ציור  ומחלת המניה-דפרסיה / מאת: ישראל הרצל- כמה מן הגאונים הגדולים של המערב היו ככל הנראה מאנים-דפרסיביים על פי ההגדרה הפסיכיאטרית. בספר “מאניה-דפרסיה ויצירתיות” דנים המחברים בשוּרה של גאונים בהקשר זה – ניוטון, בטהובן, דיקנס, ון גוך. הטענה שלהם מרחיקת לכת – לא רק שיש קשר בין מאניה-דפרסיה וגאונות, אלא שסוג מסוים של מאניה-דפרסיה הוא הכרחי למה שאנו תופסים כיצירה גאונית. 

בחיפוש שעשיתי בשפה העברית בספרות ובאינטרנט מצאתי חומר על הציירים: אורי  רייזמן הישראלי, ואן גוך, פולוק, קוסמה וקאראווג’ו.

אך כאשר חיפשתי באינטרנט באנגלית, מצאתי חומר נוסף על הציירים: לויטָן, קאלו פרידה,  מירו, יוקו אונו, טולוז לוטרק, ג’קוב לורנס, דגה, אליס ניל ורוטקו.

אני ממשיך בחמש דוגמאות נוספות:

ג’קסון פולוק

הדוגמא הקרובה ביותר לאמן גאון ומטורף, בן זמננו, לדברי דורון לוריא, היא ג’קסון פולוק האמריקאי, שהשתייך לאסכולת האקספרסיוניזם המופשט. לוריא מגדיר את פולוק כ”אמן האמריקאי הכי חשוב במאה העשרים” ומי שמזוהה בעיקר עם התנועה המכונה ‘ציור פעולה’ וטכניקת הציור שהפכה, עד מהירה, לתו הזיהוי שלו – הנזילה והשפיכה של צבעים על בד שמונח על הרצפה. הטירוף של פולוק הביא אותו לקצו, כאשר יום אחד ‘תדלק’ עצמו באלכוהול, נכנס לטנדר ונהג את הרכב לתוך תהום.

ציור  ומחלת המניה-דפרסיה / מאת: ישראל הרצל

מיכלאנג’לו מריזי דה-קאראווג’ו. 

היה אחד מגדולי הציירים האיטלקים בתקופת הרנסאנס.  סבל ממחלת נפש. הרבה לצייר ציורים ריאליסטיים של סצנות תנ”כיות וסיפורי קדושים נוצרים. ציוריו נודעו בשל המבט המפוכח והאפל שלהם על טבע האדם, תוך שימוש דרמטי בהצללה.  קאראווג’ו נחשב לחלוץ סגנון הבארוק. קאראווג’ו נגע גם בנשגב וגם בעלוב והנקלה ביותר, והפך לצייר החשוב ביותר בתקופתו, בבחינת גאון מטורף.

יאיוי קוסמה

יָאיוֹי קוּסָמָה, נולדה ב- 1929, אמנית ילידת יפן מפורסמת, נציגה בולטת בתנועת האוונגרד באמנות העכשווית. היא החלה לצייר תמונות של דלועים כבר בבית הספר היסודי ויצרה יצירות אמנות ששיקפו את ההזיות שלה.

בשנת 1977 אשפזה את עצמה מרצון בבית חולים פסיכיאטרי ברובע שינג’וקו של טוקיו, משם היא ממשיכה ליצור את אמנותה. אפרת בראשי כתבה עליה ” מחלת הנפש שמלווה אותה מגיל 10 היא שאחראית לטירוף האמנותי והממגנט”.

ג’ייקוב לורנס

ג’ייקוב לורנס היה אמן אפריקאי אמריקאי בולט  שסבל מדיכאון. 

הדיכאון גרם לו לאשפז את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי בקווינס. הוא התקבל כאמן שחור בעולם לבן, אבל הוא שאל מדוע אחרים לא התקבלו? איפה בני גילו השחורים? הוא הרגיש מבודד, בודד ומבולבל. התמונות שצוירו במהלך שהותו בטיפול באשפוז מראות מאבק ובני אדם נכנעים לייסורים ותבוסה.

לאחר תשעה חודשים, כשהשתחרר, סדרת בית החולים שלו זכתה לתשומת לב רבה. 

יוקו אונו

יוקו, אחיה ואביה היו בטוקיו כשהיא הופצצה במהלך מלחמת העולם השנייה. הם שרדו, אך סבלו רעב ועוני קיצוני. 

מאז היא ואחיה נלחמו בדיכאון. בתחילת שנות ה-60, נישואיה הראשונים התפרקו, ואונו ניסתה להתאבד ובילתה במוסד לחולי נפש עם אבחנה של דיכאון קליני. 

יוקו, היתה בת זוגו של ג’ון לנון. אחר מותו של  לנון  ב-1997, היא נכנסה לתקופה נוספת של דיכאון.