. מגיע הנאשם היום ונותן את הדין גם כאשר נושא על גבו את מלוא טנא הענישה. שמענו מה קרה בפרוץ הפרשה, לא רק מה קרה לו אישית, מה שקרה לו אישית זה חלק בלתי נפרד ממעשיו שבית המשפט קבע שביצע. מה קרה לילדיו, לילדיו הקטינים, לאמו שהיא חסרת ישע בכל מובן, וגם למעגלים הרחבים יותר כמו אחותו. חמלה זו הייתה דרכו של הנאשם כשהוא ביצע את תפקידו, מתוך החמלה הזו ידע להושיט יד לכל אדם נזקק וידע להרים ראשים רבים כ”כ מעלה באמצעות החמלה הזו, לא רק בתור ראש עיר אלא לפני שהיה ראש עיר. זו הפעם הראשונה שהוא מבקש מהרשות המוסמכת של מדינת ישראל שתנהג גם בו כך. לא אחזור על כל הכרעת הדין כפי שעשתה המאשימה. לכן לא אדגיש דווקא את הנקודות הלא טובות בהכרעת הדין, לא אוכל לשנות את הכרעת הדין לא לטובה ולא לרעה, לכן לא ארחיב מילים בעניין הכרעת הדין. ארצה להעיר כמה עניינים ולהעמיד את הדברים בפרופורציות, ולא להמעיט מחומרתן. באישום הראשון שהוא החמור, זה נכון שאפשר להציג את הדברים כפי שחברתי הציגה אותם וזה גם לגיטימי, אם היה מדובר בלקיחת תווי קנייה מנזקקים, אך ניתן להסתכל על זה קצת אחרת. הרי התלושים האלו כפי שבית המשפט קבע היו יוזמתו של הנאשם, התרומה לנזקקים הייתה הטבה נוספת לנזקקים, ז”א המניעה של הנזקקים מהתלושים עם כל הכיעור שבדבר, לא הייתה סוג של פגיעה כמו סוג של מניעת הטבה נוספת, וכך בית המשפט צריך לראות זאת, אל מול מניעת ההטבה הנוספת הזו, צריך לזכור שהנאשם בחלק הארי של סכומי התווים, שהוא למעלה מ350,000 ,₪ וכן פעל באופן שהיו הטבות רבות לנזקקים ודאג גם להטבה זו. אני חושב שזה לא יהיה נכון לומר שהנאשם תכנן את מהלך הדברים. ראינו שהייתה התפתחות עם הזמן, ולפעמים הלב נעשה גס כשיש תלושים שמסתובבים ליד הידיים, מבלי שהיה תכנון מראש לכך. זה היה כישלון אנושי שהרבה פעמים של מי שקרוב לצלחת ואין לו מספיק כוח יכול להיכשל בו, אסור שייכשל בו, אך לא צריך להתייחס לזה כאילו שהיה תכנון מראש. מפנה לעובדה נוספת בעניין זה, וידל העיד פה שהמעבר בינו לבין ברזני, לא לווה בהמשכיות של המהלך והייתה פעם אחת שלא חולקו תלושים, והחלוקה אח”כ הייתה מיוזמתו של וידל, זה לא כפי שאמרה חברתי שהיה משהו רצוי שהנאשם סבר שיוכל לעשות פה משהו, היה פה כישלון אישי שאסור היה לו לקרות, אבל זה מעיד על כך שכולנו בני אדם ונבקש לראות את כל הטוב הרב, שבאופן יוצא מהכלל, יצא מעורו במשך כל חייו לסייע לנזקקים. הוא בא ממקום כזה. ראה את ייעודו בחיים בלסייע לאנשים, והצליח עם כ”כ הרבה אנשים, הוא היום בא ומבקש מבית המשפט, הוא נכשל באותם תחומים שהוא עמל בהם, הוא היה ראש עירייה מצטיין, נבקש להתייחס למה שעשה כתוספת לאותה מחויבות שלו.
“נבקש לקחת בחשבון את העובדה שהיחיד שנותן את הדין למרות שהוא לא היחיד שנהנה. בית המשפט קבע שהוא עמד בראש הפירמידה, בוודאי שאחריותו גדולה יותר משל האחרים, אך היו אנשים אחרים, שבוודאי לפי תפיסתם, ראו פסול במעשה ונהנו ממנו, זה לא נעשה כ”כ במחשכים, הדברים נעשו לעיניי כל, גם אם היה הדבר בראש ובראשונה אצל הנאשם, בוודאי שלא פסח על האחרים, והוא בכל זאת שנותן את הדין, מעצם הפגיעה העצומה במעמדו. יש לקחת את הנסיבה הזו בחשבון, אגיש בהמשך פסקי דין בעניין עבירות דומות, שאפשר ללמוד מהם את העקרונות שדיברתי עליהם. זה לגבי האישום הראשון. לגבי אישום 2 ,אנחנו מסכימים עם המאשימה שאישום 1 ו-2 הם אירוע אחד. מפנה את בית המשפט שגם באישום 1 ההרשעה של בית המשפט לא הייתה על כל הסכום שביקשה התביעה, ומבחינה זו ניהול המשפט תרם לבירור הפרופורציות של האישום. אישום 2 ,אני לא חושב שהנאשם העלה על דעתו שהוא צריך לדווח למס הכנסה ולא דיווח במודע. אני חושב שהכל הישר אומר שהוא לא העלה על דעתו, בית המשפט קבע שמבחינה משפטית הוא היה צריך לדווח, אך זה לא אומר שמראש הוא התכוון לעשות תרגיל כדי לא לדווח, הדברים נעשו בצורה כפי שבית המשפט יודע, אני לא רואה סיבה להחמיר באישום זה יותר מאשר העונשים שנקבעו בפסיקה שהפנתה אליה חברתי. אני חושב שעיקרי החומרה היא נטילת התלושים שביהמ”ש קבע, ואני לא חושב שיש להוסיף על חומרה זו את החומרה של עבירת המס.
בן חמו
“לגבי אישום 3 ,בית המשפט קבע שההתערבות בענייניו של כחלון הייתה כדי לזרז את הטיפול בענייניו, ולא מעבר. העובדה שכחלון לא זכה ליחס מועדף, בוודאי גם תולדה של מה שהביא לכל הכפופים לנאשם שפעלו לפי בקשתו בענייניו של כחלון מהנאשם עצמו, זה היה ברור לכולם, שבאות לנאשם טענות מכחלון שהוא מקופח, והוא ביקש שיטפלו בענייניו. מתוך הראיות וגם כמסקנה הגיונית והעובדה שאף אחד לא הטיב עם כחלון מעבר, אלא עצם הטיפול, בית המשפט היה חשוף לכך שכחלון היה מתקשר ואומר שהוא מופלה לרעה, ובנסיבות אלה, הנאשם היה צריך לעמוד ולומר אני מצטער עם כל הכבוד לקיפוח שאתה חש, אתה צריך לטפל בזה באמצעים שלך ובלעדיי. אך כאשר כל הכוונה להניח את הדברים של כחלון בפני מי שמוסמך לקבל החלטה, כדי שרק יקבלו החלטה לכאן או לכאן, הכישלון הזה לא ברף הגבוה, בנסיבות אלו כפי שאני מתאר. מדובר בכישלון שבוודאי אסור היה שיקרה, אך כדאי להכניס אותו לפרופורציה, הוא יודע שמה שהוא עשה זה בסה”כ לומר לפקידים לטפל בענייניו של כחלון לפי ההוראות. אלו היו פני הדברים. חבל לתת להם נופח יותר מחמיר.
“מבלי שאני יודע לכמת, הנאשם הורשע אולי בפחות ממחצית הטענות שנטענו כלפיו, בתי המשפט גם קבעו שאם יש הבדל בין כתב האישום להכרעת הדין, אז בית המשפט לוקח בחשבון גם את הנסיבה הזו כנסיבה לקולא. חייו של הנאשם כפי שבית המשפט יודע, אינם חיים כבר 5 שנים, כפי שתיארה אחותו, התקיימה בו אמרת חז”ל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, זה גם חלק מהעונש. בתי המשפט הרבה פעמים לקחו זאת גם בחשבון, כי זה חלק בלתי נפרד מהעונש. אני רוצה להפנות את בית המשפט לעניין של ילדיו ואמו שהיא חסרת ישע. שני ילדים היו קטינים בזמן האירוע והיום אחת קטינה, מכל מקום, כל הילדים גרים איתו, גם אם עברו באופן טכני את גיל הקטינות והפכו להיות בגירים, חייהם לא חיים כבר 5 שנים, כפי שפרטה אחותו של הנאשם, הם נפגעו מבחינה חברתית וגם פסיכולוגית, הם תלויים בו והוא ההורה המשמורן. הם נפגעו פעם אחת בכך שהאם לא יכולה הייתה להמשיך לטפל בהם, היו נסיבות שהיו צריכים לעזוב את בית האם, לא באשמתה, וטלטלה נוספת הפרשה. גם החוק מכיר בפגיעה זו כחלק מסעיף 40
“אסכם במבט על, בעצם הכישלון שלו היה כפי שאמרתי, הוא הרגיש שזה מעשי ידיו, שזו הטבה גדולה, ונכשל במחשבה הזו וגם הרגיש שהוא עושה המון לטובת הנזקקים. יכול להיות מאוד שזה מה שנתן לו את התחושה שכ”כ הרבה שהוא עושה אקסטרה, אז אולי אין בזה פגיעה כ”כ קשה בנזקקים, והוא יודע שהוא עשה טעות חמורה בעניין זה, הוא יודע שלא נכון היה ואסור היה להשתמש בתלושים האלה לשום צורך אחר, אך זה כישלון שלא נובע לא מרוע, אלא כישלון עצום גם מבחינתו. העזרה לנזקקים הייתה כרטיס הכניסה שלו לכל למקום. את הכרטיס השיג בעמל רב לאורך שנים רבות. זה חלק מהעונש”.
הנאשם, בן חמו “מצטער על מה שקרה”
“דבר אחד חשוב לי להגיד, לאור מה שנאמר פה, שחשוב מאוד, לא ידעתי שאחותי באה להעיד היום, רק בכניסה לכאן ידעתי, אמא שלי לא יודעת על המצב של אחותי, אנחנו מבקשים )בוכה(, גם הפגיעה של הילדים, כשאני מגיע לכאן בעיתונים נרשמים דברים חלק נכונים וחלק לא, אני לא יודע עד כמה אוכל להפוך את דעת בית המשפט, נעשו טעויות ואני לוקח עליהן אחריות, להגיע לסכומים כאלה, לא האמנתי, בית המשפט יכול לראות שכל העדים שהיו מטעם התביעה, הכוורת האישית שאחת פוטרה… אני את הטעויות שעשיתי. אני יכול לומר שבמהלך החקירה במשטרה וגם בבית המשפט אמרתי שאני לא חף מטעויות, חלילה נושא של גניבה מעולם לא היה אצלי ולא בבית משפחתי ובטח ובטח שלא בכוונה, בחיים שלי עשיתי למען הקהילה, בהתנדבויות, הילדים שלי גם בתיכון ובצבא, את כל זה עשיתי מתוך שליחות, אני מצטער על מה שקרה בשורה התחתונה ואני מקווה שהכל יהיה מאחוריי. 5 שנים אני בסיטואציה שאני חי את 11.2.17 ,את אותו יום שנעצרתי, חשבתי שהמעצר הוא הכי קשה, וכל יום הוא יותר קשה. אני מוכן להחזיר את חובי לחברה בדמות של עבודות שירות, כפי שהתנדבתי בחיי, יש לי את כל היכולת לעזור ולתמוך באנשים. אני שומע מושגים כמו בית סוהר וקנסות של מיליון ₪”.
